סיכומונה נפתח מחדש לעריכה! על מנת לערוך סיכומים נדרש לפתוח חשבון.

הסיבות לעלייה ומאפיני העולים (ארצות מוצא, מעמד חברתי-כלכלי, הכשרה לעלייה)

מתוך סיכומונה, אתר הסיכומים החופשי.
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
Ucd.png סיכום זה נמצא תחת עריכה. נא לא לערוך דף זה עד שתוסר ההודעה.

עלייה שלישית

כ- 35,000 עולים עלו לארץ ישראל בין השנים 1919-1924. רובם עלו ממזרח ארופה, רוסיה ופולין. בשנתיים הראשונות לעלייה השלישית עלו רוב העולים במסגרות מאורגנות, בעיקר של תנועת החלוץ ברוסיה שהונהגה ע"י יוסף טרומפלדור וע"י תנועות הנוער החלוציות, בעיקר השומר הצעיר. עולים אלו היו בעלי אידאולוגיה ציונית סוציאליסטית ועברו הכשרה מוקדמת שכללה הכשרה אידאולוגית ולימוד חקלאות בארץ מוצאם. לאחר שנתיים החלו לעלות עולים בני המעמד הבינוני וזאת עקב הגזרות בפולין וסגירת שערי ארה"ב.

הסיבות לעלייה:

1. הצהרת בלפור והמנדט על ארץ ישראל. העובדה שהשלטון התורכי סולק והגיע המנדט הבריטי עודדו את הצעירים והחלוצים להאמין שנפתח פתח להתגשמות החלום הציוני.


2. סיום מלחמת העולם הראשונה. בעקבות סיומה של המלחמה ונפילת השלטון העות'מני נוצרו תנאים נוחים לעלייה.


3. אנטישמיות במזרח ארופה. האנטישמיות במזרח ארופה גברה, בוצעו פרעות ביהודים ועסקיהם של היהודים במסחר ובתעשיה נפגעו. ברוסיה נלקח רכוש יהודי רב בידי המהפכנים. בפולין נדחקו היהודים ממשרותיהם הציבוריות והרדיפות גברו.


4. אכזבת צעירים יהודיים מהמפכה ברוסיה ומיחסם של מנהיגי המהפכה כלפי היהודים. צעירים אלו רצו לעלות לארץ ולהגשים את רעיונותיהם הסוציאליסטיים. הקליטה מוצלחת יחסית של בני העלייה השנייה בארץ הביאה צעירים רבים לעלות ארצה ולהגשים את חזון הפועל העברי הכובש את הקרקע.


5. נעילת שערי ארצות הברית. ב- 1924 התקבלו חוקי הגירה נוקשים בארצות הברית אשר משמעותם היתה נעילת שערי ארצות הברית בפני הגירת יהודים המונית.


עליית ההמונים – העלייה הרביעית 1924-1928

העלייה הרביעית הייתה העלייה ההמונית הראשונה לישראל.


תקופת העלייה: 1924-1928.

ארצות העלייה: בעיקר פולין.

מספר העולים: כ-60 אלף.

סיבות לעלייה: יפורט בהמשך.

מאפייני העולים: משפחות המעמד הבינוני (סוחרים, תעשיינים זעירים, בעלי מלאכה וחנוונים). הביאו איתם לארץ הון פרטי.

קשיי העולים: משבר כלכלי ומאורעות הערבים נגד היהודים בתרפ"ט.

הישגים: יפורט בהמשך.


מניעי העלייה

1.שר האוצר הפולני הטיל מיסים כבדים לבני המעמד הבינוני.

2.ארצות הברית הטילה הגבלות קשות על כניסת מהגרים ממזרח אירופה.


  • העולים מפתחים את תל-אביב

העולים התיישבו בעיקר בתל-אביב וכך פיתחו אותה:

1.נבנו בתי מגורים רבים.

2.הושקעו בתל-אביב כספים רבים.

3.האמירו מחירי הקרקע ומחירי הדירות לרכישה והשכרה.

4.התיישבו בעיר ציריים רבים (ביניהם - ראובן רובין, ציונה תג'ר) פסלים ומשוררים (חייים נחמן ביאליק ועוד).


5.הוקם קונסרבטוריון ובית האופרה הישראלית.

6.בבית האופרה היה "ראינוע", שאח"כ שמו שונה ל"שמענוע" ולבסוף ל-"קולנוע". בעקבות הצלחת קולנוע עדן, הוקמו שניים נוספים.

7.הוקמו תיאטרון "האוהל" (אשר עסק בסיפורי התנ"ך וחיי העובדים) ותיאטרון "הבימה" (אשר שם לעצמו מטרה – העלאת הצגות בעברית) בין ההצגות המפורסמות ב"הבימה" הייתה ההצגה "הדיבוק". "הבימה" נחשב לחלוץ תרבות התיאטרון הישראלי ועל בימתו הופיעו גדולי השחקנים וביניהם חנה רובינא הנחשבת ל"גברת הראשונה של התיאטרון העברי".


הישגי ופעולות העולים

1.נבנו שכונות בחיפה וירושלים, החל פיתוח עמק יזרעאל (הקמת עפולה).

2.פיתחו מפעלי תעשייה מגוונים (מלט, דברי מאפה, טקסטיל ועוד)

3.הקימו בתי מלאכה קטנים.

4.הקימו מסעדות וקיוסקים. (לכן כונתה עלייה זו גם "עליית הקיוסקים")

5.התיישבות חקלאית והקמת מושבות חדשות ע"י רכישת קרקעות ע"י חברות פרטיות: מגדיאל, רמתיים, הרצליה, גת רימון, כפר גנים, בני ברק ועוד. ברוב משפחות השרון התפתח ענף ההדרים שלפירותיו היה ביקוש רב באירופה ובבריטניה בעיקר. מספר הפרדסים גדל ביותר מפי 4.


משבר כלכלי פוגע ביישוב

המשבר הכלכלי החמור בין השנים 1926-1927 האט את התפתחות המשק ביישוב ופתחו השקעות ההון הפרטי בארץ עקב החלטת ממשלת פולין להטיל הגבלות על הוצאת כספים מהמדינה.

המשבר פגע בראש ובראשונה בתל-אביב, בעיקר בענף הבנייה. המחירים צנחו והצטמצם הביקוש לדירות. האבטלה גאתה ו"סולל בונה" פשטה את הרגל ב-1927 וכך הפכה לסמל המשבר הכלכלי. בשנת 1927 מספר היורדים מהארץ היה גדול ממספר העולים.

ההתאוששות מהמשבר הייתה רק ב-1929.