על מנת לערוך סיכומים נדרש לפתוח חשבון.
המאפיינים של תופעת הלאומיות המודרנית והמאפיינים של התנועות הלאומיות שהתפתחו במאה ה-19.
מושגים חשובים
- לאום - קבוצה של אנשים בעלי מאפיינים משותפים השואפת לריבונות ולהגדרה עצמית בטריטוריה מסויימת (הקמת מדינה).
המאפיינים המשותפים יכולים להיות מאפיניים אתניים כמו: הסטוריה, שפה, דת, מנהגים ותרבות או מאפיניים פוליטים - כלומר מערכת של ערכים, עקרונות ומטרות שמהווים את הבסיס להשקפת עולם משותפת לכל בני הלאום.
- קבוצה אתנית - קבוצה של אנשים בעלי מאפיינים משותפים. בניגוד ללאום, הם לא שואפים לריבונות ולהגדרה עצמית. (זאת אומרת להקים מדינה)
- לאומיות - רגש השייכות של אדם מסויים לקבוצת לאום מסויימת. רגש השייכות יכול לבוא לידי ביטוי במרכיבים אתניים משותפים או במאפיינים פוליטיים משותפים.
- לאומיות אתנית - הלאומיות האתנית מבוססת על יסודות שאינם פרי בחירה כגון: הסטוריה, שפה, דת, מנהגים, מוצא ותרבות. הזהות מבוססת על עבר משותף. ההשתייכות ללאום לא ניתנת לבחירה והאדם בעצם "נולד" אל תוך מרכיבי הלאומיות. קבלת אזרחות במדינת לאום אתנית אינה משוייכת לעצם שיכותו של אדם ללאום מסויים.
- לאומיות פוליטית - הלאומיות הפוליטית מבוססת על יסודות שהם פרי בחירה כגון: ערכים ואידיאולוגה. הזהות מבוססת על עקרונות, ערכים ומטרות משותפת. כל אחד יכול לבחור אם הוא רוצה או לא רוצה להצטרף ללאום הפוליטי. ההשתייכות ללאום הפוליטי מקנה באופן מידי ע"י הצטרפות ללאום גם אזרחות במדינות הלאום הפוליטיות.
מאפייני (מרכיבי) הלאומיות
לאומיות היא רגש השייכות לקבוצה מסויימת. רגש ההשתייכות יכול לבוא לידי ביטוי במרכיבים אתניים משותפים כמו: הסטוריה, שפה, דת, מנהגים ותרבות משותפת (יותר קל לזכור בראשי תיבות: הש"ד-מ"ת). או במרכיבים פוליטיים משותפים, זאת אומרת ערכים ועקרונות שמהווים את הבסיס להשקפת עולם (אידיאולוגיה) משותפת.
1. תרבות משותפת - התרבות המשותפת כוללת בתוכה ספרות, אומנות, מוסיקה, עיתונות ושפה משותפת. השפה היא מרכיב חשוב ומרכזי בתודעה הלאומית. היא נותנת יחוד לכל עם ומאפשרת לו לאחד את העם ולפאר את עברו. השפה מגבשת ומאחדת את העם ונותנת לכל אומה זהות מיוחדת משל עצמה.
2. סמלים לאומיים - לכל קבוצה לאומים יש סמלים לאומיים כמו: המנון, דגל וימי חג. ההמנון מאחד את העב סביב אירועים חשובים וערכים שיוצרים את רגש השייכות ללאום. הדגל מכיל בתוכו סמלים היסטוריים ואחרים המאפיינים את הלאום, למשל דגל ישראל: הלבן מסמל את הטוהר ומגן הדוד הוא סמל חשוב עוד מהתנ"ך. 2 הפסים הכחולים הם כמו בטלית.
3. מיתוסים וסיפורים עם - בתוך המיתוסים וסיפורים העם נכללים לחנים עממים, ריקודים, תלבושות מסותרתיות וכן גם מעשיות על מנהיגים וגיבורים שהיה להם תפקיד חשוב בהסטוריה של הלאום. בגרמניה למשל "מעשיות האחים גרים" סיפרו סיפורים על עברו המפואר של העם הגרמני וגרמנו לאחדות לאומית.
