סיכומונה נפתח מחדש לעריכה! על מנת לערוך סיכומים נדרש לפתוח חשבון.

חלוקת ענפי המשפט

מתוך סיכומונה, אתר הסיכומים החופשי.
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

ישנם סוגי משפט שונים בישראל. יש משפט ציבורי, פרטי, בינלאומי, אזרחי ופלילי.

המשפט הציבורי הוא ענף המשפט בתוך המשפט הישראלי המסדיר את מערכת היחסים בין היחיד ובין הרשות.

המשפט הפרטי מסדיר את מערכת היחסים בין הפרטים שבתוך המדינה. במסגרת המשפט הציבורי יש את מערכת המשפט הפלילי.

תפקידו של המשפט הפלילי הוא להעניש את העבריינים (אלה שעוברים על חוקי המדינה).
תפקידו של המשפט האזרחי הוא לפתור סכסוכים שבין האזרחים השונים או בין גופים משפטיים אחרים בתוך המדינה.

יש מאפיינים שונים למשפט האזרחי והפלילי.
המשפט הפלילי נפתח בכך שהמדינה מגישה כתב אישום כנגד האזרח שחשוד שביצע עבירות מסוימות, ומהרגע שהוגש כתב אישום החשוד הופך להיות נאשם. בכתב האישום המדינה מפרטת מהן העובדות וכן העברות השונות שבהן מואשם האזרח. מי שמגיש את כתב האישום הוא היועץ המשפטי לממשלה (היועמ"ש), באמצעות נציגו מהפרקליטות, ובעבר השני ישנו האזרח (הנאשם). הנאשם מוזמן לבית המשפט כדי להשיב בעל פה על כתב האישום, האם מודה או לא. אם הנאשם מודה אז בית המשפט מרשיע אותו על פי הודאתו ועובר לשלב הבא, שלב גזר הדין. בשלב גזר הדין בית המשפט מחליט איזה עונש לגזור על הנאשם על פי האפשרויות הכתובות בחוק. העונש יכול להיות: מאסר בפועל, מאסר על תנאי, קנס או שירות לתועלת הציבור, לפי העבירה והנסיבות.

המשפט האזרחי המשפט מתחיל בכך שאדם מגיש כתב תביעה כנגד זולתו. ברגע שהגיש כתב תביעה הוא נקרא התובע והאדם שנגדו הוגש כתב התביעה נקרא הנתבע. לנתבע יש פרק זמן מוגבל שבו הוא חייב להגיש כתב הגנה לבית המשפט. אם הנתבע לא מגיש כתב הגנה אז התובע ראשי לבקש כנגדו פסק דין ע"פ כתב התביעה. לאחר הגשת כתב ההגנה בית המשפט שומע את ראיות/טענות הצדדים ומחליט בסוף האם לקבל את התביעה, לבטל אותה, לקבל את חלקה או לדחותה. אם בית המשפט החליט לקבל את התביעה או חלקה אז בית המשפט מחליט גם איזה סעד יעניק לתובע. זה יכול להיות פיצוי, אכיפה של הסכם, צו מניעה או אמצעים אחרים. בית המשפט אינו מחליט איזה עונש לתת לנתבע וזה אינו עומד על הפרק.

ישנם הבדלים בין המשפט הפלילי והאזרחי. באזרחי חובה להגיש כתב הגנה, ובפלילי לא קיים כתב הגנה.
בפלילי יש עונשים, ובאזרחי אין עונשים ולכן אין קנסות ומאסר. יש פיצויים לניזוק אבל לא קנס למזיק. באזרחי יש פיצוי לניזוק כדי להשיב את המצב לקדמותו אך אין קנס למזיק מכיוון שאין עונש.
בפלילי יש שני שלבים של הכרעת דין וגזר דין, ואילו באזרחי יש רק פסק דין.
יש הבדל בין דרגת נטל השכנוע, הבאת הראייה בין פלילי לאזרחי. במשפט הפלילי המדינה חייבת להוכיח מעל לכל ספק סביר שהנאשם ביצע את מה שמייחסים לו, ובמידה והמדינה לא תצליח אזי הנאשם יזוכה במשפט. במשפט האזרחי די בכך שהתובע יוכיח כי מירב ההסתברויות, כלומר מעל ל-50% סיכוי שהוא צודק על מנת שהתביעה שלו תתקבל, ולכן יתכן שבית המשפט יגיע למסקנה שסביר יותר שאדם ביצע רצח מאשר המסקנה ההפוכה, אבל עדיין יחליט לזכות את אותו הנאשם מכיוון שהגיע למסקנה שקים ספק סביר.

