סיכומונה נפתח מחדש לעריכה! על מנת לערוך סיכומים נדרש לפתוח חשבון.

ירמיה פרק כ'

מתוך סיכומונה, אתר הסיכומים החופשי.
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
    • השימוש בסיכום זה על אחריות המשתמש בלבד!

ירמיה כ' פסוקים 18-7: מצוקותיו ותלונותיו של הנביא- פס' 7 - האשמת הנביא כלפי ה'. תלונותיו: פיתתני ה' ואפת חזקתני ותוכל - ה' פיתה את ירמיה לקבל את תפקידו כנביא. אתה ה' חזק ממני - ולכן יכולת להחזיק אותי - זאת אומרת,להכריח אותי לנבא. תוצאה: הייתי לשחוק כל היום כלה לועג לי - הנביא טוען כי העם לועג לו,צוחק על דברי הנבואה.

פס' 8 - המשך התוצאה של הפיתוי - דבר הנבואה של ה' הפך להיות לדבר רע,בושה,חרפה - עבור הנביא.

פס' 9 - *בחלק ה1 של פס' 9,הנביא מעיד על עצמו שאינו רוצה להמשיך לנבא את נבואות ה'. אך,אינו יכול שלא לנבא מכיוון שהנבואה בוערת בתוכו. שורפת את עצמותיו - יש כאן דימוי,הנביא מדמה את הנבואה לאש,ששורפת לו את הגוף. כאש בוערת בעצמותי.

  • בחלק ה2 של פס' 9,הנביא מעיד שהוא עייף מלסבול ונלאתי כלכל ולא אוכל.

פס' 10 - בפס' 10,מתייחס הנביא לתוכנית של החברים שלו. אנוש שלומי=אנשי שלומי,החברים שרוצים בטובותיו. הם מתכוונים לגרום לו למעוד,ליפול. לתפוס אותו בדבר שקר,כדי לנקום בו.

פס' 11 - שינוי במצב הרוח של ירמיה - התרוממות רוח,אמונה בה': - וה' אותי כגיבור עריץ - הנביא ירמיה מדמה את עצמו לגיבור חזק בזכות ה'. זה מעיד על אמונתו של הנביא בה'. -על כן רדפי יכשלו ולא יכלו - רודפי = אויבי הנביא. כל האויבים,הרודפים של הנביא,לא יצליחו להכשילו. -בושו מאוד כי לא השכילו - הרודפים של ירמיה יתביישו,כי ה' יכשיל אותם. זאת אומרת,הם לא יצליחו בנסיונם להפיל את הנביא. -כלימת עולם לא תשכח - כלימה=בושה. מעשיהם של הרודפים,יהפכו לבושה לנצח.

פס' 12 - בפס' 12,ירמיה מבקש מה' לבחון,לראות,לחקור את הצדיקים,לראות את מחשבותיהם ואחרי שה' יבדוק - הוא מבקש את נקמתו של האלוהים.

פס' 13 - שירו לה' הללו,את ה'. כי הציל נפש אביון מיד מרעים - הנביא מבקש שישירו לה' ויהללו אותו כי הציל את ירמיה הסובל מידי אויביו הרוצים לגרום לו רע.

    • חשוב - בעיה:

פסוק זה מפריד ביו תלונות ירמיה בפס' 12-7 לבין קללת ירמיה את יומו בפס' 18-14. לא ברור מה מקומו של פס' 13 הכולל אופטימיות מצד הנביא ושבחים לאל המצילו. נראה כי פס' 13 אינו משתלב בין יחידות הפסוקים המקיפות אותו.

פתרון: א.יש הטוענים כי פס' 13 אינו חלק מהכתוב המקורי אלא זו תוספת מאוחרת של עורך מאוחר של נבואות ירמיה שלא יכל לקבל את תלונותיו הקשות של ירמיה כלפי האל וכך הוא עידן את הביקורת שלו כלפי ה'. ב.יש הטוענים כי פס' 13 הוא חלק מהכתוב המקורי וניתן לנמק טענה זו כך - ירמיה תוך כדי תלונתו לאל,מתפלל והוא אכן מאמין כי ה' יביא לו את הישועה.

פס' 18-14 - קינת ירמיה: ירמיה מגיע בפס' אלה לשיא ייאושו : תחושת ההקלה ממקודם אינה יציבה. זו מתחלפת למצב רוח רע בגלל אירועי החברה הסובבת אותו. הוא מקלל שני גורמים: א.את יום הולדתו. ב.את האיש שבישר לאביו על הולדתו. ירמיה מקלל דווקא את המבשר כי: א.מפנה את קללתו למישהו אנונימי. ב.זו קללה דימיונית והיא ביטוי רגשי לסבלו.

