סיכומונה נפתח מחדש לעריכה! על מנת לערוך סיכומים נדרש לפתוח חשבון.

הלכתי - יחזקאל פרק י"ח

מתוך סיכומונה, אתר הסיכומים החופשי.
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

יחזקאל פרק י"ח

חלוקת הפרק לנושאים:

  • א' - ד' - הנפש החוטאת היא תמות
  • ה' - ט' - הצדיק
  • י' - י"ג - רשע בן צדיק
  • י"ד - כ' - צדיק בן רשע
  • כ"א - כ"ד - רשע החוזר בתשובה וצדיק שנעשה רשע
  • כ"ה - כ"ט - "הדרכי לא יתכן? הלוא דרכיכם לא יתכנו!"
  • ל' - ל"ב - הלקח: "כי לא אחפוץ במות המת - והשיבו וחיו"

פסוקים א' - ד' - הנפש החוטאת היא תמות

פסוק א' - "ויהי דבר ה' אלי לאמר."

פסוק ב' - "מה לכם אתם מושלים את המשל הזה על אדמת ישראל לאמר: אבות יאכלו בוסר ושני הבנים תקהינה?"

מה לכם (ש)אתם מושלים את המשל (השטותי) הזה על (חורבן) אדמת ישראל לאמר (=וזה מה שאתם אומרים): אבות יאכלו בוסר ושני הבנים תקהינה? (=האבות אכלו בוסר [=פרי לא בשל, פרי שלא גדל מספיק ולכן לא טוב לאכול אותו] והשיניים של בניהם נהיו קהות [=שחורות] בגלל אותם פירות? והכוונה היא: אבותינו חטאו וחיו בשלווה, ואנחנו הבנים שלהם שלא מרבים בחטאים כמוהם נקבל את העונש שהם היו אמורים לקבל??)

הערה: את המשפט "אבות יאכלו בוסר ושני הבנים תקהינה" אפשר לקרוא בתמיהה כמו שהדגמתי. אבל, אפשר גם לקרוא אותו בניחותא, ואז שיעור הכתוב הוא: אבות יאכלו בוסר ושני הבנים תקהינה (=אבותינו חטאו ואינם, ואנחנו כעת סובלים מעוונותיהם ואין לנו איך לשנות זאת). יש לשים לב שהקריאה בתמיהה באה לתקוף את ה', ואילו הקריאה בניחותא באה להביע תחושה של יאוש. הערה: התלונה הזאת של ישראל באה בעקבות חורבן הארץ. בתקופת אבותיהם היו מלכים בארץ והארץ לא הושמדה, והנה בתקופתם הארץ הולכת להישמד, ולכן הם העלו טענה זו. (רד"ק)

פסוק ג' - "חי אני נאם אד-ני ידוד אם יהיה לכם עוד משול המשל הזה בישראל!"

חי אני (=אני נשבע) נאם ה' אם יהיה (=שלא יהיה) לכם עוד (אדם) (שי)משול המשל הזה בישראל!

פסוק ד' - "הן כל הנפשות לי הנה כנפש האב, וכנפש הבן לי הנה, הנפש החוטאת היא תמות!!"

הן (=הנה) כל הנפשות לי הנה כנפש האב, וכנפש הבן לי הנה (=אני לא כמו בני אדם. בן אדם, כשיש לו שונא והוא לא יכול להתנקם בו אז הוא יתנקם בבנו, אבל אני - כל הנפשות בידי, ומכיוון שאני יכול לנקום באב בדיוק כמו שאני יכול לנקום בבן לכן אין סיבה שהבן יענש בעקבות אביו), אלא הנפש החוטאת היא תמות!! [וזה הרעיון המרכזי בקטע א' - ד'! מי שחוטא הוא זה שיענש!]

יחזקאל כעת יתן דוגמאות לעם שמראות איך התפיסה שלהם (בן נענש על אביו) היא לא נכונה:

פסוקים ה' - ט' - הצדיק

פסוק ה' - "ואיש כי יהיה צדיק ועשה משפט וצדקה."

ואיש כי (=אם) יהיה צדיק (שימנע ממצות לא תעשה) ועשה משפט וצדקה (=ויקיים מצוות עשה).

