סיכומונה נפתח מחדש לעריכה! על מנת לערוך סיכומים נדרש לפתוח חשבון.

מערכת הנשימה

מתוך סיכומונה, אתר הסיכומים החופשי.
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

מערכת הנשימה

  • רמה:י' עד יב'

אף

פנים האף בנוי בצורת מערכת חללים בעלי דפנות מפותלות הנקראות מערות האף. מערות האף מצופות בשכבת תאים המפרישים ריר העשירה בלחות המכונה רירית האף. האץ מתאים את הטמפ' של האוויר לטמפ' השוררת בגוף, הופך אותו ללח יותר כדי למנוע תנודות חריפות של טמפ' בריאות ובבית החזה. מלבד זאת הוא פועל כמסננת חידקים ופיח או אבק. רוב החלקיקים והחיידקים נלכדים בריר המופרש מתאי השכבה הרירית המכיל קוטלי חיידקים. על פני השכבה הרירית נמצאים ריסים מיקרוסרופיים הנעים בתנועה גלית מתמדת הדוחפים את הריר לכיוון פתח הלוע והוא נבלע בוושט.

קנה וסימפונות

בדפנות הקנה נמצאות טבעות סחוס המייצבות את הקנה, מבטיחות שהוא ישאר פתוח למעבר אוויר גם כשמופעל עליו לחץ מהצדדים, למשל כשגוש מזון עובר בוושט הצמוד לקנה. לאורך הדפנות הפנימיות של הקנה נמצאים תאים בעלי ריסים זעירים. הריסים בפתח הקנה נעים בתנועה גלית קבועה כלפי מעלה ודוחפים שאריות של ריר עמוס בחלקיקים לעבר הלוע שם הן נבלעות. סמוך לחלקו העליון של הקנה נמצא הגרון בו שוכנים מיתרי הקול. הם שתי רצועות רקמה דקות וגמישות המתוחות לרוחב הצינור, והאוויר העובר דרך הקנה מרעיד אותם ויוצר צלילים. הקנה מסתעף לשני צינורות הנקראים סימפונות(ברונכים), כל סימפון מסתעף לצינורות הממשיכים להסתעף והסימפונות הקטנים ביותר נגמרים בהתרחבויות דמויות שקיקים קטנים וכדוריים הנקראים נאיות הריאה.

הנאדיות

הדופן של כל נאדית בנוי משכבה אחת של תאים שטוחים. שיכבה דקיקה של נוזל מימי נמצאת בקביעות על שכבת התאים, בצד הפונה לחלל הנאדית. נאדיות הריאה מלופפות צמכל צידיהן בנימים(כלי דם זעירים). החמצן באוייר הנאדית מומס בשכבת הנוזל הדקה המצפה את דופנה, עובר דרך שכבת התאים של הנאדית, דרך שכבת תאים נוספת(שכבת התאים של הנים) נכנס לנוזל הדם ונקשר לתא דם אדום. במקביל עובר פחמן דו חמצני מהדם לנאדיות, מעבר החמצן והפחמן הדו חמצני נעשים בדיפוזיה(מעבר של חלקיקים תוך כדי תנועה אקראית(בראונית) ממקום בו ריכוזם גבוה למקום בו ריכוזם נמוך). מהירות הדיפוזיה מושפעת: ממפל הריכוזים(הבדל ריכוזי החומר בין שתי הסביבות), שטח המגע בין החלקיקים לסביבה, מהירות גדולה יותר של החלקיקים מגבירה את מהירות הדיפוזיה, משך תנועת החלקיקים בדיפוזיה תלויה באורך הדרך שהם עוברים.

מזהמים ביולוגים

חיידקים ונגיפים הנמצאים באוויר כל הזמן ובדר"כ נבלמים באף או לכל המאוחר כניסה לקנה. מזהמים לא ביולוגיים: מאז המהפכה התעשייתית (כ-250 שנה) האדם מזהם את האוויר. כתוצאה משריפת סוגי הדלק השונים משתחררים לאוויר חלקיקי פיח וגזים רעילים. חלקיקי הפיח נדבקים לרקמת הריאה ומפריעים למעבר הגזים ועם הצטברותם בכמויות גדולות עלולים לגרום לסרטן. הפחמן החד חמצני נוצר והוא מעכב את קשירת החמצן בתאי הדם האדומים ומונע את הגעתו לתאי הגוף.

