סיכומונה נפתח מחדש לעריכה! על מנת לערוך סיכומים נדרש לפתוח חשבון.

הר אדוני / ארי דה לוקה

מתוך סיכומונה, אתר הסיכומים החופשי.
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

אודות המחבר

ארידהלוקה.png

ארי דה לוקה נולד ב-1950, בנאפולי שבאיטליה תחת השם אנריקו (הנרי) ככבוד לסבתו. הוא סופר איטלקי, מתרגם ומשורר. הוא הוכר כ"הסופר של העשור" על-ידי ג'ורג'יו דה ריינזו. הוא כתב את הר אדוני ב-2002 שזכה בפרסים רבים.
רשימת יצירותיו:

  • אתה, שלי (Tu, Mio) ‏ (1989) - תורגם לעברית על ידי יורם מלצר ומנחם פרי ויצא לאור בסדרת הספריה החדשה, הוצאת הקיבוץ המאוחד / ספרי סימן קריאה, בשנת 2003.
  • הר אדוני (Montedidio)‏ (2001) - תורגם לעברית על ידי מרים שוסטרמן-פדובאנו ויצא לאור בספריה החדשה בשנת 2003.
  • שלושה סוסים - יצא לאור בספריה החדשה ב-2004
  • לא עכשיו, לא כאן - יצא לאור בספריה החדשה ב-2005
  • היפוכו של אחד - יצא לאור בספריה החדשה ב-2006
  • בשם האם - יצא לאור בספריה החדשה ב-2007
  • נפליטני - יצא לאור בספריה החדשה ב-2008
  • היום שלפני האושר (Il giorno prima della Felicità)‏ (2009) - יצא לאור בספריה החדשה בשנת 2010

הסיפור

הרומאן נקרא באיטלקית Montedidio (באנגלית: God's Mountain; בעברית: הר אדוני).

התקציר

העלילה מתרחשת ברובע סמטאות צפוף הקרוי מוטנדידיו, שבנאפולי, איטליה. העלילה מתרחשת בשנות ה-60 של המאה ה-20. הגיבור בסיפור הינו נער ששמו אינו ידוע לנו, גילו - 13 שנים. הוא מקבל מאביו מתנת יום הולדת, בומרנג. הנער מתאמן על הגג ב"השלכת" הבומרנג, הוא עושה תנועות של השלכת הבומרנג אך לא משליך אותו, בכך הוא מחזק את שריריו. על הגג, ליד הכביסה, הוא פוגש את מרייה - נערה שגדולה ממנו בשנה, היא משחקת עם ההולה הופ (מן חישוק), ההולה הופ והבומרנג שניהם מסמלים רמזים מיניים. מרייה והנער גרים באותו הבניין, שתי המשפחות של שניהם קשות יום. הנער נאלץ לפרוש מביה"ס ויוצא לעבודה. הוא עובד בנגרייה, בעל הנגרייה הינו מאסט אריקו. הנער עובד לצד דון רפניילו שהופך להיות החונך שלו. דון רפניילו (או הרב דניאל) הופך להיות אביו והמורה שלו. ביחד הוא עובר עם הדמויות כל מיני חוויות שמבגרות אותו, כגון: הוא יוצא לעבוד במקום ללמוד, הוא לומד ממרייה על "הגועל של החיים" - בעל הדירות שאונס אותה, הוא לומד מרפניילו אופטימיות. הנער משתנה בצורה פיזית ומנטלית לאורך כל הרומאן, שכן הוא רומאן התבגרות וחניכה.

הביקורת

הביקורת מדברת על פערי מעמדות בין העשירים לעניים - פער זה בא לידי ביטוי בתיאור תקופת בית הספר של הנער. ילדי העשירים מגיעים עם כריכים מהבית, ואילו הילדים העניים מקבלים פרוסת לחם עם ממרח מהשרת. לקראת בוא הקיץ ילדי העניים מחויבים להסתפר בגלל הכינים, ואילו ילדי העשירים מגיעים מסורקים. לילדי העניים עושים קרחת. ילדי העניים עוזבים את ביה"ס בדרך כלל לאחר כיתה ג' או ד' ואילו ילדי העשירים ממשיכים ללמוד, אין להם צורך לעזור בפרנסה ובכלכלת המשפחה. הילדים המתוארים ברומאן "צריכים לגדול בריצה", כי המבוגרים אינם מתייחסים אליהם כילדים שזקוקים להגנה. הוריה של מריה שולחים אותה לשלם בגופה לבעל הבית שלהם, כדי שלא יזרקו אותם מהדירה. הם עצמם מהמרים. הכומר יודע על מה שקורה, אך בוחר לשתוק. מאסט אריקו שולח את הנער לבית הדפוס, בידיעה שדון ליבוריו נוגע באיברים המוצנעים של הילדים. לא מלשינים עליו, כי הוא עוזר לעניים וטוענים שאינו מזיק.

