סיכומונה נפתח מחדש לעריכה! על מנת לערוך סיכומים נדרש לפתוח חשבון.

מודל הגירויים של הלחץ

מתוך סיכומונה, אתר הסיכומים החופשי.
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

מודל זה מתמקד בגירויים היוצרים לחץ. ההנחה הבסיסית של מודל זה היא שיש גירויים מסויימים שיוצרים לחץ אצל רוב בני האדם. כדי להבין מדוע גירויים מסויימים גורמים ללחץ אנו מחפשים מאפיינים משותפים לכל הגורמים שמחוללים לחץ. לפי מודל הגירויים: לחץ הוא מצב המאופיין בעומס, קונפליקט, חוסר שליטה או בשינוי.


עומס כמקור לחץ

כאשר גירוי מסויים מאופיין בעוצמה גבוהה עד שאין ביכולתנו להסתגל אליו, נוצר עומס. אנו חווים לחץ כאשר הגירויים עוברים את גבול היכולת שלנו להסתגל אליהם. לדוגמא, עומס בעבודה. עומס בעבודה נוצר משני מצבים: 1. כשיש לבצע יותר מדי דברים בפחות מדי זמן. 2. שאי אפשר לבצע את העבודה בצורה טובה בלי קשר לזמן העומד ברשות המבצע.


קונפליקט כמקור לחץ

קונפליקט מוגדר כמצב בו האדם נאלץ לבחור באחת מתוך שתי אפשרויות או יותר. קיימות שתי נטיות אפשריות לתגובה לקונפליקט:

  • התקרבות (ילד שנענש לאחר גניבת עוגיה יקח שוב עוגיה)
  • הימנעות (הילד לא יקח עוד עוגיה מחשש שיענש שנית)

כל קונפליקט יוצר לחץ , כי לכל בחירה יש מחיר כלשהו (אם יקח את העוגיה יענש, ואם לא יקח לא יספק את יצריו). קונפליקטים עלולים להתעורר גם כאשר שני רצונות או צרכים פנימיים מתנגשים. לדוגמה - קונפליקט בין תלות לעצמאות: במצבים מסויימים היינו רוצים שמישהו יטפל בנו ויפתור לנו את הבעיות, אך מצד שני אנו יודעים כי אין זה מקור שאפשר להישען עליו לטווח הארוך. או בין שיתוף פעולה לתחרות וכדומה...

חוסר שליטה כמקור לחץ

מצב מאיים אלול להיות מלחיץ יותר אם אנו חשים חוסר שליטה. הוכחות לכך נמצאו במחקרי מעבדה- לדוגמא, מחקר אשר בדק את השפעתם של מצבים בלתי נשלטים על התפתחות קיב קיבה אצל חולדות מעבדה: במצב אחד יכלו החולדות לשלוט על משך הזמן של ההלם החשמלי שניתן להם ובמצב האחר לא הייתה לחולדות יכולת שליטה, אך הזרם החשמלי נמשך אותו זמן כמו אצל החולדות במצב הראשון. בסוף הניסוי התגלה כי החולדות במצב הראשון פיתחו מספר מועט יותר של כיבי קיבה מאשר החולדות שלא שלטו על הזרם החשמלי. בניסוי אחר אצל בני אדם: נחשפו שתי קבוצות של נחקרים לרעש. לקבוצה אחת נאמר שיש כתפתור שאם ילחצו עליו יופסק הרעשן אך החוקר ביקש שלא ילחצו עליו, אלא רק אם ירגישו כי הרעש בלתי נסבל. לקבוצה השנייה לא אמרו שיש להם דרך להפסיק את הרעש. לבסוף, נתגלו יותר מאפייני לחץ אצל הקבוצה השנייה. לכן, האמונה שיש ביכולתינו לשלוט במצבי לחץ חשובה לא פחות מהשליטה הממשית בהם.


