סיכומונה נפתח מחדש לעריכה! על מנת לערוך סיכומים נדרש לפתוח חשבון.

הפלישה ובלימתה

מתוך סיכומונה, אתר הסיכומים החופשי.
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

פלישת הצבאות הערביים לארץ-ישראל

ההחלטה

ב - 12.4.1948 התכנסה הוועדה המדינית של הליגה הערבית בישיבתה בקהיר, שמיד עם תום המנדט הבריטי יפלשו צבאות ערב הסדירים לשטח ארץ-ישראל. בתחילה חשבו שהכף תוכרע על ידי ערביי ארץ ישראל אך, באפריל עם התפנית במצב הצבאי היה ברור שללא התערבות הצבאות הסדירים, לא ישיגו את מטרתם.

ב- 12.5.התקיימה ישיבה נוספת של הליגה הערבית בדמשק, והוחלט שכל אחת מ-5 מדינות ערב תשגר את צבאה לארץ-ישראל. מדינות ערב התחייבו לקלוט פליטים ערבים שיימלטו מארץ ישראל אך רק נשים,ילדים וזקנים.

המטרות

תוכנית הפלישה במקורה הייתה מכוונת לנתק את הגליל והחלק המזרחי של עמק יזרעאל משאר חלקי ארץ ישראל היהודית. להשמיד את הכוחות היהודיים בגליל ואז לפנות מערבה ולבתר את חלקה המרכזי של ארץ ישראל ובכך בעצם להביא לחיסולה.

בפועל הפלישה לא התבצעה על-פי התוכנית המקורית. ירדן שאפה לספח לעצמה את החלק המערבי של הירדן, להגדיל את שטחה, לשחרר את ירושלים ובכך לזכות בהשפעה ויוקרה בעולם הערבי. עירק הייתה אמורה לסייע לירדן (קרבה של השושלת) להשיג את מטרותיה. סוריה ולבנון שאפו להגדיל את שטח מדינותיהם ואילו מצרים שאפה להשתלט על מרחב הנגב ולמנוע ממלך ירדן להגיע למעמד של שליט בלעדי על ארץ ישראל המערבית ולהיות משחרר המקומות הקדושים.

הפלישה ובלימתה

הצבא הלבנוני

היה הקטן ביותר מבין הצבאות הפולשים. הצבא הלבנוני פלש בכיוון מלכיה והצליח לכבוש את מלכיה. ב-29 במאי חטיבת יפתח שבה וכבשה את מלכיה ובלמה את הכוחות הלבנונים שהסתפקו במצור על רמות נפתלי ובתפיסת שטחים על-יד הגבול.

הצבא הסורי

הסורים פרצו בגזרת עמק הירדן מול צמח והדגניות. הם הצליחו להשתלט על צמח אך ניסיונם לפרוץ בעזרת טנקים לתוך הדגניות. בעזרת בקבוקי מולוטוב ושני תותחים ללא כוונות נבלם הצבא הסורי ונסוג לעבר צמח. הכוח הסורי השני תקף את משמר הירדן במטרה לנתק את יישובי אצבע הגליל, הסורים נבלמו על-ידי חטיבת עודד וכרמלי ובכך הסתיימה התקדמותו עד סוף המלחמה.

הצבא העיראקי

ההתקפה העיראקית החלה בשלושה ראשים: התקפה אחת על נהריים, השנייה על קבוץ גשר בסיוע ארטילריה והשלישית חצתה מדרום לגשר ותקפה את כוכב הירדן. ההתקפות על גשר ובית יוסף נכשלו והם העבירו כוחותיהם לשומרון ובאזור המשולש כשהם מגיעים כמעט עד פתח תקווה.

הצבא הירדני

הלגיון הירדני ריכז את מאמציו בגזרת ירושלים, תוך ניסיון לכבוש את העיר העתיקה והחדשה. הלגיון השתלט על נקודות יהודיות שפונו בצפון ים המלח ועל עטרות ונווה יעקב. הלגיון התקדם בציר למאללה-לטרון במגמה להשתלט על פרוזדור ירושלים ולנתקה מהשפלה וכן להפעיל לחץ על תל-אביב על-ידי התבססות במרחב לוד-רמלה.

הלגיון השתלט על לטרון וכל ניסיונות ההתקפה של צהל על לטרון נכשלו, עם זאת ההתקפות סכלו את מהלכי ההתקדמות של הלגיון באזור.

כשכשלו הניסיונות לכבוש את לטרון מידי הלגיון החלו בסלילת "דרך בורמה" שעברה דרומה מלטרון ובכך נשבר המצור על ירושלים וכוחות צהל השתלטו על כל שטחי פרוזדור ירושלים. בתוך ירושלים נבלמו הניסיונות לכבוש את העיר החדשה אך נכשלו הניסיונות למנוע את כבוש: העיר העתיקה, יישובי גוש עציון, בית הערבה, הרטוב, נווה יעקוב ועטרות כמו כן הר הצופים נותק מירושלים.

הצבא המצרי

הצבא המצרי פלש בשני טורים: האחד בציר באר-שבע-חברון במטרה להגיע לירושלים ואילו השני פלש בציר החוף לכיוון תל-אביב. בדרך תקף הצבא המצרי ישובים בציר כפר דרום-נירים והצליח לכבוש את יד מרדכי וניצנה. המצרים הגיעו עד אשדוד (איסדוד) הערבית ומשם יצא טור שלישי ממג'דל (אשקלון) דרך משטרת עירק סואידן, נגבה, עירק אל-מנשייה, בית ג'וברין לכיוון חברון במטרה לנתק את הנגב ולהשתלט על 18 הישובים שבו.

גשר אשדוד פוצץ כשאל הפיצוץ נלווית הרעשה ארטילרית והתקפה אווירית של ארבעה מטוסי מסרשיט שלא ציפו להם כך נבלם הצבא המצרי ולא ולא חידש את ההתקדמות צפונה.

חודש הפלישה הסתכם ב-900 חיילים הרוגים ו-300 אזרחים. החלה ההפוגה הראשונה וניסיונות מדיניים חדשים.