על פי דיני הראיות, אדם שעמד למשפט פלילי והורשע, תוכל ההרשעה לשמש כראייה קבילה במשפט האזרחי, אם יערך. זאת משום שאם הצליחה המדינה להראות מעל לכל ספק סביר שהאיש שביצע את העבירה אזי ברור שעברה את נטל הראייה הקטן יותר שנדרש לצורך המשפט האזרחי. לעומת זאת, אם אדם נמצא זכאי במשפט הפלילי אי אפשר להגיש זאת כראייה במשפט האזרחי, מכיוון שיתכן שסיבת הסיכוי הייתה ספק סביר כשעדיין מעל 50% סבירות שהאיש ביצע את העבירה. במשפט הפלילי מדובר על עבירות ומי שתובע הוא המדינה, ובמשפט האזרחי מדובר על עוולות, מעשה שאדם ביצע כלפי חברו.
גם בפלילי וגם באזרחי יש תקופה מסוימת שבה הצד שהפסיד ראשי להגיש ערעור. אם לא הוגש ערעור או שהערעור נדחה אז פסק הדין הופך להיות סופי ומוחלט.

אין משפט חוזר במשפט האזרחי. לעומת זאת, בפלילי, אם נמצא אדם אשם בפסק דין וכעבור זמן מסוים נמצאו ראיות חדשות שלא היו בעת המשפט הראשון אז ניתן לפנות בבקשה לקיים משפט חוזר.

בתי משפט

במדינת ישראל ישנן שלוש ערכאות משפט.
הערכאה הנמוכה היא בית משפט השלום. בית משפט זה דן גם פלילי וגם אזרחי. באזרחי- בתביעות של עד שתיים וחצי מיליון ₪.
בית המשפט המחוזי- דן בתביעות אזרחיות של מעל שתיים וחצי מליון ₪ ובמשפטים פלילים חמורים יותר. בית המשפט המחוזי מהווה גם כערכאת ערעור על פסקי דין של בית משפט השלום.
אדם שאינו מרוצה מתוצאות משפטו בשלום ראשי להגיש ערעור למחוזי מבלי לקבל רשות לכך.
הערכאה השלישית היא בית המשפט העליון, לא ניתן להגיש תביעה משפטית ישירות לעליון ולא ניתן להגיש כתב אישום פלילי לעליון. בית המשפט העליון משמש כערכאת ערעור על פסקי הדין האזרחיים או הפליליים שניתנו במחוזי. מי שהפסיד במחוזי רשאי לערער (בפרק זמן) ישר לעליון מבלי שיצטרך לבקש רשות לכך, וזה נקרא ערעור בזכות.
אם אדם הפסיד בשלום, ערער אחר כך בזכות למחוזי והפסיד גם שם הוא איננו יכול אוטומטית לערער שוב לעליון, אבל הוא יכול להגיש בקשה שיתנו לו רשות להגיש ערעור לעליון. אם הרשות ניתנת אזי יוגש ערעור ברשות.
לשופטי בית המשפט העליון יש תפקיד נוסף. הם יושבים גם כשופטים בבג"ץ (בית הדין הגבוה לצדק) כאשר ישנן עתירות מנהליות כנגד המדינה. כאשר אדם סבור שהיה הליך לא תקין אזי הוא ראשי לפנות כנגד אותו גוף ממשלתי שביצע את אותו ההליך ולבקש מבג"ץ להתערב.

בית משפט לתביעות קטנות

תביעות משפטיות של עד 17,000 שקל ניתן להגיש או לבית משפט השלום או לבית משפט לתביעות קטנות. היתרון של תביעות קטנות הוא שאין שימוש בעורכי דין והשופט אמור בעצמו להביא את החומר המשפטי הרלוונטי.

פסיקות בתי- המשפט

פסק דין של בית המשפט העליון מחייב את בית המשפט המחוזי והשלום (וכן מנחה את העליון) ולכן אם נאמרה שם הלכה מסוימת אזי המחוזי והשלום מחויבים לאותה ההלכה. פסק דין של בית המשפט המחוזי איננו מחייב את בית המשפט השלום אבל משמש לו כפסק דין מנחה.