פסוק ו' - "אל ההרים לא אכל, ועיניו לא נשא אל גלולי בית ישראל, ואת אשת רעהו לא טימא, ואל אישה נידה לא יקרב."

אל ההרים לא אכל (=לא אכל מקורבנות העבודה הזרה שהיו מקריבים על הרים), ועיניו לא נשא אל גלולי בית ישראל (=והוא גם לא הסתכל בגילולים [=בתועבות, בפסלי] העבודה הזרה של ישראל), ואת אשת רעהו (=חברו) לא טימא (ע"י משכב איתה), ואל אישה נידה לא יקרב (לבוא עליה). פסוק ז' - "ואיש לא יונה, חבולתו חוב ישיב, גזלה לא יגזול, לחמו לרעב יתן, ועירום יכסה בגד."

ואיש לא יונה (=לא ירמה), חבולתו חוב ישיב (=כאשר הוא לקח ממשהו משכון [=ראו הערה] הוא החזיר לו את המשכון בזמן, וקיים את מצות התורה "אם חבול תחבול שלמת רעך - עד בא השמש תשיבנו לו" [שמות פרק כ"ב פסוק כ"ה] ), גזלה לא יגזול, לחמו לרעב (=לעני) יתן, ועירום יכסה בגד (=ועני שלא היה לו כסף לבגדים ולכן היה הולך עירום - אותו צדיק הביא לו בגדים משלו).

הערה: אדם א' מלוה מאדם ב' כסף. כעת, איך אדם ב' ידע שאדם א' יחזיר לו את הכסף? ובכן, אדם ב' לוקח מאדם א' משכון (חפץ מסוים, בגד וכו'), ואם אותו אדם א' לא יחזיר לו את הכסף - אז אדם א' לא יזכה לקבל את המשכון שלו בחזרה. ה"משכון" זה בעצם ה"שלמה" שכתוב בפסוק שבספר שמות. [הצדיק בפסוקנו הלוה כסף למשהו, לקח ממנו משכון, קיבל את הכסף בחזרה, והחזיר את המשכון בזמן - כפי שציוותה התורה.]

פסוק ח' - "בנשך לא יתן, ותרבית לא יקח, מעול ישיב ידו, משפט אמת יעשה בין איש לאיש."

בנשך לא יתן (=לא נתן הלוואה ולקח עליה ריבית), ותרבית לא יקח (=ובשעת קבלת סכום הכסף שהוא הלווה בחזרה הוא גם לא לקח ריבית, ואפילו אם הלווה הסכים לתת לו הוא לא לקח), מעול ישיב ידו (=לא עשה דברים שאסרה התורה), משפט אמת יעשה בין איש לאיש (והוא לא יפסוק לטובת אחד מהם בגלל מניעים אישיים).

פסוק ט' - "בחוקותי יהלך, ומשפטי שמר לעשות אמת, צדיק הוא, חיה יחיה, נאם אד-ני ידוד."

בחוקותי יהלך (=הוא מקיים מצוות שאין להם סיבה למה צריך לעשות אותם), ומשפטי שמר לעשות אמת (=כשהוא עושה משפט עם משהו זה לא כדי להתנקם בו אלא זה רק כדי להגיע לאמת), ומסכם יחזקאל שאדם כזה צדיק הוא, חיה יחיה (=הוא יחיה בעולם הזה ובעולם הבא), נאם ה' (=דברי ה').

פסוקים י' - י"ג - רשע בן צדיק

פסוק י' - "והוליד בן פריץ שופך דם, ועשה אח מאחד מאלה."

והוליד (=ואם הצדיק [שראינו בפסוקים ה' - ט'] יוליד) בן פריץ (=בן רשע הפורץ את גדר האמת) (אשר) שופך דם (של חפים מפשע), ועשה אח (=לאחיו) מאחד מאלה (=מאחת ממצוות הלא תעשה שראינו בפסוקים ה'- ט', כגון הוא גזל אותו, שכב עם אשתו וכו').

פסוק י"א - "והוא את כל אלה לא עשה, כי גם אל ההרים אכל, ואת אשת רעהו טימא."

והוא את כל אלה (=את כל המעשים הטובים שראינו בפסוקים ה' - ט', כגון לתת לחם לעני) לא עשה, כי (=אלא) גם אל ההרים אכל, ואת אשת רעהו טימא (=ראו פירוש בפסוק ו').

