סיכומונה נפתח מחדש לעריכה! על מנת לערוך סיכומים נדרש לפתוח חשבון.

משפטים - עשיית עושר ולא במשפט

מתוך סיכומונה, אתר הסיכומים החופשי.
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

עשיית עושר ולא במשפט

פסק דין אנגלי משפנט 1949. לרנר היה נהג אוטובוס בלונדון, גויס לצבא בזמן המלחמה ושם קיבל משכורת נמוכה יותר מהמשכורת אותה קיבל מעבדותו בעירייה. עיריית לונדון החליטה להשוות את השכר שקיבל לרנר כחייל, לשכר שאותה הרוויח כנהג אוטובוס. אחרי המלחמה התברר שלרנר הרוויח שכר גבוה יותר כחייל, ולכן הוא אינו זכאי למלוא ההשלמה אותה קיבל. עיריית לונדון פונה לבית משפט ותובעת את לרנר להחזרת ההפרשים, בין השכר אותו שקיבל כחייל לשכר שקיבל כנהג אוטובוס. עילת התביעה הינה עשיית עושר ולא במשפט.

שלושת יסודות העילה:

  • התעשרות: רווח כספי או מניעת הוצעה.
  • בלתי צודקת
  • על חשבון המזכה: או שבאה מהמזכה או שהייתה אמורה להגיע למזכה. מצב של פלוס ומינוס מישהו קיבל כסף שהיה אמור להגיע למישהו אחר.

דוגמה 1: ראובן קנה בית משמעון, הבית עלה 100 שקל. ולכן ראובן צריך להעביר לשמעון לחשבון הבנק 100 ₪ . ראובן מתבלבל במספר חשבון הבנק, והכסף הגיע לחשבון של לוי. ללוי יש פתאום 100 נוספים בחשבון. ראובן תובע את לוי בבית משפט בגין עילת עשיית עושר ולא במשפט. בית משפט דן בתיק וקובע שמתקיים שלושת עילות עשיית עושר ולא במפשט ולכן לוי צריך להחזיר לראובן את הכסף.

דוגמה 2: הסיפור אותו סיפור, אבל שמעון תובע את לוי בגין עילת עשיית עושר. עילת ע"ע מתקיימת, ביסוד השלישי מתקיים הסוף שלו או שהיה צריך להגיע לשמעון. ולכן שמעון יכול לתבוע בגין עילה ע"ע.

דוגמה 3: רונית מקימה קולנוע ליד הקיוסק של רונן, בעקבות זאת הלכו הלקוחות של רונית לקנות מהקיוסק של רונן. רונן התעשר ורונית תובעת אותו, בגין עילת ע"ע.

  • התעשרות – מתקיימת.
  • בלתי צודק – לא מתקיים.
  • לא מתקיים.


בשנת 1979 כחלק מהחקיקה האזרחית החדשה, חוקקה הכנסת את חוק עשיית עושר ואל במשפט.

מוסר ומשפט

העיקרון המוסרי לפיו אדם אינו ראשי להתעשר על חשבון חברו, חוקק בחוק עשיית עושר. חוק עשיית עושר מהווה נקודת מפגש בין המוסר למשפט, המשפט נותן תוקף לכלל מוסרי.

מונח עשיית עושר ולא במשפט – מוזכר בספר "ירמיהו" פרק י"ז פסוק יא': "עושה עושר ולא במפשט החצי ימיו יעזבנו ובאחריתו יהיה נבל".

פסק דין חברת שלמה כרמל נגד רב בריח:

פסק הדין עוסק בפיקוח על בעלות בנכס בין שני צדדים: חברת שלמה כרמל וחברת רב בריח. שני החברות מתווכחות ביניהן למי שייך מגרש. חברת שלמה כרמל טוענת שהמגרש שייך לה, וחברת רב בריח טוענת שהמגרש שייך לה. מאחר ששתי החברות מתווכחות ביניהם המשטרה סגרה את המגרש. חברת שלמה כרמל פונה לבית משפט שיחליט למי שייך המגרש. בית המשפט קובע כי המגרש של חברת רב בריח. חברת רב בריח טובעת את חברת שלמה כרמל בעילת ע"ע. חברת רב בריח טוענת כי חברת שלמה כרמל מנעה ממנה את השימוש במגרש, ולכן היא צריכה להחזיר לה כסף. בית המשפט קבע שבמקרה לא התקיימה עילת ע"ע מכיוון שחברת שלמה כרמל לא יכלה להשתמש בתקופה זו, ולכן אין כאן התעשרות.

"סעדים"

עד כה בדקנו האם עילת עשיית עושר מתקיימת. כעת הגענו לשלב בו העילה מתקיימת, והשאלה היא מה הסעדים אותם ניתן לקבל?

יש להבחין בין שני סוגי סעדים עיקריים:

  • השבה בעין: הסעד בגין עילת עשיית עושר, הוא השבת הנכס שקבלתו היוותה את ההתעשרות. השבת אותו נכס עצמו.
  • השבת שווי: אין צורך להחזיר את החפץ עצמו אל את שווויו.

התביעה להשבה במגרת עילה עשיית עושר, מקורה:

  • בחוק עשיית עושר.
  • בחוק החוזים.
  • בחוק השומרים.

הגנות

החוק מכיר בשתי סוגי הגנות:

  • הגנה כללית –סעיף 2 לחוק עשיית עושר: "בית משפט יכול לפתור מהשבה או להפחית ממנה ע"פ שיקולי צדק".


א) "זה נהנה וזה לא חסר" – הכלל במשפט העברי הינו זה נהנה וזה לא חסר פטור. דוגמה: נסע לחו"ל והבית ריק, אדם נכנס לבית וגר לתקופה מסוימת.


ב) שינוי מצב לרעה: הזוכה אמר שקיבל את ההתעשרות, בעודו הוא תם לב השתמש בו וכעת מצבו שונה, ואם יוכרח להחזיר, יגרום לו למצב בלתי אפשרי. דוגמה:

  • סעיף 3 שלוש לחוק – "ניכוי הוצאות": קובע כי הזוכה ראשי לנכות מההשבה את ההוצאות הסבירות שהיו לו ליצירת ההתעשרות. במקום להחזיר את כול הסכום שקיבלתי אני מחזיר את הסכום בניכוי ההוצאות.

דין המתנדב:

כאשר אני נותן טובת הנאה לאחר בלי שאני חייב, אלא התנדבתי לעשות את זה, מקרים אלו קרויים התנדבות. הדין האנגלי ואמריקאי קובע כי מי שמתנדב לא זכאי להשבה. הדין הישראלי לא אימץ את הדין האנגלי ואמריקאי. וקבע בסעיף 4 לחוק עשיית עושר: כי גם מי שמתנדב זכאי לתבוע בגין השבה.