סיכומונה נפתח מחדש לעריכה! על מנת לערוך סיכומים נדרש לפתוח חשבון.

הרב גוויטע

מתוך סיכומונה, אתר הסיכומים החופשי.
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

סיפורו של הרב מתתיה חי גוויטע

הרב גוויטע ,שייך לדור שנולד לפני השתלטות הצרפתים על תוניסיה (1881), והיה צריך להתמודד עם המעבר לתקופה קולוניאלית. גוויטע היה רבה של עיירת השדה מהדיה .
סיפורו של הרב ממחיש היטב את השבר התרבותי בקרב יהודי תוניסיה, ואת ההתמודדות אתו.

בתוניס עיר הבירה, הוקם בשנת 1878 בית הספר של הארגון כי"ח. הקמת ביה"ס ציינה מהפכה תרבותית, שבאה לידי ביטוי בשאלה מיהו המוסמך להדריך תלמידים בחיי היום יום, האם יהיו המנהלים שהוכשרו בפריס, והיו אמונים על ההשקפה כי אדם מסוגל להבין באמצעות שכלו את העולם והכוחות הפועלים בו , או יהיו אלה הרבנים שידריכו ע"פ הדת וכתבי הקודש .
לימודי החול בכי"ח סייעו ביד היהודים לרכוש מקצוע ולהשתלב בחברה כמו גם ההבנה כי חדירת הקולוניאליזם וחדירת הכלכלה האירופאית תחייב את היהודים לרכוש מקצועות לצורכי תעסוקה ושליטה בשפות זרות.

מרבית הקהילה התייחסה בחיוב לביה"ס החדש, וכך גם הרב גוויטע, ותוך פרק זמן קצר ביקש להקים ביה"ס של כי"ח בעירו מהדיה. הרב גוויטע הפנים את השינויים והיה פתוח לחידושים המתהווים כתוצאה מהקולוניאליזם, בשל גישתו זו נחשב הרב למשכיל מקומי ומתון.

גוויטע ראה כי האליטה הכלכלית בקהילה היהודית בעירו, שולחת את בניה ללמוד במוסדות חינוך לא יהודיים ,זאת בשונה משאר בני הקהילה שהייתה צמודה לתרבות הערבית –יהודית .
ביה"ס החדש (של כי"ח) נראה בעיניו כמוסד שיצמצם את הפערים שנוצרו בתוך הקהילה.
גוויטע האמין כי בשל העובדה כי ביה"ס של כי"ח הוא יהודי ,לא יפגעו הערכים והיסודות של היהדות.
דעתו זו הייתה שונה ממנהלי כי"ח,שראו בעולם הערכים של החינוך היהודי מסורתי, מיושן ולא רלוונטי יותר.
גוויטע לא שיער כי הקמתו של ביה"ס כי"ח יהיה ראשית המהפכה התרבותית, שתוביל בסופו של דבר לעימות, בין הבית כנסת כמוסד החינוך הישן לבין, ביה"ס המודרני. גוויטע לא היטיב להבין כי ביה"ס אמון לא רק על הפצת חינוך מודרני אלא גם לצרפת את היהודים-לעורר הזדהות עם תרבות צרפת, מהלך שעלול לנתק אותם מהיהדות וערכי היהדות .

לא חלף זמן רב והרב גוויטע התעמת עם מנהל ביה"ס החדש( מר באסה), זה האחרון ראה בגוויטע רק כמורה לעברית ומקצועות היהדות וכפוף למנהל ביה"ס. ההיררכיה החדשה שמנהל מכי"ח מנהל את ביה"ס, והרב כפוף למורה המודרני סימל את השינוי כפי שראשי כי"ח ביקשו להנחיל.

בשל הסכסוך בין הרב גוויטע לבין מנהל ביה"ס החדש, כי"ח החליטה להשקיע משאבים במקום מוצלח יותר מבחינתם וסגרה את ביה"ס.
במאבק זה כי"ח אמנם וויתרה על עיירת השדה מהדיה , אך בשאר חלקי תוניסיה לא הסכימה לוותר בקלות , וכי"ח הקימה בתי ספר תחת הנהגתו של מנהל שקיבל את הכשרתו בפריס –בעל חינוך מודרני , ולא תחת הנהגתו של הרב .

לאור סכסוך זה גוויטע החל לראות בתנועה הלאומית יהודית תשובה מודרנית לאתגר שהציב בפניו ביה"ס של כי"ח, ולכן פנה לציוני רוסיה (חיבת ציון) בבקשה לסיוע בהקמת עיתון ,לדאבונו של גוויטע ציוני רוסיה נאבקו בעצמם בקשיים כספיים ולא יכלו לסייע לגוויטע.

לסיכום ניתן לאמר למרות הסכסוך הר"מ , בתי הספר של כי"ח היו לחוד החנית של תהליך ההתמערבות והמודרניזציה שעברו על היהודים בארצות המגרב.
בתי הספר הללו יצרו שכבה משכילה יהודית ,ושילוב האוכלוסיה היהודית בחברת הרוב הסובבת.
רשת בתי הספר של כי"ח חוללו שינויים מרחיקי לכת בתחומי החינוך הבאים:

  • מגוון אפשרויות הלימוד
  • תוכניות לימוד חדשות
  • אופי המורים
  • אמצעי הלימוד ותנאי הלימוד



משמעות המאבק בין הרב גוויטע לבין מר באסה

המאבק בין הרב גוויטע לבין מר באסה, מנהלו הצעיר של שלוחת כי"ח בתוניס, מסמל הרבה יותר ממאבק פרטי בין שני אנשים. מאבק זה מסמל את ההתלבטות בנוגע לגישה שבה יש לדבוק בחינוך הנוער היהודי בתוניסיה ובארצות ערב בכלל. הרב גוויטע התנגד לפגיעה ביסודותיה המסורתיים של התרבות היהודית. הוא תמך בהענקת חינוך דתי הולם לנוער המקומי. הוא האמין שכל זה יכול לבוא לצד לימוד הכלים הדרושים במציאות הכלכלית והפוליטית החדשה בצפון אפריקה. מר באסה דגל כמובן ביסודותיה של תנועת כי"ח (מטרות התנועה כתובות בסעיף 2 בפרק זה של העבודה). הוא האמין שעולם הערכים הישן, בו היה לדת מקום מרכזי, כבר איננו רלוונטי. שתי הגישות התנגשו אחת בשנייה, והיה ברור שרק גישה אחת יכולה להתקיים: גישתו של הרב גוויטע, כי הדת היא החשובה והמרכזית בחינוך, או גישתה של כי"ח ומר באסה, כי הדת איננה רלוונטית יותר וכי יש להתאים את הקהילה היהודית למציאות הפוליטית והכלכלית החדשה, ע"י הטמעות בחברה האירופאית.


  • תוכן זה אינו מופץ תחת רישיון ה GNUFDL.