פסוק י"ב - "עני ואביון הונה, גזלות גזל, חבול לא ישיב, ואל הגלולים נשא עיניו, תועבה עשה."

עני ואביון הונה (=רימה אותם), גזלות... (=ראו פירוש בפסוקים ו' - ז'), תועבה עשה (=הוא עשה את הדברים המתועבים בעיני ה'). הערה: בפסוק ז' כתוב על הצדיק "ואיש לא יונה" ואילו כאן על הרשע כתוב "עני ואביון הונה". מכאן רואים שהצדיק נזהר לא לרמות אף אחד, ואילו הרשע - לא רק שהוא מרמה, אלא הוא מרמה את מי שהכי קל לו לרמות - את החלשים בחברה.

פסוק י"ג - "בנשך נתן, ותרבית לקח, וחי?? לא יחיה! את כל התועבות האלה עשה - מות יומת, דמיו בו יהיה!"

בנשך נתן, ותרבית לקח (=ראו פירוש בפסוק ח'), וחי?? (=ואיש כזה ראוי לחיות בזכות אביו??) לא יחיה! (מכיוון ש)את כל התועבות האלה עשה - (לכן) מות יומת, דמיו בו יהיה! (=הוא ימות בעולם הזה וגם בעולם הבא!)

פסוקים י"ד - כ' - צדיק בן רשע

פסוק י"ד - "והנה הוליד בן, וירא את כל חטאות אביו אשר עשה, וירא ולא יעשה כהן."

והנה (אם) הוליד (הרשע הזה) בן, וירא את כל חטאות אביו אשר עשה, וירא (=ויראה בלבו שלא טוב לעשות כפי שעשה אביו) ולא יעשה כהן (=ולכן הוא לא עשה כמו שעשה אביו).

פסוק ט"ו - "על ההרים לא אכל, ועיניו לא נשא אל גלולי בית ישראל, את אשת רעהו לא טימא."

פסוק ט"ז - "ואיש לא הונה, חבול לא חבל, וגזלה לא גזל, לחמו לרעב נתן, וערום כיסה בגד."

את פסוקים ט"ו - ט"ז ראינו בצורה דומה בפסוקים ו' - ז'. פירוש לפסוקים אלו נמצא שם.

פסוק י"ז - "מעני השיב ידו, נשך ותרבית לא לקח, משפטי עשה, בחוקותי הלך, הוא לא ימות בעוון אביו, חיה יחיה."

מעני השיב ידו (=הוא נזהר לא לעשות שום רע לעני), נשך ותרבית לא לקח, משפטי עשה, בחוקותי הלך (=ראו פירוש בפס' ח' - ט'), הוא לא ימות בעוון אביו (אלא) חיה יחיה (=יחיה בעולם הזה ובעולם הבא).

פסוק י"ח - "אביו כי עשק עושק, גזל גזל אח, ואשר לא טוב עשה בתוך עמיו, והנה מת בעוונו."

אביו כי עשק עושק, גזל גזל אח (=אביו הוא זה שעשק [=לקח כסף בכוח] וגזל את אחיו), ואשר (=והוא האדם אשר) לא טוב עשה בתוך עמיו (=בפרהסיא, לעיני כולם), והנה (בעקבות זאת אביו) מת בעוונו.

פסוק י"ט - "ואמרתם: מדוע לא נשא הבן בעוון האב? והבן משפט וצדקה עשה! את כל חוקותי שמר, ויעשה אותם - חיה יחיה!"

ואמרתם (=ואם תשאלו): מדוע לא נשא הבן בעוון האב? (=מדוע הבן לא נענש בעקבות אביו כמו שאנחנו נענשים בעקבות אבותינו?) והבן משפט וצדקה עשה! (=אז התשובה היא שהבן עשה מצוות!) את כל חוקותי (=פירוש בפסוק ט') שמר, ויעשה אותם (=ומכיוון שהוא עשה אותם) - חיה יחיה! (=הוא יזכה גם לחיים בעולם הזה וגם לחיים בעולם הבא!) [ויחזקאל רוצה לומר כאן לעם שאתם בעצם חוטאים, כי אם לא הייתם חוטאים לה' אז לא הייתם נענשים על כך.] הערה: מעירים הרד"ק ומצודת דוד שלא רק שהם נענשו על עוונותיהם, אלא מכיוון שהם המשיכו בעוונות אבותיהם הם נענשו גם על עוונותיהם וגם על עוונות אבותיהם! הביסוס לכך הוא: "פוקד עון אבות על בנים... לשונאי" (דברים ה', 9) - ושונאי ה' הם אלו שאוחזים במעשי אבותיהם.