סיגריות ונרגילה

אדם מעשן מכניס הישר לריאותיו פיח וחומרים מזהמים המכונים "זפת". הזפת שוקעת ונדבקת לרקמת הריאות. הפיח מגרה את השיכבה הרירית ומגביר את הפרשת הריר. עישון מגדיל את הסיכון ללקות בסרטן, הפיח המצטבר על הריסים בקנה עושה אותם נוקשים ודביקים ומשתק את תנועתם, נפגע פינוי הליחה מהקנה ויש חשיפה יותר גדולה לזיהומי גרון. פיח וזפת מצטברים של נאדיות הריאה ומצמצמים את השטח החופשי למעבר חמצן מנאדיות הריאה לדם וגורמים לירידה ניכרת בכושר הגופני. משריפת הטבק נוצר פחמן חד חמצני. נזקי העישון הפיכים מלבד סרטן.

ניקוטין

אחד החומרים ששוקעים בריאות, מכווץ כלי דם(מרגישים זאת בלב). התא מקבל פחות חמצן וגם איברים אחרים. חומר ממכר. אצל נשים בהריון מכווץ כלי דם בעובר.

DDT

חומר הדברה שאסור לשימוש, היה נפוץ בשנות ה70 וגרם להוולדות תינוקות בעלי מומים קשים.

פחמן חד חמצני

נקשר להמוגלובין במקום חמצן, זיקתו פי 210 ואינו מתנתק. הנרגילה מסוכנת אפילו יותר מסיגריות משום שהטבק מרוכז ונפח המים קטן כך שהכמות הנשאפת לראות מרוכזת יותר. עלולה לגרום למחלות סרטן שונות, פוגעת באספקת החמצן לרקמות דבר העלול לגרום למחלות לב וכלי דם ולפגיעה בריאות. מלבד זאת אם הנרגילה מועברת מאדם לאדם היא עלולה לגרום למגוון מחלות.

איברים נוספים במע' הנשימה

חלל בית החזה תחום בחלקו העליון ומצדדיו בצלעות, עצמות ארוכות ודקות המחוברות בקצותיהן לחוליות עמוד השידרה, בינהן שרירים המחוברים אליהן ומאפשרים להן לנוע. בצידו התחתון סוגרת על חלל בית הצלעות הסרעפת.

שאיפה

הסרעפת מתכווצת ויורדת כלפי מטה לעבר הבטן והתכווצות השרירים גורמת לצלעות להתרומם מעלה והחוצה כתוצאה מכך מתרומם בית החזה. הריאות צמודות לדפנות בית החזה ונמשכות בעקבות הדפנות ומתרחבות גם הן. כל ריאה עטופה בקרום דק הנקרא אדר שהוא בעצם קרום כפול, שכבה אחת עוטפת ריאה והשכבה השנייה צמודה לבית החזה. בין השכבות יש שכבה רצופה ודקה של נוזל המצמידה אותם. בעקבות העלייה בנפח יורד הלחץ ואוויר זורם מבחוץ.

נשיפה

הסרעפת מתרפה ומתרוממת והשרירים מתרפים, הצלעות יורדות, חלל בית החזה מצטמצם והריאות שבות לנפחן הקודם. בגלל ירידת הנפח גדל הלחץ ואוויר יוצא. אוורור ריאתי: כמות האוויר הנכנסת לריאות בדקה. תלוי בנפח האוויר הנכנס בשאיפה אחת ובמספר המחזורים של שאיפה/נשיפה בדקה. יכול להשתנות. מרכז עצבים במוח מכתיב את שיעור האוורור. עודף של פחמן דו חמצני בדם מהווה גירוי למרכז בקרת הנשימה במוח. הרגישות לעלייה בפחמן דו חמצני כה גדולה עש שאדם לא יכולה להפסיק את הנשימה מרצון עד מוות. האוורור הריאתי משתנה מאדם לאדם ובמצבים שונים. באוויר: פחמן דו חמצני 0.03% חמצן:21%.

לחצים

לחץ אטמוספירי(אטמוספירה אחת) = 760 מ"מ כספית לחץ הצדר במהלך השאיפה = 754 מ"מ כספית לחץ הצדר בזמן נשיפה = 756 מ"מ כספית לחץ בנאדיות הריאה במהלך השאיפה = 759 מ"מ כספית לחץ בנאדיות הריאה במהלך הנשיפה = 761 מ"מ כספית