סיכומונה נפתח מחדש לעריכה! על מנת לערוך סיכומים נדרש לפתוח חשבון.

מותו של סוכן / ארתור מילר

מתוך סיכומונה, אתר הסיכומים החופשי.
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

מותו של סוכן

הבזקים לעבר

היצירה "מותו של סוכן" מאופיינת במעברים רבים בין העבר להווה (פלאש בקים) ע"י העלאת זיכרונות מהעבר, של גיבור היצירה- ווילי, שנובעות ממצבו הנפשי.
ל"פלאש בקים" ביצירה מספר תפקידים:'
1. הבריחה לעבר המוצלח של משפחתו, מאפשרת לווילי מן מקלט מההווה המר של התפוררות החיק המשפחתי והיחסים עם בניו.
2. ווילי משתמש בעבר ע"מ למצוא את הסיבות לכשלונו בהווה, לדוגמא: בחירתו המוטעת במקצוע ופספוס הזדמנויות להתעשר עם אחיו.
3. חבר משתמש "בפלאש בקים" ע"מ להראות את ההקבלה בין העבר להווה ולהראות ששום דבר אינו מקרי, לדוגמא: הוא מראה שווילי תמיד הלך עם המוסכמות וכך גם חינך את בניו, בניגוד לאחיו שתמיד מרד במוסכמות והצליח.
4. תפקיד נוסף של המעברים בין העבר להווה, הוא להראות את מצבו הנפשי המעורער של האב- ווילי, שלוקה בנפשו ומאבד באופן הדרגתי את ההבחנה בין דמיון למציאות ובין עבר להווה.
לסיכום, ניתן לומר שההווה ביצירה נובע מהעבר, ולכל דבר יש סיבה, לדוגמא: מרידתו של ביף במוסכמות אינה מקרית, כבר בילדותו היה עושה דברים לא מקובלים ומזה התפתח אופיו המרדני בהווה.


היסודות הדרמטיים של המחזה

1. העדר דמות המספר- המחזה אין מספר. את כל העלילה אנו מבינים ע"י מונולוגים או דיאלוגים בין הדמויות , גם אירועים שלא מתרחשים בזמן המחזה ואינם מוצגים, אנו מדווחים עליהם באמצעות הדמויות.
2. קונפליקט- התנגשות או עימות בין צדדים מנוגדים. הקונפליקט מהווה את הרעיון המרכזי בעלילה. ישנם שני סוגים של קונפליקטים:

  • קונפליקט חיצוני- הוא עימות בין שתי דמויות במחזה.
  • קונפליקט פנימי- מאבק של דמות עם עצמה על הכרת האמת שלה.

3. המתח הדרמתי- הפתרון של נושא המחזה, אתו מכלה המחזאי רק בסוף, לאחר שעקב את הגילוי והגביר את סקרנות הצופה.
ב"מותו של סוכן" מובא לקראת הסוף, כביכול הפתרון של הקונפליקט המרכזי שנראה חיובי וורוד. ביף משלים עם אביו, הפי עומד להתחתן, לינדה וווילי מגיעים להבנה הדדית, וכאשר יש הרגשה של פתרון הסכסוך המשפחתי, מתאבד ווילי ומסיים את המחזה בהרגשה כללית קודרת של אסון משפחתי.
4. שלוש האחדויות- עקרון שלוש האחדויות הוא עקרון החוזר על עצמו בכל הטרגדיות והכוונה היא לאחדות הזמן העלילה והמקום.

  • אחדות העלילה- העלילה עוסקת בנושא אחד מרכזי ואינה סוטה לעלילות משנה. העלילה "שלנו" עוסקת במשברו הנפשי של ווילי תוך הצגת הקונפליקט המרכזי בין הפרט לחברה.
  • אחדות הזמן- זמן העלילה אינו עולה על 24 שעות, במידה ויש צורך במידע מהעבר הוא יועבר באמצעות דיאלוגים או מונולוגים (לדוגמא, הפלאש בקים של ווילי).
  • אחדות המקום- העלילה מתרחשת במקום אחד (במקרה הזה- "ניו יורק") וכל מה שמתרחש במקום אחר מועבר גם כן באמצעות הדמויות.