הסיום

הסיום מתרחש ב-31 בדצמבר, תאריך סמלי שחותם תקופה ופותח אחת נוספת. ביצירה נפרד הנער מילדותו ותמימותו ומתחיל תקופה חדשה כאדם בוגר. בתאריך זה הוא נפרד משני חונכיו: דון רפניילו והבומרנג. הוא נפרד מאימו שחלתה בצהבת ונפטרה ומאביו שטיפל באמו במהלך מחלתה ולאחר מותה הפך לפסיבי והתנתק מתפקידו כאב. הוא נפרד מבעל הדירות שהעיב על מערכת היחסים בינו לבין מרייה בעזרת השלכתו מהגג. הנער משליך את הבורמנג שיהיה "מעבר" לדון רפניילו בדרכו של זה להר אדוניי (דון רפניילו מתאבד) ובכך משליך מעליו את התלותיות והופך לעצמאי.

הנער

בן 13. "ננטש" על ידי הוריו ונחנך על ידי דון רפניילו. לומד על הגועל של החיים ממריה ומדון ליבוריו, שעבד בבית הדפוס ונהג לגעת באיברים מוצנעים של נערים. הנער לומד רבות מהסביבה שלו ובעיקר מדון רפניילו אשר מחנך אותו לאופטימיות, להסתפק במועט בחיים, מכין אותו לשתי פרידות חשובות ומשמש ככל הדברים שחסרו לנער. הנער עובר תהליך התבגרות וחניכה כשבסופו הוא הופך לעצמאי, אחראי וצריך להתמודד עם השלכות מעשיו – השלכת "הצל" מהגג.

מריה

בת 14. מכירה את הנער בעליית הגג כאשר היא משתמשת בחישוק והוא אוחז בבומרנג. השניים מפתחים מערכת יחסים מגוננת, מריה מלמדת אותו על מין ועל אהבה והוא מגן עליה מבעל הדירות, "הצל". השניים לא יכלו לקיים מערכת יחסים בריאה עד שהנער השליך את בעל הדירות מהגג.

דון רפניילו

דמות החונך, משמש כאב לנער. ניצול שואה. גיבן. הגיע לאיטליה במקום לישראל וחלומו להגיע להר אדוניי שנמצא בירושליים. בזכות זה ששרד את השואה הוא למד ערכים חשובים שאותם העביר לנער. רפניילו מתקן נעליים בחינם לעניי מונטדידיו, מכיוון שהיה במצב דומה לשלהם בשואה. הוא משתדל ללמד את הנער על אופטימיות, כי כך שרד את השואה. הוא רואה את חצי הכוס המלאה בזכות ועל אף מה שעבר בחייו. כבתור גיבן הוא היה הלא מוצלח והלא אהוב, כך הוא מספר לנער ולכן רוצה להראות לו כמה חשוב לאהוב בחיים. הגיבנת מסתירה בתוכה גידול סופני שדון רפניילו יודע עליו, אך הוא החליט שהוא רוצה לקבוע מתי הוא ימות ולא יתן לגידול לנצח אותו. בשלב זה הוא מסיים את חייו בתחילת השנה החדשה, לאחר שהוא בטוח שהנער סיים את תהליך התבגרותו.

דמויות משניות

מאסט אריקו - בעל הנגרייה, אצלו עובד הנער. הוא חונך את הנער בכך שהוא מראה לו את "הגועל של החיים".
בעל הדירות/בעל הבית/"הצל" - אונס את מרייה כתמורה לדמי השכירות שהוריה אמורים לשלם.
הוריו של הנער - מערכת היחסים בין השניים מראה לנער כיצד להתנהל בזוג. האב נשאר ליד האם גם כשהיא חולה וגוססת - "בלעדיה אני דלת בלי ידית". ולסוף הוא מאבד את החשק לחיות, לאחר שהיא מתה. אביו "נוטש" את הנער בטרם התבגרותו ויוצא לסעוד את אמו של הנער. בעצם כך הוא מחסיר מהנער דמות אב ואם בו זמנית מה שמאלץ את הנער להתמודד בכוחות עצמו.
דון ליבוריו - המדפיס. הנער נשלח אל דון ליבוריו בכדי להביא למאסט אריקו דבר-מה, בכך מאסט אריקו מאלץ את הנער להתמודד עם "הגועל של החיים", דון ליבוריו נוגע באיברים מוצנעים של נערים אך החברה מבליגה לו על מעשיו מכיוון שהוא נותן נדוניה לנערות עניות.