פסוק כ' - "הנפש החוטאת היא תמות! בן לא ישא בעוון האב, ואב לא ישא בעוון הבן! צדקת הצדיק עליו תהיה, ורשעת הרשע עליו תהיה!"

הנפש החוטאת היא תמות! [ויש כאן חזרה על אותו רעיון שראינו בפסוק ד'] בן לא ישא (=לא יענש) בעוון האב (=בגלל עוונות האב), ואב לא ישא בעוון הבן! צדקת הצדיק עליו תהיה (=המעשים הטובים שעושה הצדיק יתנו לו שכר ולא לאחרים), ורשעת הרשע עליו תהיה! (=והמעשים הרעים שעושה הרשע יענישו אותו ולא את מי שלא חוטא!)

עד עכשיו יחזקאל הביא דוגמאות של אב ובנו, וכעת הוא יביא דוגמאות של הבן אדם עצמו:

פסוקים כ"א - כ"ד - רשע החוזר בתשובה וצדיק שנעשה רשע

פסוק כ"א - "והרשע כי ישוב מכל חטאתיו אשר עשה, ושמר את כל חקותי ועשה משפט וצדקה - חיה יחיה, לא ימות." [כי = אם]

פסוק כ"ב - "כל פשעיו אשר עשה לא יזכרו לו, בצדקתו אשר עשה יחיה."

"בצדקתו אשר עשה יחיה" = בזכות מעשיו הטובים אשר הוא עשה הוא יחיה ולא ימות.

פסוק כ"ג - "החפוץ אחפוץ מות רשע נאם אד-ני ידוד? הלוא בשובו מדרכיו וחיה!"

החפוץ אחפוץ מות רשע נאם ה'? (=האם אני חפץ [=רוצה] בכך שהרשע ימות בגלל חטאיו?) הלוא (=הרי אני חפץ) בשובו (של הרשע) מדרכיו (הרעות) וחיה! (=ואז הוא יחיה!) [ולכן אני לא מעניש אותו מיד אלא נותן לו הארכה וזמן כדי שישוב בתשובה - רד"ק.]

פסוק כ"ד - "ובשוב צדיק מצדקתו ועשה עול, ככל התועבות אשר עשה הרשע יעשה, וחי?? כל צדקותיו אשר עשה לא תזכרנה! במעלו אשר מעל ובחטאתו אשר חטא - בם ימות!"

ובשוב צדיק מצדקתו (=וכאשר הצדיק יחזור ממעשיו הטובים) ועשה עול (=ויעשה מעשים רעים), ככל (=כמו כל) התועבות אשר הרשע (גם הוא) יעשה, וחי?? (=והוא יחיה?? האם ראוי שאדם כזה יחיה בעבור המעשים הטובים שעשה בהתחלה??) כל צדקותיו (=מעשיו הטובים) אשר עשה לא תזכרנה! במעלו אשר מעל (=בגלל שהוא מעל [=בגד] בה') ובחטאתו אשר חטא (=ובגלל חטאתו אשר חטא) - בם (=בגלל 2 דברים אלה) ימות! הערה: חז"ל העירו ש"צדקותיו לא תזכרנה" מדובר רק על אדם שהתחרט על מעשיו הטובים. אבל אם אדם פשוט רצה לחטוא בלי חרטה על מעשיו הטובים - יזכרו לו את צדקותיו.

העם כעת שומע זאת והולך להתלונן ולהגיד שלא יתכן שה' שופט לפי המעשים האחרונים של האדם:

פסוקים כ"ה - כ"ט - "הדרכי לא יתכן? הלוא דרכיכם לא יתכנו!"

פסוק כ"ה - "ואמרתם: לא יתכן דרך אד-ני! שמעו נא בית ישראל: הדרכי לא יתכן? הלא דרכיכם לא יתכנו!"

