סיכומונה נפתח מחדש לעריכה! על מנת לערוך סיכומים נדרש לפתוח חשבון.

סדרי הדיון הנהוגים בבג"צ

מתוך סיכומונה, אתר הסיכומים החופשי.
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

Bagaz.JPG

בסמכותו של בג"ץ להוציא צווים מסוגים אחדים:

  1. צו הביאס קורפוס - צו שיחרור - הבאת אדם לפני בית משפט כדי שיוכל להראות את אי-חוקיות מעצרו או מאסרו.
    באמצעות צו זה בית המשפט נותן לרשות הוראה לשחרר אדם ממעצר או ממאסר בלתי חוקי.
    צו זה חל גם על אדם שאושפז בעל כורחו בבית חולים לחולי נפש והוא מבקש סעד מבית המשפט.
  2. צווי "עשה" וצווי "לא תעשה" - בית המשפט נותן הוראה לרשויות- למשיב- לעשות מעשה שהרשות חייבת לעשות למען האזרח העותר או לא לעשות מעשה מסוים כלפי האזרח
  3. צווי איסור וצווי בירור - בג"ץ מוציא צו איסור לבתי משפט לעניינים מיוחדים, כמו בתי דין צבאיים או בתי דין דתיים, לדון בעניין מסוים.
    בג"ץ מוציא צו לבירור פסק דין כאשר הוא סבור שבית המשפט הוציא את פסק הדין ולא הקפיד על כללי הדיון כפי שהם קבועים בחוק.
    כלומר, בג"ץ דן בהליכים המשפטיים ולא בשיקולים של השופטים.
  4. צו "מי שמך"- צו כזה יכול למנוע או להפסיק כהונה או מינוי של אדם לתפקיד ציבורי, אם מינו אותו בניגוד לכללי הבחירה או החוק.

תפקיד הבג"ץ לתת סעד לפונים אליו: לקבוצות מיעוט, לאדם, או למוסד במדינה, אם בית המשפט סבור שהרשות פעלה שלא עפ"י צדק, חרגה מסמכותה, נהגה בשרירותיות, הפלתה לרעה או לטובה שלא עפ"י חוק או פעלה בחוסר תום לב.

סמכותו של הבג"ץ אינה תחומה רק לנושאים של הגשת סעד: תפקידו להגן על זכויות אדם והאזרח וזכויות הקבוצה, לרבות אלה שאינן מעוגנות בחוק, ולחייב את השלטונות לפעול ברוח זאת.
בהיעדר חוקה וחוקי יסוד המגנים על כל זכויות האדם והאזרח בישראל, יצר בג"ץ בפסיקותיו- מאז קום המדינה- מעין מגילת זכויות אדם ואזרח שיפוטיות.
זוהי מגילת זכויות אשר לא נקבעה בחוק אלא בפסיקה, ואין לה תוקף של חוק.
פסיקה זו נעשית בעיקר ע"י שופטים בעלי גישה אקטיביסטית.
פסיקה זו של בג"ץ בתחום זכויות האדם והאזרח תרמה להכרה בחובה להגן על זכויות האדם והאזרח, שאינן מוגנות, כאמור, בחוקה.