4. טיפוח זיכרון לאומי - טיפוח הזיכרון הלאומי נעשה ע"י הדגשת הקשר בין עברו של העם מסויים להווה שלו ע"י מוזיאונים אתרי הנצחה לגיבורים, ציון ימי זיכרון, פסלים וכו'.
5. טיפוח זהות לאומית - להביא לכך שאדם יביא את טובת הלאום מעל טובתו האישית וייעשה הכל על מנת להגן ולתרום ללאום. הלאום קודם לכל.
מאפייני התנועות הלאומיות במאה ה-19
1. הנהגה - כל התנועות הלאומיות במאה ה-19 מאופיינות בשכבה של מנהיגים שעמדו בראש התנועה והצליחו לגייס את העם לפעולה. אנשים אלו היו מנהיגים מדיניים, רוחניים וצבאיים שיצרו ועיצבו את התודעה הלאומית. הם היו בד"כ אנשי אינטילגנציה, משכילים, סופרים ומשוררים. בגרמניה למשל יוהן הרדר ויוהן פיכטה ניסו לאחד את גרמניה וליצור תודעה לאומית המבוססת על יסודות אתניים משותפים (שפה, תרבות, מנהגים) הקיימים באומה הגרמנית ומאחדים את העם כלאום. באיטליה ג'וזפה מאציני וג'וזפה גאריבלדיו ניסו ליצור תודעה לאומית המבוססת על לאומנות ותוקפנות וניסו להעצים את האום ולהציבו כערך עליון.
2. אידיאולוגיה - האדיאולוגיה הלאומית כוללת רעיונות, מטרות ועקרונות שמטרתן ליצור תודעה לאומית בקרב העם ולהניע אותם לפעול למען ריבונות בטירטוריה מסויימת (להקים מדינה). בתחילת המאה ה-19 הרעיונות שהובילו את התנועות הלאומיו היו "רעיונות הנאורות" של תנועת ההשכלה. רעיונות אלו שמו דגש את על הזכויות הטבעיות (שיוויון, חירות, ריבונות) ולאחר מכן התחילו להיכנס לאידיאולוגיה גם רעיונות רומנטיים. הרעיונות הרומנטיים נועדו ליצור תודעה לאומית ולגייס המונים למאבק הלאומי ביותר קלות (גילו שיותר קל לגייס אנשים בעזרת רג"ש מאשר ע"י רעיונות ראציונליים). הרעיונות הרומנטיים סיפרו סיפורי עם ומיתוסים שמתייחסים לעברו המפואר של הלאום והם הדגישו מרכיבים אתניים כמו מורשת הסטורית, תרבות עתיקה ולשון. ביוון למשל איחדו התנועות הלאומיות את העם סביב מיתוסים כמו סיפורי המיתולוגיה היוונית.
3. מאבק צבאי - הרעיונות של ההשכלה הפכו את השלטון האבסולוטי ושלטון הזר לחסרי לגיטימציה. מובילי האידיאולוגיה נלחמו בכוחות השמרניים על מנת להשתחרר מ:
א. שלטון זר ועריץ
ב. מבנה המעמדות
ג. כדי לזכות בזכויות הטבעיות (שיוויון, חירות, תבונה)
- דוגמאות למאבקים:
- בשנת 1848 היה גל של מהפכות ברחבי אירופה שכונה "אביב העמים". העמים השונים נלחמו במטרה להשתחרר מהסדר הישן ומהשלטונות הזרים ששלטו עליהם. המאבק ביטא התחדשות, שינוי וצמיחה - כמו האביב, ולכן נקרא בשם זה. למרות זאת, המאבקים נכשלו והסדר הישן חזר לאירופה. אך מנהוקדה הזו ואילך כל המאבקים הבאים שהתרחשו זכו להצלחה רבה.
- בשנת 1789 נלחמו מעמד פשוטי העם נגד מעמד האצולה בצרפת במטרה לבטל את מבנה המעמדות ולהשיג ריבונות ושיוויון בצרפת. המעמד צלח והצד שביטא את תום תקופת השלטון המלוכני בצרפת הוא הרס הבסיטליה (בית הכלא המלכותי למתנגדי המשטר). אסיפת העם בוטלה ומבקומה הוקמה האסיפה הלאומית (צעד נוסף שמבטא את הריבונות והשיוויון בתוך העם).
---