ואמרתם (=ואם תאמרו): לא יתכן דרך ה'! (=לא יתכן שה' שופט את האדם לפי מעשיו האחרונים!) [הרי ראוי לשפוט את האדם גם עם מעשיו הראשונים!] (לכן, אם תאמרו זאת אז) שמעו נא בית ישראל (את דברי ה'): הדרכי לא יתכן? הלא (=הרי) דרכיכם לא יתכנו! [כי עליכם להבין את התפיסה של שכר ועונש שאם אדם מתחרט על עבירותיו - מגיעה לו סליחה, וכך להפך - אם אדם מתחרט על מצוותיו הוא יענש.]

פסוק כ"ו - "בשוב צדיק מצדקתו ועשה עול ומת עליהם, בעולו אשר עשה, ימות!"

ממשיך ומסביר יחזקאל את דברי ה' לעם: בשוב (=כאשר ישוב) צדיק מצדקתו ועשה עול ומת עליהם (=בגלל מעשיו הרעים), (עליכם להבין ש)בעולו (=בחטאיו) אשר עשה, (בגללם הוא) ימות!

פסוק כ"ז - "ובשוב רשע מרשעתו אשר עשה, ויעש משפט וצדקה - הוא את נפשו יחיה!"

יש כאן רעיון הפוך לפסוק הקודם: הרשע בעקבות: 1) חרטה על הרעות 2) מעשיו הטובים - זוכה לחיים!

פסוק כ"ח - "ויראה וישוב מכל פשעיו אשר עשה - חיו יחיה, לא ימות!"

ויראה (הרשע שלא טוב הוא עשה בהתחלה) וישוב (=ולכן הוא ישוב) מכל פשעיו אשר עשה - חיו יחיה (=הוא יזכה לחיים בעולם הזה ובעולם הבא), (והוא) לא ימות (מהעולמות האלה)!

פסוק כ"ט - "ואמרו בית ישראל לא יתכן דרך אד-ני? הדרכי לא יתכנו בית ישראל? הלא דרכיכם לא יתכן!"

ואמרו (=ואיך יאמרו [כפי שראינו בפסוק כ"ה] ) בית ישראל (ש)לא יתכן דרך ה'? הדרכי לא יתכנו בית ישראל? הלא (=הרי) דרכיכם לא יתכן!

פסוקים ל' - ל"ב - הלקח: "כי לא אחפוץ במות המת - והשיבו וחיו"

פסוק ל' - "לכן איש כדרכיו אשפוט אתכם בית ישראל, נאם אד-ני ידוד, שובו והשיבו מכל פשעיכם ולא יהיה לכם למכשול עון!"

לכן איש כדרכיו (=לפי מעשיו) אשפוט אתכם בית ישראל, נאם ה' (=דברי ה'), שובו והשיבו מכל פשעיכם (=שובו עצמכם בתשובה והשיבו את נשיכם ובניכם גם כן בתשובה) ולא (=וכך לא) יהיה לכם (עוונותיכם) למכשול עון (=לעונש, כי לא יזכרו לכם מעשיכם הרעים)!

פסוק ל"א - "השליכו מעליכם את כל פשעיכם אשר פשעתם בם, ועשו לכם לב חדש ורוח חדשה, ולמה תמותו בית ישראל?"

השליכו מעליכם את כל פשעיכם אשר פשעתם בם (=התחרטו על מעשיכם הרעים וכך יושלכו עונשיכם מעליכם), ועשו לכם לב חדש ורוח חדשה (כדי שתוכלו להתקרב ולעבוד את ה'), ולמה תמותו בית ישראל? (=ולמה לכם לא לחזור בתשובה ולהביא על עצמכם מוות?)

פסוק ל"ב - "כי לא אחפוץ במות המת, נאם אד-ני ה', והשיבו וחיו."

"מות המת" = ?? צריך להיות כתוב "מות החי"! הסבר: אותו רשע נקרא כך על שם סופו. הסוף שלו יהיה שהוא ימות (אם לא יחזור בתשובה) ולכן נקרא כך. "והשיבו וחיו" = והשיבו עצמכם מן הפשע וחיו.



  • תוכן זה אינו מופץ תחת רישיון ה GNUFDL.