סיכומונה נפתח מחדש לעריכה! על מנת לערוך סיכומים נדרש לפתוח חשבון.

המעבר של גרמניה מדמוקרטיה לנאציזם

מתוך סיכומונה, אתר הסיכומים החופשי.
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

בניית המשטר הטוטליטרי נאצי בגרמניה בשנים 1933- 1939

היטלר מונה לראש ממשלה באופן דמוקראטי למחצה ב- 30 בינואר 1933. כבר בחודש פברואר התחיל תהליך הפיכת המשטר בגרמניה לדיקטטורי. תהליך ההשתלטות של הנאצים על גרמניה והפיכתה למדינה טוטליטרית נמשך כשנתיים וכונה "תהליך האחדה"= הנאציפיקציה. משמעותו איחוד גרמניה תחת שלטון ריכוזי נאצי, ע"י שיעבוד כל ארגוני החברה ומוסדותיה לטובת המפלגה ו"הפיהרר", תוך נטרול כל המוסדות והגופים (הרייכסטאג, המנגנון הציבורי, מערכת המשפט, הצבא, המפלגות, האיגודים המקצועיים, הכנסייה ומשרת הנשיא) כמוקדי כוח עצמאיים.

חיסול הדמוקרטיה והתבססות המשטר הטוטליטארי הנאצי בגרמניה התרחשו בסדרה של צעדים:


שריפת בניין הרייכסטאג ופרסום "צו חירום להגנת העם והמדינה"

למרות מינוי היטלר לקאנצלר, עדיין לא השיג רוב דרוש בממשלה, לכן החליט על פיזור הרייכסטאג, ובאישור הנשיא הכריז על בחירות חדשות ב-5 במרץ 1933. בבחירות אלו קיווה היטלר לזכות ברוב מכריע שיאפשר לו להגשים ללא הפרעה את תוכניתו-לחסל את הדמוקרטיה בדרך חוקית. ב-28 בפברואר 1933, שבוע לפני הבחירות הוצת בניין הרייכסטאג (אסיפת הנבחרים של גרמניה). הנאצים האשימו את הקומוניסטים בהצתה. השריפה שימשה עילה לנאצים לבצע מאסרים המוניים בקרב יריביהם הפוליטיים. הוצאו צווים ונחקקו חוקים אנטי דמוקרטיים, אשר פגעו בחירויות הפרט. החקיקה לוותה בשימוש בטרור ובאלימות נגד מפלגות, ארגונים ויחידים.

במסגרת חקיקה אנטי דמוקרטית זו הוצא "צו חירום להגנת העם והמדינה" שקבע הטלת מגבלות על החופש האישי, על חופש הביטוי וחופש העיתונות. הוטלה צנזורה שהביאה לסגירתם של עיתונים, נאסרו אסיפות פוליטיות, פוטרו עובדים, נערכו חיפושים, הוחרם רכוש ונערכו מעצרים המוניים ללא משפט וללא הגבלת זמן. בצו נוסף "נגד מעשי אלימות קומוניסטים המסכנים את המדינה" ניתנה אישור למאסר מתנגדים פוליטיים, בעיקר- קומוניסטים וסוציאליסטים.

הצווים לוו בהפעלת אמצעי טרור, אלימות והקמת מחנות ריכוז.

האס אס היה הארגון הרודני המשטרתי והמאיים ביותר. בראשו עמד היינריך הימלר, שפעל לחיזוק המפלגה. בראשית שנות ה–30 הארגון מנה כ–50 אלף איש, והיה לגוף המשטרתי הגדול בגרמניה. ב–1936 הימלר קיבל סמכות על כל גופי המשטרה בגרמניה וכך הפכה המשטרה לחלק מ"מדינת האס-אס". הארגון התבסס על עליונות גזעית וטוהר הגזע. תחתיו הוקמו גופים רבים אשר הטילו אימה ברחבי גרמניה. החשובים שבהם היו הגסטאפו - משטרה חשאית שחקרה כל דבר שעלול לסכן את השלטון הנאצי באמצעים של עינויים, הטלת טרור נפשי ופיסי, מאסרים בבתי כלא ובמחנות ריכוז ועוד, והאס דה שעסק בריגול פנימי אף בתוך המפלגה הנאצית ע"י רשתות מלשינים ומידע מודיעיני.