המחזה "מותו של סוכן" הוא דרמה ריאליסטית.
הוא עוסק בחיים שגרתיים ובתופעות יומיומיות בחיים, התפאורה פשוטה ותואמת את המציאות של אנשים מהמעמד הבינוני-נמוך, כמו ווילי, ויש הימנעות מקישוטים ואפקטים תלושים מהמציאות.
המחזה עוסק בבעיות חברתיות, אך בניגוד לקו הריאליסטי, במחזה אין רק תיאור של המציאות, כי אם הטפת מוסר לחברה.
המחזה הוא טרגדיה מודרנית, יש בה יסודות שאופייניים לטרגדיה קלאסית ומודרנית כאחד:

  • הגיבור הראשי עובר סבל וייסורים, והוא גיבור טרגי.
  • המחזה מסתיים באסון, הדמות הראשית מתאבדת והשאר שוקעות בדיכאון וחייהם נהרסים.



מאפייני הגיבור הטרגי המודרני

לגיבור הטרגי תכונות מסוימות ואופייניות, הגיבור הטרגי במחזה "מותו של סוכן"- ווילי לומן.

  • הגיבור הטרגי חוטא ונכשל בגלל תכונותיו האנושיות- ווילי נכשל במסגרת המשפחתית ובעבודתו, וחוטא כאשר מתאבד וגורם למשפחתו סבל רב.
  • גיבור טרגי עובר סבל וייסורים- גם ווילי סובל ומתייסר בכך שנכשל ושבניו לא הצליחו ואף הסתכסכו אתו.
  • גיבור טרגי מעורר הזדהות אצל הקורא- ווילי נופל קורבן לערכי החברה המזויפים ומעורר הזדהות.
  • גיבור טרגי מעורר אצל הקורא פחד- כישלונו של ווילי, נבע מאופיו החלש ומהנורמות והערכים המזויפים בחברה, וזה מעורר אצל הקורא פחד שזה יקרא גם לו.
  • הדמות הראשית בדרמה מודרנית בניגוד לדרמה הקלאסית, היא בד"כ אנטי גיבור, כלומר בעלת אופי חלש, לא אקטיבית ואינה פועלת למען עקרונותיה אלא בדרך מילולית בלבד.
  • ווילי הוא אנטי גיבור, לאורך כל המחזה הוא מודע לטעויותיו ומבקר את החברה וערכיה, אך אינו עושה דבר ע"מ לפתוח דף חדש ולנהל את חייו האופן תקין ונורמלי.
  • הגיבור בטרגדיה המודרנית בד"כ שייך למעמד הבינוי-נמוך (כמו ווילי), בניגוד לטרגדיה הקלאסית בה משתייך הגיבור למעמד הגבוה (אנטיגונה).
  • הגיבור הטרגי מורד בחברה- כך גם ווילי מורד בחברה כאשר מתאבד, למרות שזו צורה של מרידה שמאפיינת אדם חלש, שאין לו כוח למרוד בדרך חיובית.
    ביף לעומתו מורד בדרך חיובית כשמחליט בסוף לעזוב את החברה ולחפש את אושרו בדרכו שלו
  • סופו של גיבור טרגי באסון, גם כאן יש אסון כשווילי מתאבד.



