סיכומונה נפתח מחדש לעריכה! על מנת לערוך סיכומים נדרש לפתוח חשבון.

הלכתי - תהילים מזמור כ"ז'

מתוך סיכומונה, אתר הסיכומים החופשי.
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

תהילים מזמור כ"ז

חלוקת המזמור לנושאים

  • א' - ג' - הבטחון הגדול בה'
  • ד' - ו' - הבקשה האחת
  • ז' - י"ד – בקשה לעזרה

פסוק א' - "לדוד, ה' אורי וישעי - ממי אירא? ה' מעוז חיי - ממי אפחד?"

(המזמור הזה הוא) לדוד, ה' אורי וישעי - ממי אירא? (=ה' נותן לי אור וישע, ואם כן - ממי אירא?) ה' מעוז חיי - ממי אפחד? (=ה' הוא מעוז [=מבצר] המגן על חיי, ואם כן - ממי אפחד?)

פסוק ב' - "בקרוב עלי מרעים לאכול את בשרי, צרי ואויבי לי - המה כשלו ונפלו."

בקרוב עלי מרעים (=כאשר קרבו רשעים) לאכול את בשרי (=להרוג אותי), צרי ואויבי לי (=הם היו לי לאויבים שבוודאי לא חשבו לרגע לחזור מדעתם להשמידני) - המה כשלו ונפלו (=באותה עת שהם קרבו עלי ה' עזר לי ולא אני אלא הם כשלו ונפלו). פירוש אחר: אף על פי שהתקרבו אלי רשעים להרוג אותי - לא פחדתי, היו פעמים רבות שצרי ואויבי לי (=צרי ואויבי באו להפילני) ובסופו של דבר הם ולא אני נפלו. הערה: הכפילות "צרי ואויבי" באה לומר שהיה ידוע שאותם אנשים היו שונאי דוד.

פסוק ג' - "אם תחנה עלי מחנה לא יירא לבי, אם תקום עלי מלחמה בזאת אני בוטח."

אם (=אפילו) תחנה עלי מחנה (=אתה האויב תחנה לידי עם צבא גדול ואני במעט עם) לא יירא לבי (כי לבי בטוח בה'), אם (=אפילו) תקום עלי מלחמה (=לא רק יחנו לידי האויבים אלא יצאו נגדי למלחמה) בזאת אני בוטח (=בזאת האמירה שאמרתי "ה' מעוז חיי" [פסוק א'] אני בוטח). [אנחנו רואים הדרגה בפסוקים ב' - ג': בהתחלה מתקרבים האויבים אל דוד, אחר כך הם חונים לידו, ואחר כך הם יוצאים נגדו למלחמה.]

פסוק ד' - "אחת שאלתי מאת ה', אותה אבקש: שבתי בבית ה' כל ימי חיי, לחזות בנעם ה' ולבקר בהיכלו."

(בקשה) אחת שאלתי (=בקשתי בעבר) מאת ה', ואותה אבקש (תמיד בעתיד): שבתי בבית ה' כל ימי חיי (=יהי רצון שאשב בבית ה' כל ימי חיי), (וע"י שאשב בבית ה' אזכה) לחזות בנעם ה' (=לראות את הודו והדרו של ה') ולבקר בהיכלו (=ולהתבונן בהיכלו, פירוש אחר: ולהיות בכל בוקר ובוקר בהיכלו). הערה: מה זה בית ה'? תשובה אפשרית היא שהכוונה לבית המקדש שדוד לא זכה לבנות אותו, ובמזמור זה (ואפשר לומר גם בסוף מזמור כ"ג) דוד מביע את רצונו הגדול לשבת בבית המקדש, להיות חי כשבית המקדש קיים.

פסוק ה' – "כי יצפנני בסכה, ביום רעה יסתירני בסתר אהלו, בצור ירוממני."

(ואבקש) כי יצפנני בסכה (=יחביאני בבית המקדש), ביום רעה יסתירני בסתר אהלו (=ביום שהאויבים יחשבו לי לעשות לי רעה ה' יחביא אותי בתוך המשכן שבבית המקדש – תרגום יונתן), בצור ירוממני (=יגרום לי לנצח את אויבי כמו שהעומד על צור [=סלע גדול וחזק] גובר על אלה שמתחתיו).

פסוק ו' – "ועתה ירום ראשי על אויבי סביבותי ואזבחה באוהלו זבחי תרועה, אשירה ואזמרה לה'."

(ומכיוון שהייתי מוטרד ממלחמות) עתה (=לכן עכשיו אבקש ממך) ירום ראשי על אויבי סביבותי (=אתגבר על אויבי מסביב שלא ילחמו בי עוד), ואזבחה באוהלו זבחי תרועה (=ואז אקריב לה' קורבנות תודה), אשירה ואזמרה לה' (=ויחד עם הקורבנות האלו אשיר ואהלל את ה'). הערה: דוד אמר בפסוק ד' "אחת שאלתי מאת ה'" אבל הנה כאן בפסוקים ה' – ו' (וגם בפסוקים הבאים שעוד לא הגענו אליהם בינתיים) הוא מבקש עוד בקשות, אז איך הוא אומר שיש לו רק בקשה אחת? תשובה: הבקשות הנוספות הן לא בקשות אחרות אלא הן כולן כלולות ומתאחדות בתוך הבקשה האחת והיחידה "שבתי בבית ה'". במילים אחרות, הבקשות הנוספות הן רק פירוט של הבקשה האחת.

