סיכומונה נפתח מחדש לעריכה! על מנת לערוך סיכומים נדרש לפתוח חשבון.

כותנות פסים / משה אבן עזרא

מתוך סיכומונה, אתר הסיכומים החופשי.
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

"כותנות פסים"- משה אבן עזרא

כתנות פסים לבש הגן/ וכסות רקמה מדי דשאו,

ומעיל תשבץ עטה כל עץ/ ולכל עין הראה פלאו.

כל ציץ חדש לזמן חודש/ יצא שוחק לקראת בואו-

אך לפניהם שושן עבר,/ מלך, כי על הורם כיסאו.

יצא מבין משמר עליו/ וישנה את בגדי כלאו.

מי לא ישתה יינו עליו/ האיש ההוא ישא חטאו!

  • בשיר זה אין תפארת פתיחה משום שאין חריזה ואין חריגה מנושא השיר.

נושא השיר:

השיר עוסק בהתחדשות הטבע, פריחת הגן ובאביב כשהופעת השושן מהווה את שיאו של התהליך.
השיר יוצר תמונה מטפורית המאורגנת סביב האנשת הטבע.
הדובר בשיר מתאר את האביב , כתהלוכה צבעונית של נסיכים ובני אצולה הלבושים בגדי פאר(הגן, הדשא, הפרחים והעצים) המתכנסים לכבוד האביב ובראשם מלכם- השושן, שפריחתו מדומה לשחרור מבית הכלא.

מבנה השיר: שיר מרובע. בכל בית יש 4 צלעות.
חרוז מבריח: סיומי הבתים מסתיימים באותו צליל: אוֹ.

פירוט השיר:

"כותנות פסים לבש הגן וכסות רקמה מדי דשאו"-בחברה מעמדית הלבוש מראה את מעמד האדם בחברה. הגן לבש כותונת פסים (כמו של יוסף) והדשא לבש מדי שרד מעוטרים ברקימה. (תקבולת נרדפת + האנשה).
"ומעיל תשבץ עטה כל עץ"- חריזה פנימית- יש פה גם קונוטציה מקראית- את המעיל הזה לבש הכהן הגדול בבית המקדש, והוא היה מפואר ומקושט באבנים טובות ומאוד צבעוני. הוא מכניס פה שיבוץ.

תפקיד הקונוטציה המקראית:

הביטוי כותנת פסים מביא לגן ביטויים ותיאורים שונים- מוסיף על הגן דברים שאנחנו לא רואים.
הביטוי "כסות רקמה" מראה על עושרו של הגן- הגן יקר כמו הכותונת פסים. מישהו השקיע בגן מאמץ רב.

הגן התעורר לאביב הוא עובר תהליך התחדשות לקראת האביב עם סופו של החורף– הגן היה בעל צבע אחד בעונת החורף (צבע כהה)ועם בוא האביב הוא הופך לעשיר ומגוון בצבעים כמו כותנת פסים ובגד רקמה (בגלל הפריחה).

"ולכל עין הראה פלאו"- העץ מתגאה ומתפאר בבגדיו היפים (האנשה).

שיבוצים מקראיים:

א. הביטוי כותנת פסים מביא לגן ביטויים ותיאורים שונים- מוסיף על הגן דברים שאנחנו לא רואים.
ב. הביטוי "כסות רקמה" מראה על עושרו של הגן- הגן יקר כמו הכותונת פסים. מישהו השקיע בגן מאמץ רב.
ג. כותונת תשבץ: אחד מבגדיו של הכוהן הגדול.
ד. בית 5 מתאר את השושן היוצא מבגדי כלאו ומזכיר שוב את יוסף, אשר לאחר שיצא מבית הכלא החליף את שמלותיו ולבש בגדי שֵש.
ה. בסיום השיר מתוארת מצווה גדולה לחגוג בשתיית יין את יציאת הגן מעבדות לשמחת הפריחה והחרות. ניסוח בית 6 מזכיר את קרבן הפסח: "האיש ההוא ישא חטאו" (במדבר ט, 13) ומעלה מחשבה כי המשורר מוצא כאן מכנה משותף בין שחרור הגן לשחרור היהודים ממצרים.