הדמויות במחזה

ווילי לומן

פירוש שמו- נמוך, קטן מהמעמד הנמוך.
כבר בתחילת היצירה מתמוטט ווילי מבחינה נפשית תחת הלחצים הכבדים מחייו ששוחקים את נפשו וגופו.
ווילי הוא בעל גישה אופטימית לחיים, לעיתים אף אופטימית מדי עד כדי נטייה להכחיש את המציאות ולייפות אותה. הוא לווה כסף מצ'רלי ע"מ שאשתו תחשוב שקבל משכורת , הוא כועס על אשתו שמתקנת גרביים מפני שזה מעיד על מצב כלכלי קשה, ומסרב לקבל את העובדה שביף כשל בפגישתו עם אוליוור, ולכן מייפה את העובדות הלא נעימות.
את ערכיו וגישתו של ווילי לחיים ניתן לראות בדרך שבה מחנך את בניו- עידוד להצלחה בעסקים תוך כדי אימוץ הופעה מרשימה ויצירת קשרים אישיים וזכייה בעדת הבריות.
ווילי מותח ביקורת על החברה וערכיה, על התחרותיות והחומרניות, על האטימות האנושית ועל העדר הידידות והכבוד לאדם.
ווילי הוא בעל אופי חלש, הוא תלוי רבות בדעות החברה וכך הוא נוכח לדעת שהוא אינו צעיר חביב ומוצלח כמו שהוא חושב שהוא, הוא מפוטר באופן חלקי מעבודתו ומנסה להתאבד מספר פעמים.
מצבו הנפשי הקשה בא לידי ביטוי בהזיות רבות מעברו, שנותנות לקורא רקע לשקיעתו בהווה. מתברר שחלומותיו בעבר היו לא ריאליסטיות ונשענו על פנטסיות וציפיות שלא הוגשמו, הוא טעה בשיקוליו ובחר במקצוע- סוכן, שכנראה לא מתאים לאופיו ולאורך חייו. הוא גם החמיץ הזדמנויות רבות אחרות, כמו, שותפות עם בן, אחיו, במכרות זהב ויהלומים. הוא מבין שנכשל מפני שהלך עם מוסכמות החברה לעומת אחיו שמרד במוסכמות ולכן הצליח.
ווילי נפגע וסבל רבות מהתנהגות בניו, הוא מאוכזב מכך שביף לא הצליח בחיים ולא הגשים את חלומותיו שלו. לקראת סוף היצירה הוא מתאמת אתו באופן קשה, אך בסוף העימות נוצר בינם דווקא קשר אהבה, וגם עם לינדה, אשתו יש לו יחסי הבנה ופיוס, נראה כאילו האידיליה המשפחתית מהעבר מתחדשת אך אז ווילי מתאבד ופוגע קשות במצבם הנפשי של בני משפחתוץ הסיבות המודעות, שבגללן רצה ווילי להתאבד היו הרצון להקריב עצמו כדי לעזור לאשתו ובניו. הוא רצה שאשתו תקבל את כספי הביטוח ותחייה טוב, והא גם רצה שבנו יראה את הלוויתו המפוארת, יתגאה בו ואולי גם יפתח עסק חדש בעזרת הכסף ויצליח בחיים.
מעבר לסיבות הללו ישנן סיבות אמיתיות שווילי עצמו אינו מודע להם, שהם תוצאות של סיבוכים פסיכולוגים, הוא רצה למחות על כישלונו בעבודה ובחיי המשפחה ובנוסף לכך העיתוי מבחינתו לא היה מוצלח מפני שדווקא אז חלה תמורה חיובית במשפחה ולכן מותו פגע בהם יותר, שכן אם היה מתאבד בזמן שהיה שרוי בדיכאון זה היה יכול להיות הקלה למשפחתו.
לאורך כל היצירה נתון ווילי במשבר נפשי קשה שנוצר מתסכולי הכישלון שלו, האכזבה מבניו ומחייו. זה מתבטא בתסביכים אישיותיים ובערבוב מציאות ודמיון עד כדי אי הבחנה בניהם.




לינדה

לינדה היא אשתו של ווילי.
היא דמות חיובית מאד, ובניגוד לווילי היא מאוזנת, ריאליסטית, ומחוברת למציאות, התנהגותה מעשית וחיובית והיא מפגינה שלווה, סבלנות ואופטימיות.
גם השם שנתן לה המחבר מסמל זאת: לינדה = יפה, נעים.
לינדה אינה רואה בווילי אדם מצליח, אלא יצור אנושי, היא אוהבת אותו, ובמקום לבקר את התנהגותו, מחפשת את צדדיו החיוביים.
היא לא נותנת לו להרגיש מדוכא ולא רצוי, היא משתדלת להראות לו את הצד הטוב בכל דבר, ועל כל תלונה היא אומרת לו שהוא מגזים.
לכאורה, נראה שלינדה "מחפשת את המטבע מתחת לפנס", היא מסתפקת בפתרונות קלים ומידיים.
אך מתברר כי לינדה היא בעלת כשר הסתכלות מעמיק בדברים, וזה שהיא אופטימית כלפי חוץ, זה רק ע"מ לפייס את ווילי ולעודדו בשעת משבר.
בתחילת המחזה, כשחזר ווילי הביתה באפיסת כוחות היא מצדיקה אותו ומחפשת סיבות הגיוניות לכך שלא הצליח לנהוג.
כשווילי משמיע ביקורת קשה כלפי עצמו, היא מעודדת אותו, אומרת לו שהוא אדם נאה ומצליח ושבניו מעריצים אותו.
למרות ניסיונותיה החוזרים ונשנים לפייס את ווילי בדרכים רכות ואופטימיות, יש לה חוש ביקורת והיא יכולה לכעוס, בשיחתה עם בניה היא מתפרצת ומטיחה בפניהם האשמות קשות על יחסם לאביהם.
לינדה יודעת על הניסיונות של ווילי לרמות את עצמו ואותה כשהוא מלווה כסף כאילו הרוויח אותו, והיא יודעת על ניסיונות ההתאבדות אך היא מסתירה זאת מווילי כדי לנסות לפייסו ולעודדו.
ודוחקת בבניה לתקן את יחסיהם עם אביהם.
ההתאבדות של ווילי פגעה קשה בלינדה, ולמרות זאת, היא מכחישה את העובדה כי היא אינה יכולה לשאת את גודל הכאב.
גם העיתוי מבחינתה הוא טרגי מפני שבדיוק הפי עמד להתחתן, הם כסו את חובותיהם וביף התפייס עם ווילי.