פסוק ז' – "שמע ה' קולי אקרא וחנני וענני!"

שמע ה' (את) קולי (אשר) אקרא (לך) וחנני (=ורחם עלי) וענני (=וענה לבקשתי)!

פסוק ח' – "לך אמר לבי: בקשו פני, את פניך ה' אבקש!"

לך (=בשליחותך) אמר (לי) לבי: בקשו פני (=ישראל, בקשו את פני ה'), (ואכן) את פניך ה' אבקש! [כלומר דוד שומע מלבו שה' מבקש מכל ישראל לבקש את פניו, ודוד אכן עושה זאת. האם גם ישראל עושים זאת? אי אפשר לדעת, לפחות לא מהפסוק הזה.] הערה: לבקש פנים של משהו = להיות בקרבתו של משהו. (מילון אבן שושן)

פסוק ט' – "אל תסתר פניך ממני, אל תט באף עבדך, עזרתי היית, אל תטשני ואל תעזבני אלה-י ישעי!"

אל תסתר פניך ממני, אל תט (=אל תכריע) באף (=בכעס) עבדך (=את עבדך, אותי), עזרתי היית (=תמיד היית עוזר לי בצרותי), (ולכן גם עכשיו) אל תטשני ואל תעזבני (=אל תעזוב אותי, והכפילות באה לחיזוק העניין) אלה-י ישעי.

פסוק י' – "כי אבי ואמי עזבוני וה' יאספני."

מנמק דוד את בקשתו בפסוק הקודם: כי אבי ואמי עזבוני (=לא נתנו לי את כל צורכי) וה' (=אבל אתה ה') יאספני (=אספת אותי אליך ודאגת לתת לי כל צורכי).

פסוק י"א – "הורני ה' דרכך ונחני באורח מישור למען שוררי."

הורני ה' דרכך (=הדרך אותי ה' בדרכי מצוותיך) ונחני באורח מישור (=כנ"ל) למען שוררי (=כדי שלא ישמחו אויבי) [דוד רוצה לומר כאן לה' שאם הוא ייכשל בדרכי ה' וייענש על כך אז ישמחו אויביו, ולכן הוא מבקש מה' שידריך אותו לא להיכשל.]

פסוק י"ב – "אל תתנני בנפש צרי, כי קמו בי עדי שקר ויפח חמס."

אל תתנני בנפש צרי (=אל תניח לאויבי למלאות את תאוותם לעשות לי רעה ולהעסיק אותי במלחמות ולא לתת לי פני לעבוד אותך), כי קמו בי עדי שקר ויפח חמס (=אכן כבר קמו עלי אנשים שמדברים ומעידים עלי שאני רשע כי שפכתי דמים בהרבה מלחמות ולכן אין לי חלק בה'). [וכידוע, דוד לא שפך דם של אנשים חפים מפשע, אלא כשהוא הרג זה בד"כ היה להגן על חייו או בגל סיבה צודקת אחרת.]

פסוק י"ג – "לולא האמנתי לראות בטוב ה' בארץ חיים."

(הנה כמעט אבדתי) לולא (=אם לא) האמנתי (=הייתה עומדת לי זכות האמונה שהאמנתי בדבר ה' אשר הבטיח לי) לראות בטוב ה' בארץ חיים (=בעולם הזה). [ורד"ק אומר ש"ארץ חיים" זה העולם הבא.]

פסוק י"ד – "קוה אל ה', חזק ויאמץ לבך, וקוה אל ה'!"

(ומרוב האמונה הגדולה שלי בה' אני אומר לעצמי כל היום) קוה אל ה' (=בטח בה' ואל תפחד מהאויבים), חזק ויאמץ לבך (=אם תתחזק בדרכי ה' אז ה' יעשה את לבך אמיץ והוא לא יתחלש מפני האויבים), וקוה אל ה'! [והכפילות "קוה אל ה'" שבפסוק באה להראות שדוד אמר לעצמו להתמיד ואף פעם לא לסור מלבטוח בה'.]

דברים אחרונים לסיכום המזמור, המזמור אמנם מתחלק ל 3 קטעים כפי שהראיתי, אך הרבה מחלקים אותו אחרת ל 2 חלקים - מפסוק א' עד ו' (שזה החלק של הבטחון בה' והבקשה) ומפסוק ז' עד סוף המזמור (שזה החלק של הבקשה לעזרה). בחלק הראשון של המזמור דוד מדבר אל ה' בצורה יותר בטוחה, הוא מתאר ומבקש רק דברים חיוביים, אבל מפסוק ז' כנראה שהוא אינו יכול יותר לשיר לה' אלא לזעוק ולהתחנן אליו שיושיע אותו. אנחנו רואים זאת גם מבחינה סגנונית, מפסוק ז' הוא פונה אל ה' בלשון נוכח כדי לדבר עם ה' ישירות (בעוד שבפסוקים א' – ו' הוא דיבר בלשון נסתר, ואפשר להסיק שכנראה הוא דיבר בקטע זה אל עצמו). הבקשה העיקרית כפי שאמרנו היא "שבתי בבית ה'" וכפי שצוין בהערה לפסוק ו', שאר הבקשות של דוד הן בקשות שמפרטות את הבקשה הזאת.


  • תוכן זה אינו מופץ תחת רישיון ה GNUFDL.