ב1933 הוקם ה"גסטאפו", המשטרה הפוליטית החשאית של המדינה, זרוע של האס.אס. בסוף אותה שנה הוקם בקרבת מינכן מחנה הריכוז הראשון דכאו, שם החלה להתפתח מדיניות "עולם המחנות", מדיניות ענישה מקבילה למערכת הענישה של בתי הסוהר. עינוי אסירים, שלילת כבוד האדם וזכויות אנוש בסיסיות הפכו לדבר שבשגרה. האסירים עסקו בעבודות כפייה שעיקר תכליתן היה לשבור את הרוח, מתוך התפיסה של שבירת הרוח כדי לשבור את הגוף.


עקרונות האידיאולוגיה הנאצית הבאים לביטוי בצעדים אלו:

  • עיקרון המנהיג – ריכוז כל סמכויות השלטון בידי מנהיג אחד כל יכול.
  • שלילת הדמוקרטיה- ביטול זכויות האדם והאזרח, ביטול הפרדת רשויות.
  • שלילת הסוציאליזם.


חוק ההסמכה

ב 21 במרץ 1933, נפתח הרייכסטאג מחדש, ויומיים לאחר מכן נחקק חוק ההסמכה, אשר העביר את סמכויות החקיקה - מהרייכסטאג לממשלה, ואת הזכות להציע חוקים - מהנשיא להיטלר.

החוק עבר ברוב עצום של קולות (441 בעד, לעומת 81 נגד), בעיקר משום שהקומוניסטים לא השתתפו בהצבעה, ושאר המפלגות האמינו להיטלר, שהבטיח לא להשתמש בחוק לרעה, או ללא התייעצות בנשיא.

חוק ההסמכה העניק לממשלה זכות לחוקק חוקים ולתקן חוקים ללא אישור הרייכסטאג למשך 4 שנים גם אם הם סותרים את החוקה. החוק ביטל את סמכויות הפרלמנט ואת כוחו של הנשיא ואישר לנאצים לפעול באמצעות צווי חירום. כן רוכזו כל סמכויות החקיקה בידי היטלר. החוק ביטל הלכה למעשה את חוקת ויימאר ואת השיטה הפרלמנטרית. הרייכסטאג המשיך להתקיים אך תפקידו היחיד היה לתת אישור אוטומאטי לצעדי הנאצים.

ב 1934 נחקק "החוק לשיקום הרייך", אשר ביטל את כל בתי המחוקקים בשאר המדינות בגרמניה. מעתה היה שלטון נאצי אחד בלבד - בברלין, ושאר המדינות הפכו לאזורים מנהלתיים בלבד. תהליך זה הושלם כאשר הרייכסטאג החליט לפזר את הרייכסראט- "מועצת הברית" (הבית התחתון של הפרלמנט בו ישבו נציגי הפדרציות).


עקרונות האידיאולוגיה הנאצית הבאים לביטוי בצעד זה:

  • עיקרון המנהיג – ריכוז כל סמכויות השלטון בידי מנהיג אחד כל יכול.
  • שלילת הדמוקרטיה- ביטול הרשות המחוקקת - ביטול הפרדת רשויות.



טיהור המנגנון הפקידותי והפוליטי

"חוק שיקום שירות המדינה המקצועי" (7.4.1933) ו"החוק להשבת הפקידות המקצועית על כנה" נועדו לטהר את המנגנון הממשלתי ממתנגדים פוליטיים ומיהודים. החוק אפשר לסלק מתנגדים פוליטיים ויהודים ממשרות בשירות המדינה ומינוי נאצים למשרות שהתבטלו.