שינויים כמקור לחץ

שינויים בחיינו, בין אם הם שליליים (שינויים בלתי רצוניים, מוות, פיטורים וכדומה) ובין אם הם חיוביים ואף שגרתיים (נישואין, הישג אישי יוצא דופן, התחלת בית ספר או סיומו וכו'...) גורמים למצב של לחץ. אירועים אלה הם מלחיצים משום שהם דורשים התמודדות פעילה והסתגלות מחדש. הולמס וריי השתמשו במחקר שערכו בו מצאו 43 אירועים מלחיצים אצל בני אדם כדי לפתח כלי מדידה לבחינת מספר אירועי החיים המלחיצים של אדם מסויים. כלי המדידה נקרא- "סולם ההסתגלות מחדש". החוקרים ביקשו ממספר רב ומגוון של אנשים להעריך את מידת ההסתגלות מחדש הנדרשת, לדעתם, באירועי חיים שונים (כגון פיטורים, חופשה, נישאוין). ההערכה של האירועים נעשתה לפי סולם שמתחיל מ-0 ועד 100. החוקרים החליטו כי נישואין הוא אירוע הנמצא באמצע הסולם (ציון 50). אירוע זה שימש קנה מידה לאירועים אחרים. לדוג', אם אדם חשב שפיטורים הם אירוע קשה יותר להסתגלות מנישואין היה עליו לתת לאירוע זה ציון גבוהה יותר מ-50.

בעזרת כלי מדידה זה, ניתן לבדוק את רמת הלחץ שחווה האדם בתקופה נתונה בחייו (בעזרת סיכום יחידות שינויי החיים של כל האירועים שאותו אדם חווה בתקופה מסויימת). הולמס וריי מצאו כי שיש "סף שבירה" לאדם, בו כמות הלחץ גדולה מדי. אנשים שהגיעו ל300 יחידות היו בסיכון גבוה והיו חשופים יותר לבעיות רפואיות מאשר נבדקים שצברו 150 יחידות או פחות. להערכה של מצבי לחץ המבוססת על "סולם ההסתגלות מחדש" יש כמה מגבלות: 1. הניקוד בסולם מבוסס על ממוצע הערכות של מדגם. לפיכך יתכן שאירוע שקיבל הערכה גבוהה במדגם יקבל הערכה נמוכה אצל פרט מסויים. ייתכן כי אצל אנשים שונים מידת החשיבות של אותו שינוי בחיים שונה מפני שאצל אחד היא רלוונטית יותר מאצל השני (פיטורים מהעבודה יכולים להיות דרמתיים מאוד עבור מישהו שדבר זה יחרוץ את גורלו וחסרי חשיבות עבוד מישהו שמעוניין להתפטר). 2. הסולם של הולמס וריי מעריך לחץ אך ורק עפ"י מידת השינוי שהוא יוצר בחיים. הוא אינו לוקח בחשבון את היכולת של האדם להתמודד איתם, את חוסנו האישי, את התמיכה שאדם מקבל מסביבתו וכדומה. אלו גורמים שיכולים למתן או להחמיר את תגובת הלחץ לשינוי החיים. 3. הסולם אינו מתייחס לחוסר שינוי או לשיעמום כגורם לחץ. יתרונות הסולם: 1. הוא גרם למודעות בהקשר למחיר הפסיכולוגי של שינויים או אירועי חיים שאינם נתפסים בדר"כ כגורמי לחץ. 2. הוא מפרט רשימה של אירועים הנתפסים ע"י רוב האנשים כמלחיצים. מכאן, שהסולם פותח בפנינו אפשרות לעזור לאנשים להתמודד עם אירועי חיים מלחיצים.

לסיכום

לסיכום, מודל הגירויים חשוב כי הוא עוזר לנו לחזות סוגי מצבים שגורמים ללחץ. המצבים מאופיינים בעומס יתר, קונפליקט, חוסר שליטה ובשינויים. החיסרון של מודל הגירויים הוא התעלמותו מההשפעה של גורמים פסיכולוגיים על תפיסת הגירוי כמלחיץ. כלומר, אנשים מגלים הבדלים אינדיווידואלים בתגובתם לגירויים מלחיצים דומים. לפיכך, יש להתחשב בהדלים אישיים.