ביף

ביף הוא בן 34 – הבן הבכור של ווילי ולינדה.
ביף מוצג ביצירה כאדם שמחפש את עצמו, הוא עבר זמן רב בחיפוש עבודות , אך מכיוון שהוא אינו מרוצה מצורת החיים המקובלת של רדיפה אחרי עבודה, מעמד וכסף, עזב את הבית וחי בחווה ב "טאכסאס" תקופה ממושכת, אך גם שם לא מצא את עצמו וחזר הביתה.
ביף מחובר לעולם הערכים המקובל, למרות שאינו מרוצה מכך, גם כשעזב את הבית נשאר מחובר אליו, לכן הציע לאחיו לעבור אתו לחווה ולחיות בחיק הטבע, הרחק מעולם שמושטת על רדיפת בצע ומונע ע"י תחרות חומרית, כאשר כל אחד מהם יוכל לבטוח באחר ולנהל מערכת יחסים נורמלית. בסוף מחליט ביף להישאר בבית לאחר ששמע מאמו על המצב הכלכלי הקשה בבית ועל מצבו הנפשי המדרדר של האב, ולנסות להשתלב בעולם העסקים. אחרי פגישתו עם אוליוור, מגיע ביף סוף סוף למודעות העצמית והכרת האמת שלו, הוא מבין באופן ברור שעולם הערכים עליו גדל, שנוא עליו, והוא מחליט לפרוש מהעיר.
ביף הוא דמות חזקה יותר מהפי, אחיו, לכן אינו מסתפק במחאה מילולית אלא פועל ע"פ הכרת האמת שלו.
ביף שרוי לאורך כל היצירה בקונפליקט נפשי בין הרצון להגשים את ציפיות אביו והחברה, לבין פעולה ע"פ מצפונו, רצונו ומודעותו העצמית.
הקונפליקט מסתיים כשהוא עוזב את הבית ע"מ להיות נאמן לעצמו ולבני משפחתו שלא מתנגדים לכך.


הפי

הפי הוא בן 32. אחיו הצעיר של ביף.
הפי בניגוד לביף, הצליח בחיים, יש לו מכונית, בית ונשים, אך עדין הוא אינו מאושר.
לעומת אחיו, הפי הוא צבוע וסתגלן, ולמרות שאינו מסכים עם מוסכמות החברה, הוא מעדיף חיים של פשרה והסתגלות אליה ולערכים המקובלים בה.
כתוצאה מכך נוצר קונפליקט באישיותו, הוא אינו מסכים עם צורת החיים המקובלת של רדיפת בצע, תהילה ומעמד, ולכן גם סולד מהפקידים המנופחים בעבודתו, ומעריך את עצמו יותר. אך מצד שני, הוא צבוע ואינו מגלה את דעתו האמיתית, זה מתבטא בכך שהוא שואף להגיע להישגי הפקידים שמהם סולד, ובגלל זה אינו עוזה עם ביף למערב.
הפי הוא בעל יצר תחרותי מפותח עד כדי שהוא מתחרה ע"מ להשיג דברים שאינו צריך, דבר המסמל את יצר התחרותיות בחברה האמריקאית.
הפי נוהג בבית הוריו ככפוי טובה ואינו מראה נכונות לעזור בתחום הכלכלי הקשה בבית, ומגלה חוסר רגישות כלפי אביו הלוקה במצב נפשי קשה.
למשל כשקבע עמו לסעודה, עזב אותו שם מפני שפגש בחורות במסעדה ויצא עמם.
הפי, בניגוד לאחיו ביף, מגלה לקראת סוף המחזה חולשה וכניעה כשמחליט להשאר בעיר ולהמשיך את דרכו של אביו למרות בקורתו ודעתו נגד ערכי החברה, הוא בורח מהכרת האמת שלו ומדחיק אותה.
מה שמעיד על אופיו החלש.