עם עליית הנאצים לשלטון היו בגרמניה כ 7 מיליון פועלים החברים באיגודים מקצועיים (האיגודים המקצועיים התקיימו כדי לטפל בבעיות של הפועלים). לאיגודים המקצועיים היה כוח רב, והיטלר לא היה מוכן לכך. במאי 1933 בוטלו האיגודים המקצועיים ומנהיגיהם נכלאו במחנות ריכוז. במקומם הוקמה "חזית העבודה הגרמנית". גוף שהוצג לציבור כמי שמטרתו להגן על האיכר והפועל מפני ניצול קפיטליסטי ולהיטיב עם הפועלים. למעשה מטרתו הייתה לפקח על התעשייה הגרמנית והפועלים. החוק גם אסר שביתות.


אחד מהמאפיינים של מדינה טוטליטרית הוא קיומה של מפלגה אחת בלבד. המשטר הנאצי, גם הוא, לא היה מוכן לסבול מפלגות אחרות. תחילה פוזרה המפלגה הקומוניסטית, וביולי 1933 - פוזרו כל שאר המפלגות. ב 14 ביולי 1933 נחקק "החוק לקיום המפלגה הנאצית כמפלגה יחידה" שמכריז כי רק המפלגה הנאצית מותרת. משמעות החוק - השלמת המהפכה הלאומית בגרמניה - על כולם להיות נאצים. משמעות נוספת של חוק זה, היא הפרה של ההבטחה שנתן היטלר בחקיקת חוק ההסמכה - הוא ביטל את כל המפלגות שהצביעו למענו בחקיקת החוק.


עקרונות האידיאולוגיה הנאצית הבאים לביטוי בצעד זה:

  • עיקרון המנהיג – ריכוז כל סמכויות השלטון בידי מנהיג אחד כל יכול.
  • שלילת הדמוקרטיה- ביטול זכויות האדם והאזרח, ביטול הפרדת רשויות.
  • שלילת הסוציאליזם.
  • אנטישמיות.



ליל הסכינים הארוכות

עוד מתחילת שנות השלושים היטלר עקב בדאגה אחרי התפתחות ארגון ה-SA ("פלוגות הסער") משום שהם הפריעו לתוכניות הפוליטיות שלו בברוטליות שלהם. דווקא מתוך המפלגה הנאצית צמח הגוף המסוכן ביותר לשלטון שלה. ב30 ביוני 1934 היטלר פקד על הגסטאפו לחסל את ראש ארגון ה-SA ארנסט רוהם והדרג הפיקודי שלו, כ-1000 איש. חיסול זה נודע בשם "ליל הסכינים הארוכות". כך ביקש היטלר להיפתר מגורמים מתנגדים בתוך התנועה הנאצית.

שתי סיבות עיקריות לחיסול:

1. חוסר שביעות רצון מצד ה-S.A, שטענו כי המפלגה הנאצית מזניחה את הבעיות החברתיות- כלכליות של גרמניה, ודרשו "מהפיכה שנייה", בעלת אופי חברתי. היטלר חשש שתכנית זו תסיר ממנו את תמיכת בעלי ההון, התעשיינים ובעלי האחוזות.

2. ה-SA דרשו לשמש כצבא גרמניה הנאצית. היטלר ראה בהם אספסוף שלא יוכל להגשים את חזון ההתפשטות הנאצי וממילא היטלר רצה לכרות ברית עם ראשי הצבא הסדיר הרגיל.


עקרונות האידיאולוגיה הנאצית הבאים לביטוי בצעד זה:

  • עיקרון המנהיג – ריכוז כל סמכויות השלטון בידי מנהיג אחד כל יכול.
  • שלילת הדמוקרטיה- חיסול אלים של מתנגדי השלטון.
  • שלילת הסוציאליזם.