מוטיבים

  • מוטיב העיניים והדמעות - המוטיב נפרש על פני כל הספר ומוביל לתודעת הגיבור באשר לעצמו ובאשר לדמויות הסובבות אותו. העיניים הן פתח לנשמה. האחת רואה פרטים, רגישה. עין המבטאת נפשו של אומן. השניה-עין חזקה-העין שעוזרת לשרוד ולהתבגר.
  • מוטיב התיקון - רפניילו מתקן נעליים. מאסט אריקו מתקן רהיטים. מריה מתקנת את חייה.
  • מוטיב האוכל - הספר נפתח בהצהרה:"היממה היא טעימה אחת" והאוכל ממלא תפקיד בטעימה הזאת. הגבור "רשום לעוני" הגדרה המזכה אותו בלחם עם ריבת חבושים. מצב המשפחה קשה. למרות העבודה אין להם כסף. כל השכנים חיים בעוני-דבר שמביא למקרה המזעזע של מכירת מריה לבעל הבית. כשמריה מתנתקת מהזקן, הוא מביא לביתה עוגיות. הם אוכלים את העוגיות, שמופיעות שוב כאשר המספר והיא חוגגים את חג המולד. תהליך ההתבגרות של המספר מלווה בגדילה את התיאבון שלו.

כיצד לענות על שאלה בספרות?

  1. פתיחה
  2. חיבור השאלה לתשובה
  3. תקציר הסיפור
  4. דוגמאות
  5. סיכום

שאלה ותשובה לדוגמה

שאלה: הסבר איזו עמדה כלפי העולם ולפי טבע האדם משקפים הרומאן או הנובלה שלמדת – עמדה פסימית, עמדה אופטימית, או שתי עמדות אלה ביחד. בסס את דבריך על היסים בין הדמויות, על אירועים מרכזיים ביצירה ועל סיומה.

תשובה: בחרתי בסיפור "הר אדוניי" מאת ארי דה לוקה. הסיפור מתאר גיבור, נער בן 13 שנאלץ להתמודד עם שינויים פיזיולוגים ומנטליים. הוא חווה את פערי המעמדות וניצול המבוגרים את הילדים על בשרו. הוא יוצא לעבוד לאחר שקשיים כלכליים פוקדים את משפחתו. במהלך הסיפור הוא פוגש דמויות שמעצבות אותו ומלמדות אותו איך להתמודד עם החיים.