הקללה למבשר: זוהי קללה חמורה מאוד. ירמיה מקלל את המבשר כי לא הרג אותו עוד בהיותו ברחם אימו. מהי הקללה? 1.הוא מאחל לו את גורל סדום ועמורה - הוא מאחל למבשר שיקבל חורבן והרס ושה' לא ירחם עליו. 2.הוא מאחל לו זעקות של נפגעים וקולות צבא משחית.

מילים מנחות חשובות בפרק - א. פ.ת.ה - משמעות המילה המנחה - כולם נגד הנביא. ה' והאויבים מנסים להכשילו. ב. י.כ.ל - משמעות המילה המנחה - מאבק הנביא להתגבר על האויבים,על ה' ועל הצורך לנבא.

שאלות חזרה על הפרק (מתוך בחינות בגרות): 1. א. יש הטוענים כי תלונתו של ירמיה בתחילת פס' 7 מתקשרת לנאמר בירמיה א' פס' 8-6. הסבר טענה זו. ב.יש הטוענים כי תלונתו של ירמיה בתחילת פס' 7 מתקשרת לנאמר בירמיה א' פס' 19-18. הסבר טענה זו. ג.כיצד דברי ירמיה בפס' 10 - אולי יפתה ונוכלה לו,פס' 11 - על כן רדפי יכשלו ולא יכלו,מתייחסים לדברי ה' לירמיה בפרק א' 19: ונלחמו אליך,ולא יוכלו לך כי אתך אני נאם ה' להצילך.

2.יש הטוענים כי לפי החלוקה של בעלי המסורה,מבינים שלדעתם פס' 13 אינו מתאים לרצף הפסוקים שסביבו. א.כיצד אפשר לראות מן הכתוב שבעלי המסורה אכן סבורים כי פס' זה הוא יוצא דופן? ב.הסבר מדוע אפשר לראות חוסר התאמה בין פס' 13 לרצף הפס' הקודמים לו? הסבר מדוע אפשר לטעון שהפס' מתאים למיקום זה?

    • הערות בקשר לשאלה:

מסורה - מערכת כללים להערות ותיקונים שנרשמו בשולי העמודים בספרי המקרא או בסופם ובזכותם הגיעו לנוסח אחיד ומקובל שאין משנים אותו. בעלי המסורה - החכמים שקבעו את הכללים לתיקונים ולהערות.

3.א.מהו יחסה של הסביבה לירמיה לפי פס' 8-7 ולפי פס' 10? בסס דבריך על הכתוב. ב.ירמיה מבקש של אויביו יחול העיקרון של מידה כנגד מידה הבא מהפס' שתי ראיות לכך:

פתרון לב': להלן מידה כנגד מידה המופיע בפס' אלה: 1.כשם שאויבי הנביא רוצים לגבור עליו כך ה' יגבור עליהם,הם לא יצליחו במזימתם. ציטוט:אולי יפתה ונוכלה לו...רדפי יכשלו ולא יכלו. 2.כשם שאויבי הנביא רוצים לנקום בו,כך ה' ינקום בהם. ציטוט:ונקחה נקמתנו ממנו...אראה נקמתך מהם.


4.קרא פרק כ' פס' 18-7. בקטע זה ניכר המתח בין סבלו האישי של הנביא לבין תפקידו הנבואי. הסבר טענה זו בהרחבה על סמך הכתובים.

(הערה [לא מופיעה בשאלה] - שים דגש על פס' 9)

5.א.פס' 14-11 : הדגם שינויים במצב רוחו של הנביא. מהי הסיבה לשינויים אלה במצב רוחו? ב.פס' 18 -15: כיצד ירמיה מקלל את האיש המבשר? מדוע הוא מקלל אותו לפי פס' 17?

  • 6.קרא פרק כ' פס' 18-7:

בתלונות ירמיה בפס' אלה מופיעים אמצעים ספרותיים רבים. לדוגמה:דימויים,לשון נופל על לשון,חזרה,ניגודים,תקבולות,מיצלול-אלטרציה,כפל לשון,שאלות רטוריות,מילים מנחות,הגזמה. השאלה: בחר שלושה אמצעים ספרותיים שונים,הדגם כל אחד מהם,והסבר את תפקידם ביחידת פס' זו.

תשובה: (להלן כמה אמצעים ספרותיים שאפשר להציגם תשובה זו) 1.שאלה רטורית למה זה מרחם יצאתי לראות עמל ויגון 2.לשון נופל על לשון א. כלכל ולא אוכל. ב.נקמתנו ממנו. ג.פתתיני ה' ואפת. 3.דימויים. א. כאש בוערת. ב. כגיבור עריץ. ג. והיה האיש ההוא,כערים אשר הפך ה'. 4.הגזמה. כל היום כלה לועג לי.


ב ה צ ל ח ה !!!