איחוד משרות הקנצלר והנשיא בידי היטלר

באוגוסט 1934 מת הנשיא הינדנבורג. להיטלר ניתנה הזדמנות לבטל את הבחירות למשרת הנשיאות, לרכז את כל הסמכויות השלטוניות ולהכריז על עצמו כ"רייכספיהרר"- הקנצלר, הנשיא והמפקד העליון של כוחות הצבא. כך היטלר הפך להיות למנהיג כל יכול.


עקרונות האידיאולוגיה הנאצית הבאים לביטוי בצעד זה:

  • עיקרון המנהיג – ריכוז כל סמכויות השלטון בידי מנהיג אחד כל יכול.
  • שלילת הדמוקרטיה- ביטול הפרדת רשויות.

דיכוי הכנסיות

היטלר שאף לרכז את כל הכוח והשלטון בידיו. הוא לא היה שבע רצון מכך שהכנסיות, בעיקר הקתוליות, רואות את עצמן כפופות לאפיפיור. בעיקר הפריע לו שליטת הכנסיות בתחום החינוך – היטלר שאף לרתום את כל מערכת החינוך בגרמניה לצורך חינוך ותעמולה לאידיאולוגיה הנאצית. הוא לא רצה גורמים אחרים – כמו הכנסייה - שיתערבו בתכנים הנלמדים בבתי הספר.

היטלר ניהל את מאבקו בכנסיות במספר דרכים. הוא יצר מנגנון פיקוח על הכנסיות. הוא ניהל מאבק אידיאולוגי נגד האמונה הנוצרית – ניסה להציגה כטיפשית ושקרית. היטלר גם השתמש בטרור והפחדה והכניס כמרים רבים למחנות ריכוז.

כתוצאה מצעדים אלה כמעט ונעלמה כל התנגדות מצד הכנסיות לשלטונו של היטלר. היטלר אף חתם על הסכם - "קונקורדט" - עם הכנסייה הקתולית בגרמניה, והעמיד בראשה כומר נאצי, שנשבע אמונים להיטלר.


עקרונות האידיאולוגיה הנאצית הבאים לביטוי בצעד זה:

  • עיקרון המנהיג – ריכוז כל סמכויות השלטון בידי מנהיג אחד כל יכול.
  • שלילת הדמוקרטיה - ביטול חופש הביטוי, המחשבה, והמצפון.


רתימת החינוך והתרבות לצורכי המפלגה

ב1933 הוקמה "לשכת התרבות של הרייך" ובראשה יוזף גבלס. כל בתי הספר וארגוני הספורט היו תחת פיקוחו. ה"לשכה" מינתה מנהלי בתי ספר, מרכזי תנועות נוער ומרצים באוניברסיטאות. כולם חויבו להישבע אמונים להיטלר ורשיונות ההוראה הוצאו על פי נאמנותם הפוליטית. היטלר רצה להשתית את מערכת החינוך על טוהרת "הגזע הארי". מורים ומרצים לא ארים, ביניהם יהודים פוטרו. נקבעה תכנית לימודים אחידה ששמה דגש על לימודי היסטוריה גרמנית, אידיאולוגיה נאצית, ביולוגיה והתעמלות. הושם דגש על חינוך לציות לפיהרר ולמולדת.


בנוסף לכך הוקמה תנועת הנוער ההיטלראי ה"היטלר יוגנד" ונאסרה פעילות של תנועות אחרות. כל נער/ה ארים בגילאי 8-15 חויבו להצטרף לתנועה. המצטיינים נשלחו לבתי ספר מיוחדים של המפלגה. תנועת הנוער שמה דגש על הכנת הצעירים לשמש כארים "מועילים" לפיהרר ולגרמניה: נערות חונכו לצייתנות לגברים ולהולדה, נערים חונכו להערצת דמות הלוחם הארי ולצייתנותו העיוורת לפיהרר. כולם עסקו בלימוד האידיאולוגיה הנאצית ופעילויות ספורטיביות.


העיתונות שימשה שופר התעמולה של המדינה הנאצית ופעלה תחת שליטה והכוונה, חדשות צונזרו והוכתבו מגבוה. פורסמו מאמרי שטנה נגד היהודים כחלק מהתעמולה.