העלילה מתרחשת ברובע סמטאות צפוף הקרוי מוטנדידיו, שבנאפולי, איטליה. העלילה מתרחשת בשנות ה-60 של המאה ה-20. הגיבור בסיפור הינו נער ששמו אינו ידוע לנו, גילו - 13 שנים. הוא מקבל מאביו מתנת יום הולדת, בומרנג. הנער מתאמן על הגג ב"השלכת" הבומרנג, הוא עושה תנועות של השלכת הבומרנג אך לא משליך אותו, בכך הוא מחזק את שריריו. על הגג, ליד הכביסה, הוא פוגש את מרייה - נערה שגדולה ממנו בשנה, היא משחקת עם ההולה הופ (מן חישוק), ההולה הופ והבומרנג שניהם מסמלים רמזים מיניים. מרייה והנער גרים באותו הבניין, שתי המשפחות של שניהם קשות יום. הנער נאלץ לפרוש מביה"ס ויוצא לעבודה. הוא עובד בנגרייה, בעל הנגרייה הינו מאסט אריקו. הנער עובד לצד דון רפניילו שהופך להיות החונך שלו. דון רפניילו (או הרב דניאל) הופך להיות אביו והמורה שלו. ביחד הוא עובר עם הדמויות כל מיני חוויות שמבגרות אותו, כגון: הוא יוצא לעבוד במקום ללמוד, הוא לומד ממרייה על "הגועל של החיים" - בעל הדירות שאונס אותה, הוא לומד מרפניילו אופטימיות. הנער משתנה בצורה פיזית ומנטלית לאורך כל הרומאן, שכן הוא רומאן התבגרות וחניכה. בסיפור ניתן לראות שתי עמדות, פסימית ואופטימית ביחד. העמדה הפסימית מוצגת בעזרת מספר חוויות שעוברות על הנער. הוא נושר מהלימודים בעקבות קשיים כלכליים. כשלמד חווה הנער את פערי המעמדות בעיקרן בבית ספרו. ניתן לראות זאת כאשר הילדים העניים נאלצו ללכת לשומר לקבל ממנו סנדביץ' עם ריבה ואילו העשירים הביאו אוכל מהבית. מלבד זאת, בקיצים, הנערים העניים נאלצו לגלח את ראשם שלא ידבקו בכינים ולעומתם הנערים העשירים נשארו מטופחים ולא נאלצו להיפרד משערם. עוד חוויה שמדגימה את הפסימיות שבעולם הינה הפגישה שלו עם מרייה, שכנתו שגם משפחה בעלת קשיים כלכליים. עקב קשיהם הכלכליים הם מעלימים עין ונותנים לבעל הדירות לגבות את התשלום באמצעות גופה של מרייה. כך הנער לומד על "הגועל של החיים". כשהנער יוצא לעבוד הוא פוגש את דון רפניילו, גיבן יהודי ניצול שואה וסנדלר. מתוך החושך הפסימיות הוא לומד מרפניילו כיצד להתמודד עם המציאות האכזרית עם אופטימיות. רפניילו מספר לנער שהצליח לשרוד את התופת בזכות אופטימיות ודימיון מפותח. שבתקופת השואה הוא לא איבד תקווה ואפילו ברגעים קשים שמר על האופטימיות. הוא אומר לו שנר לא מגרש את החושך אלא מאיר אותו ושהאור מביע תקווה. שבימים קרים הנר גם מחמם, ושהתקווה מחממת את הלב בימים קשים. רפניילו אומר לנער שגם אם אנשים הולכים הוא תמיד יכול לחשוב עליהם והם יופיעו, לא בצורה פיזית, אבל הם ישארו בתודעה שלו. הוא אומר לו שלא מספיק רק להגיד שהוא יעשה חסד אלא גם לעשות את החסד. הוא מלמד את הנער על נתינה ומשנה את דרך חשיבתו. בסיום היצירה אנו רואים את האופטימיות מהולה בפסימיות. דון רפניילו שקופץ מהגג היה חלק אופטימי בשביל הנער, כיוון שחשב שהוא עף להר אדוניי כפי שאמר לו, שדון רפניילו מגשים את חלומותיו שעליהם סיפר לנער. בחלק השני "הצל" מנסה לפגוע במרייה, מה שמזכיר לנער את "הגועל של החיים", בסוף המאבק של הנער בבעל הדירות, הנער משליך אותו מהגג.

מהדוגמות הללו אנחנו יכולים לראות את שני המישורים שנעים ביחד. הפסימיות נמצאת בכל מקום ונקודות אור קטנות של אופטימיות מפוזרות בחייו של הנער בעזרת רפניילו, שומרות על התקווה.

ניתוח שאלה והתשובה לדוגמה

שאלה: הסבר איזו עמדה כלפי העולם ולפי טבע האדם משקפים הרומאן או הנובלה שלמדת – עמדה פסימית, עמדה אופטימית, או שתי עמדות אלה ביחד. בסס את דבריך על היסים בין הדמויות, על אירועים מרכזיים ביצירה ועל סיומה.

תשובה: בחרתי בסיפור "הר אדוניי" מאת ארי דה לוקה. פתיחה - עד 4-5 שורות, ספר/י בכלליות הסיפור מתאר גיבור, נער בן 13 שנאלץ להתמודד עם שינויים פיזיולוגים ומנטליים. הוא חווה את פערי המעמדות וניצול המבוגרים את הילדים על בשרו. הוא יוצא לעבוד לאחר שקשיים כלכליים פוקדים את משפחתו. במהלך הסיפור הוא פוגש דמויות שמעצבות אותו ומלמדות אותו איך להתמודד עם החיים.