הגן התעורר לאביב- הוא עובר תהליך התחדשות לקראת האביב עם סופו של החורף- הגן היה בעל צבע אחד בעונת החורף (צבע כהה)ועם בוא האביב הוא הופך לעשיר ומגוון בצבעים כמו כותנת פסים ובגד רקמה (בגלל הפריחה).

האנשה:

• "ולכל עין הראה פלאו"- העץ מתגאה ומתפאר בבגדיו היפים.
• עטה, הראה (בית 2).
• "יצא שוחק לקראת בואו"- הגן שמח לקראת בוא האביב (או השושן).
• שושן עבר (בית 4).
• יצא, ישנה (בית 5).

צימוד:

"כל ציץ חדש לזמן חודש"- צימוד(לשון נופל על לשון) + חריזה פנימית: הפרחים החדשים, הפורחים באביב מדומים לדמויות אנושיות היוצאות לקראת האביב.

"יצא שוחק לקראת בואו"- האנשה- הגן שמח לקראת בוא האביב (או השושן).

דימויים:

"אך לפניהם שושן עבר/ מלך כי על הורם כסאו" – התקשטות הגן הייתה הקדמה לאירוע החגיגי והחשוב-הופעת השושן. העצים הדשא והפרחים הם המלווים של השושן,מלך הגן.

"יצא מבין משמר עליו וישנה את בגדי כלאו"- השושן היה ניצן ירוק ועכשיו הוא נפתח- השושן יוצא מן הכלא ומחליף את בגדי האסירים לבגדי מלכות (משנה את צבעו).
"משמר עליו"= המשמר שהושם עליו, או האנשת עלי הגביע המגינים על הפרח ודימויים למשמר כבוד או לכלא.
משמר בשיר הוא כנראה בית הסוהר, כמו בסיפור יוסף.
"וישנה את בגדי כלאו"- קונוטציה מקראית.
והאמת: הביטוי הוא מתוך סיפור שחרורו של המלך יהויכין מכלאו בבבל.

"מי לא ישתה יינו עליו"- צימוד משולב: רושמים אותו הדבר אך המשמעות שונה.
קריאה ללגום לחיי המלך החדש (השושן).
"האיש ההוא ישא חטאו!"- ישא חטאו זה שיבוץ מספר דברים ששם אומרים שמי שלא יקיים את חג המצות ייענש.
משמעות: הוא אומר שמי שלא ישתה יין לכבוד גן והתפתחותו הוא חוטא ומכאן ניתן לראות את משמעות הגן.
לסיום מסוג זה קוראים תפארת הסיום- השירה האחרונה שוברת את הנושא העיקרי של השיר (חלק ממוסכמות). תפארת הסיום- מי שלא ישתה יין לכבוד השושן דינו מוות.

  • המילים שמתייחסות לבגדים: מעיל תשבץ, בגדי כלאו, כסות רקמה, מדי, כותנות פסים.

השיר מתואר בשני תהליכים במקביל:

1. הגן שמתעורר מהחורף לאביב – מחליף בגדי חורף ולובש בגדים צבעוניים, עשירים ומושקעים (מטאפורה והאנשה).
2. בואו של המלך (מטאפורה), יש פה דימוי ורמיזות.

בבית הרביעי מופיע המלך וניתן לראות שהגן מתקשט לכבוד המלך (השושן) שיוצא מבית הכלא ואנחנו הקוראים מצווים לשתות יין ולשמוח לכבוד פריחת הגן, בוא המלך ופריחת האביב: שלושת הרבדים האלו הם לא מוסכמה, אלא הם משהו שהכותב המציא - זהו הכשרון שלו, מפני שאיש לא אמר לו איך לבנות את הגן או לתארו. המוסכמה היא התבנית של השיר.

  • משקל- משקל התנועות והיתדות הוא בנוי על ניקוד ומבדיל בין הברות פתוחות וסגורות- מבוסס על הבדלים בין שוואים נעים ונחים- אין לו בשיר שווא נע, השיר בנוי רק מתנועות- זה דורש מחשבה והשקעה רבה וזה מוסיף ליופי השיר ואומנותו. השיר מרובע. בכל בית 16 תנועות.

מטאפורות- האנשת הגן , העצים השושן.
כפל משמעות- משמר עליו צימוד- עליו בשורה 4 ועליו בשורה 5. חרוז מבריח-דשאו-פלאו-בואו.