"לשכת התרבות של הרייך" הדגישה את התרבות הנאצית. היא שהחליטה אילו יצירות אמנות, מוסיקה, ספרות, סרטים, עיתונים ומחזות ייקראו, יישמעו וייראו. הוטל חרם על יצירות יהודים ו"אוייבי הגזע", ספרים שחוברו ע"י יהודים או על יהודים הועלו באש. הוטל חרם על מוסיקת ג'אז ונגינת סקסופון שסימלו את האדם השחור. המארשים של ריכרד ואגנר אומצו כ"מוסיקה ארית". פותחה "ספרות ארית" שהדגישה את העבר, האצולה ומוטיבים של אדמה דם ושבטיות גרמנית.

המשטר הנאצי בז לאמנות המודרנית על כל גווניה - סוריאליזם, קוביזם ויתר הזרמים שהפכו את השנים הראשונות של המאה העשרים למסעירות כל כך מן הבחינה האומנותית. יצירות אלו הוכרזו כ "אומנות מנוונת", ונאסרה הצגתן בציבור. המשטר יצר אף אמנות אופיינית לו, שקידשה ערכים של נעורים, עוצמה והערצת המנהיג.


הקולנוע נוצל לתעמולה והייתה צנזורה חמורה על תוכן הסרטים. נפסלו סרטים שבהם לקחו חלק יהודים או סרטים שהציגו התנהגות לא הולמת. כל חברות הקולנוע הולאמו ועובדיהם היהודיים פוטרו. הנושאים בקולנוע היו אהבת העם לגרמניה ונושאים אנטישמיים. הקולנוע שימש גם במה מרכזית לסרטי תעמולה. ידועה מאד היא הבמאית הנאצית לני ריפנשטאל שיצרה סרטי תעמולה נאצים רבים ביניהם "נצחון הרצון" ועוד.


עקרונות האידיאולוגיה הנאצית הבאים לביטוי בצעד זה:

  • שלילת הדמוקרטיה- ביטול חופש הביטוי והמחשבה.
  • אנטישמיות- תורת הגזע.



לסיכום:

הצעדים שנקטו הנאצים בהשתלטותם על גרמניה


1933


30 בינואר: עליית היטלר לשלטון

פברואר: שריפת הרייכסטאג

מרץ: 44% לנאצים בבחירות

הקמת מחנה הריכוז דכאו

23 במרץ: העברת חוק ההסמכה ברייכסטאג

יולי: הוצאת המפלגות האחרות מחוץ לחוק

נובמבר: עוד בחירות - הפעם הנאצים זוכים ב- 100% מהקולות...


1934


ינואר: חוק לשיקום הרייך: ביטול המוסדות הנפרדים של מדינות גרמניה וריכוז כל הסמכויות בידי הממשלה הנאצית בברלין

המשך תהליך ההאחדה: השתלטות הנאצים על מוסדות המדינה הגרמנית

30 ביוני: "ליל הסכינים הארוכות" – חיסול צמרת הס"א, היטלר מחזק את בריתו עם הצבא הקרמני (הרייכסוור), התעשיינים ובעלי ההון

2 באוגוסט: מות הינדנבורג – איחוד משרת הקאנצלר והנשיא – היטלר: "פיהרר".

במשאל עם זוכה היטלר בתמיכה של 90%


1935


בועידת נירנברג (ספטמבר) נקבע דגל צלב הקרס כדגל גרמניה (במסגרת תהליך הפיכתה של גרמניה לנאצית = נאציפיקציה)


1936


הימלר: מפקד המשטרה הגרמנית – הטמעת המשטרה לתוך ארגון ה- SS

גרינג בראש התכנית הכלכלית: "תכנית ארבע השנים" – הגברת הייצור החקלאי והתעשייתי, הרחבת תעשיית החימוש. האבטלה מחוסלת

אולימפיאדת ברלין – גרמניה מובילה במניין המדליות!