סיכומונה נפתח מחדש לעריכה! על מנת לערוך סיכומים נדרש לפתוח חשבון.

ייחודה של התנועה הציונית בראשית דרכה

מתוך סיכומונה, אתר הסיכומים החופשי.
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

ייחודה של התנועה הציונית:

קווי דמיון וקווי שוני בין דרכה של התנועה הציונית לבין דרכן של תנועות לאומיות אחרות באירופה, בשלהי המאה ה- 19:

קווי דמיון:

א. תהליכי חילון – שינויים במקומה של הדת בחייהם של בני האדם. במאה ה- 19 מעמד הדת, הן בקרב היהודים והן בקרב דתות אחרות ירד, לנוכח עליית ההשכלה והתפיסה המדעית.

ב. היעד הפוליטי של התנועות הלאומיות – היעד הפוליטי של התנועות הלאומיות היה, הקמת מדינה ריבונית עצמאית, בה יוכלו בני הלאום, לחיות על פי זכות ההגדרה העצמית ולפתח בה את ייחודם.

ג. תודעה לאומית – הצלחתה של התנועה הלאומית היתה תלויה ביכולתה לפתח בקרב רבים את התודעה הלאומית, לכן:

  • מנהיגי התנועות הלאומיות יחסו חשיבות ליצירה ולטיפוח של התודעה הלאומית והקדישו מאמצים ומשאבים לחיזוקה.
  • טיפוח התודעה הלאומית היה כרוך, בדרך כלל, בעימות עם העבר הקרוב וחיפוש לגיטימציה בעבר הרחוק של הלאום.

ד. גורמים מסייעים לתנועות הלאומיות – מנהיגי תנועות לאומיות נעזרו בדרך כלל בכוחות מדיניים חזקים, כדי להשיג את יעדם הפוליטי באמצעות: בריתות, פיתוח יחסי תלות, ניצול אינטרס משותף ו/או מאבק נגד אויב משותף.

קווי שוני:

התנועה הציונית הייתה צריכה להתמודד עם משימות קשות, אשר תנועות לאומיות אחרות באותה תקופה לא התנסו בהן:
א. תנועות לאומיות אחרות נאבקו על זכות ההגדרה העצמית, על גבולות מדינת-הלאום, ועל זכות הצטרפותם של בני הלאום, החיים בסביבה הקרובה. ואילו המשימה הראשונה של התנועה הציונית, הייתה ליצור הסכמה לגבי מקום הריכוז הטריטוריאלי של העם היהודי והסכמה לגבי הדרכים, שיש לנקוט כדי לממש משימה זו.

ב. הבעייתיות, שבארגון ובריכוז יהודים ממקומות שונים, לטריטוריה שלא הייתה עדיין בידם. למעשה התנועה הציונית פעלה בקרב יהודים, שהיו מפוזרים במקומות שונים ואשר ביניהם היו הבדלים רבים.

ג. עוצמת ההתנגדות בעם היהודי, שעמה נאלצה התנועה הציונית להתמודד, הייתה שונה בהשוואה להתנגדויות בהן נתקלו בתנועות לאומיות אחרות:

  • הכוח החברתי שתמך בתנועות הלאומיות באירופה היה המעמד הבורגני. מעמד זה, בדרך כלל לא תמך בתנועה הציונית, בראשית דרכה.
  • התנועה הציונית נתקלה בהתנגדות כפולה: מצד אחד, מהאורתודוקסים (הפתרון של התנועה הציונית קרא תיגר על הפיתרון היהודי המסורתי) ומצד שני, מהמשתלבים (הצלחתה של התנועה הציונית פירושה כישלון האמנספציה). בתנועות הלאומיות האחרות ההתנגדות באה בדרך כלל מהכוחות המסורתיים.
  • צמיחתן של תנועות, שהציבו פתרונות לאומיים שונים (הבונד, הטריטוריאליסטים, האוטונומיסטים) היקשו על פעילותה של התנועה הציונית.

ד. התנועה הציונית שאפה לחולל מהפכה כפולה: לבטל את הגולה ולהקים מדינת לאום עצמאית בארץ-ישראל ובמקביל ליצור חברה חדשה שונה מהחברה היהודית בגולה.

ה. יהודים רבים ראו בהגירה לגולה אחרת, כגון ארה"ב, פתרון לבעיותיהם, עובדה שהקשתה על התנועה הציונית בגיוס רבים לשורותיה.