העלילה מתרחשת ברובע סמטאות צפוף הקרוי מוטנדידיו, שבנאפולי, איטליה. העלילה מתרחשת בשנות ה-60 של המאה ה-20. הגיבור בסיפור הינו נער ששמו אינו ידוע לנו, גילו - 13 שנים. הוא מקבל מאביו מתנת יום הולדת, בומרנג. הנער מתאמן על הגג ב"השלכת" הבומרנג, הוא עושה תנועות של השלכת הבומרנג אך לא משליך אותו, בכך הוא מחזק את שריריו. על הגג, ליד הכביסה, הוא פוגש את מרייה - נערה שגדולה ממנו בשנה, היא משחקת עם ההולה הופ (מן חישוק), ההולה הופ והבומרנג שניהם מסמלים רמזים מיניים. מרייה והנער גרים באותו הבניין, שתי המשפחות של שניהם קשות יום. הנער נאלץ לפרוש מביה"ס ויוצא לעבודה. הוא עובד בנגרייה, בעל הנגרייה הינו מאסט אריקו. הנער עובד לצד דון רפניילו שהופך להיות החונך שלו. דון רפניילו (או הרב דניאל) הופך להיות אביו והמורה שלו. ביחד הוא עובר עם הדמויות כל מיני חוויות שמבגרות אותו, כגון: הוא יוצא לעבוד במקום ללמוד, הוא לומד ממרייה על "הגועל של החיים" - בעל הדירות שאונס אותה, הוא לומד מרפניילו אופטימיות. הנער משתנה בצורה פיזית ומנטלית לאורך כל הרומאן, שכן הוא רומאן התבגרות וחניכה. תקציר בסיפור ניתן לראות שתי עמדות, פסימית ואופטימית ביחד. חיבור השאלה לתשובה העמדה הפסימית מוצגת בעזרת מספר חוויות שעוברות על הנער. דוגמות: הוא נושר מהלימודים בעקבות קשיים כלכליים. כשלמד חווה הנער את פערי המעמדות בעיקרן בבית ספרו. ניתן לראות זאת כאשר הילדים העניים נאלצו ללכת לשומר לקבל ממנו סנדביץ' עם ריבה ואילו העשירים הביאו אוכל מהבית. מלבד זאת, בקיצים, הנערים העניים נאלצו לגלח את ראשם שלא ידבקו בכינים ולעומתם הנערים העשירים נשארו מטופחים ולא נאלצו להיפרד משערם. עוד חוויה שמדגימה את הפסימיות שבעולם הינה הפגישה שלו עם מרייה, שכנתו שגם משפחה בעלת קשיים כלכליים. עקב קשיהם הכלכליים הם מעלימים עין ונותנים לבעל הדירות לגבות את התשלום באמצעות גופה של מרייה. כך הנער לומד על "הגועל של החיים". כשהנער יוצא לעבוד הוא פוגש את דון רפניילו, גיבן יהודי ניצול שואה וסנדלר. מתוך החושך הפסימיות הוא לומד מרפניילו כיצד להתמודד עם המציאות האכזרית עם אופטימיות. רפניילו מספר לנער שהצליח לשרוד את התופת בזכות אופטימיות ודימיון מפותח. שבתקופת השואה הוא לא איבד תקווה ואפילו ברגעים קשים שמר על האופטימיות. הוא אומר לו שנר לא מגרש את החושך אלא מאיר אותו ושהאור מביע תקווה. שבימים קרים הנר גם מחמם, ושהתקווה מחממת את הלב בימים קשים. רפניילו אומר לנער שגם אם אנשים הולכים הוא תמיד יכול לחשוב עליהם והם יופיעו, לא בצורה פיזית, אבל הם ישארו בתודעה שלו. הוא אומר לו שלא מספיק רק להגיד שהוא יעשה חסד אלא גם לעשות את החסד. הוא מלמד את הנער על נתינה ומשנה את דרך חשיבתו. בסיום היצירה אנו רואים את האופטימיות מהולה בפסימיות. דון רפניילו שקופץ מהגג היה חלק אופטימי בשביל הנער, כיוון שחשב שהוא עף להר אדוניי כפי שאמר לו, שדון רפניילו מגשים את חלומותיו שעליהם סיפר לנער. בחלק השני "הצל" מנסה לפגוע במרייה, מה שמזכיר לנער את "הגועל של החיים", בסוף המאבק של הנער בבעל הדירות, הנער משליך אותו מהגג.

מהדוגמות הללו אנחנו יכולים לראות את שני המישורים שנעים ביחד. הפסימיות נמצאת בכל מקום ונקודות אור קטנות של אופטימיות מפוזרות בחייו של הנער בעזרת רפניילו, שומרות על התקווה. סיום.