סיכומונה נפתח מחדש לעריכה! על מנת לערוך סיכומים נדרש לפתוח חשבון.

המאבק להמשך ההעפלה וההתיישבות והעמדה המדינית של התנועה הציונית - "מאבק צמוד".

מתוך סיכומונה, אתר הסיכומים החופשי.
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

המאבק להמשך ההעפלה וההתיישבות והעמדה המדינית של התנועה הציונית - "מאבק צמוד"

ההעפלה:

באוגוסט 1946 לאחר פרוק תנועת המרי העברי, החליטה הסוכנות היהודית להפנות את המאבק בבריטים לתחום ההעפלה וההתיישבות.

ההעפלה – המאמץ הופנה לארגון היהודים בנמלים באירופה והכנתם למסע, בהשגת אניות שיתאימו למסע כזה ולקליטת המעפילים בארץ (הסתרתם וקליטתם). מכוון שהיה מדובר בפעולה בלתי לגאלית (חוקית) נעשו רוב פעולות ההעפלה בחשאי. מתוך 65 אוניות שניסו להגיע לארץ רק 19 הצליחו. המעפילים שנתפסו נאסרו במחנה המעצר בעתלית ויותר מאוחר במחנות מעצר בקפריסין.

סיפור האונייה אקסודוס – יציאת אירופה תש"ז, זכה לתהודה בינלאומית בזכות הסיפור הטרגי שלה. האונייה שיצאה (יולי 1947) מצרפת, כאשר על סיפונה 4500 ניצולי שואה, נאסר על המעפילים לרדת בנמל חיפה והם נאלצו לחזור לגרמניה ונוסעיה הורדו ממנה בכוח ע"י חיילים בריטים. בשעה שהאוניה גורשה לאירופה מחופי הארץ, ביקרו בארץ חברי ועדת אונסקו"פ (ועדת האו"מ לשאלת א"), והם ראו במו עיניהם את המראות הקשים ואומללות הניצולים.

תפקיד ההעפלה היה יותר פוליטי ותעמולתי מאשר דרך להבאת פליטים יהודים לארץ. מבצעי ההעפלה העלו למודעות הציבורית העולמית את מצוקת הפליטים היהודים באירופה, ואת המדיניות הבריטית הפוגעת בהם. סיפור אוניית אקסודוס הוא דוגמה למאבק הסברתי כזה. תפקיד נוסף של מבצעי ההעפלה היה לחבר בין בעיית הפליטים היהודים באירופה לבין הישוב היהודי בא"י. המסר שרצו להעביר היה: הפתרון הטוב ביותר לפליטים הוא יישובם בא"י – זה רצונם של הפליטים וזה רצונו של הישוב בארץ.

ההתיישבות:

התפיסה הביטחונית והמדינית של הישוב היהודי באותה תקופה הייתה, שליישובים יש תפקיד בטחוני ומדיני. ראשית, הם מרחיבים את גבולות המדינה היהודית שבדרך, ושנית הם ותושביהם מגינים על השטח שבקרבתם. לכן חשבו בהנהגת הישוב היהודי יש להשקיע בהקמת ישובים יהודיים באזורי הספר ("תפיסת" שטחים מרוחקים בשולי הריכוז היהודי והגנה עליהם).להתיישבות היה תפקיד נוסף, זו הייתה אחת הדרכים להיאבק במדיניות הספר הלבן, שהגבילה את רכישת הקרקעות וההתיישבות היהודית

מבצע "11 הנקודות" היה המבצע ההתיישבותי הגדול ביותר באותה תקופה. ב 6 באוקטובר 1946 הוקמו 11 ישובים בנגב (כמה חודשים קודם לכן הצליחו מתיישבים יהודים ליישב את ביריה בגליל המערבי – לאחר שלושה ניסיונות).