יחידה 1 - מטרת הפירמה ותפקידי המנהל הפיננסי

חזרה לניהול המימון

ערך הארגון העסקי נמדד באמצעות המחיר שמשקיעים מוכנים לשלם תמורת ניירות-הערך שלו, והוא פונקציה של זרם המזומנים העתידי הצפוי והסיכון הכרוך בו.

מטרת הניהול הפיננסי היא להשיא את עושר בעלי הפירמה. השגת מטרה זו תובעת מהמנהל הפיננסי לקבוע בצורה משולבת מדיניות השקעות אופטימלית, מבנה הון אופטימלי, מדיניות חלוקת דיבידנד אופטימלית וניהול אופטימלי של נכסים והתחייבויות שוטפות.

המנהל הפיננסי - בין אם הוא נושא בתואר פורמלי של חַשָּׁב, של מבקר או של סמנכ'ל כספים - חייב לדאוג לצורכי הנזילות של הפירמה ולרווחיות שלה. בחתירה לרווחיות מוגבל המנהל הפיננסי בדרישות הנזילות ובגורם הסיכון. סיכון ותשואה הם הגורמים העיקריים שיש לשקול בקבלת החלטות פיננסיות, והם הגורמים העיקריים המשפיעים על ערך השוק של הפירמה.

צורות ההתארגנות העסקית העיקריות הן פירמה פרטית, שותפות וחברה. את הפירמה הפרטית והשותפות קל להקים ולארגן, אך אורך חיים מוגבל והתחייבות בלתי-מוגבלת הופכים צורות אלה לבלתי מתאימות לפעילות בקנה מידה גדול. ערבות מוגבלת, קלות העברת מניות, ולכאורה חיי נצח של החברה, מאפשרים לה לגייס סכומי כסף אדירים ולעסוק בפעילות בקנה מידה גדול.

לכל צורות ההתארגנות העסקית יש כוונות להפקת רווחים והן עומדות מול בעיות מימון דומות. הן חותרות לרכוש נכסים על-ידי גיוס כספים מבעלים פוטנציאליים או ממלווים, ולנהל את הנכסים באופן כזה שלאחר שהן יעמדו בכל ההוצאות העסקיות יישאר להן כסף לתשלומי קרן וריבית למלווים ורווח לבעלים. בעולם העסקים המורכב, שאי-הוודאות טמונה בו, אין להשאיר את הרווחים ביד הגורל.

תהליכי קבלת החלטות בארגונים עסקיים מתבססים, במרבית המקרים, על מערכות נתונים ומידע מכל תחומי הפעילות בארגון העסקי ומחוצה לו. המנהל, בדרגי הניהול השונים, עושה כל שביכולתו לצמצם את אי-הוודאות בעת קבלת החלטותיו. המנהל הפיננסי, העומד בפני החלטות בכל נושא הקשור במימון, אינו נבדל משאר מקבלי ההחלטות בפירמה, ומחובתו להעמיק באיסוף מידע ולהשתמש בכלי ניהול מתקדמים במילוי תפקידו.