סיכומונה נפתח מחדש לעריכה! על מנת לערוך סיכומים נדרש לפתוח חשבון.

היסטוריה ב' - תגובות היהודים להתגברות האנטישמיות בצרפת

מתוך סיכומונה, אתר הסיכומים החופשי.
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

בשל הרכבם ההטרוגני לא יכלו יהודי צרפת לגבש דעה אחידה בשאלת המלחמה באנטישמיות בצרפת ומחוץ לה. הם נחלקו הן בהערכת הבעיה והן בקביעת הדרך הטובה ביותר להגן על ענייני החברה היהודית וגם לעזור לאחיהם הנרדפים. המחלוקת העיקרית הייתה בין היהודים ילידי צרפת והמהגרים, וכל קבוצה תכננה את תגובתה ע"פ הניסיון שלה וגם בכל אחד משני הגושים היו חילוקי דעות.

תגובת הצרפתים בני דת משה:
ארגוני הצרפתים בני דת משה שדגלו בערכי החברה הצרפתית ורצו להפגין סולידריות בין שאר התושבים ולא חששו להבליט את הייחוד שלהם בהגנה על היהודים הזרים וחששו לסכן את הניטרליות הפוליטית שלהם. הם יחסו את התחדשות האנטישמיות בצרפת להופעתם של המהגרים היהודים ולפגיעתם במנהגים צרפתיים חברתיים ופוליטיים כאחד.
כך באמצעות הקונסיסטואר הם בחרו במדיניות של הרגעה ושקט פוליטי וטענו שמחויבותה של צרפת לדמוקרטיה ולליברליות תבטיח את שמירת זכויות היהודים.
גם כאשר באו לעזרתם קורבנות נאצים, הגבילו יהודי צרפת את עזרתם לפעולות שעולות בקנה מידה אחד עם הפטריוטיות הצרפתית. הם ראו באנטישמיות מוצר מיובא מגרמניה, תופעה שהתעוררה בגלל חולשה חברתית חולפת ולא תופעה כרונית מסורתית ומושרשת בחברה כפי שהייתה ברוסיה או גרמניה ולדעתם הדרך הטובה ביותר להתמודד עם בעיית האנטישמיות היא לסמוך על הדמוקרטיה הצרפתית.

תגובת היהודים הזרים: לא הסכימו לטענתם של הצרפתים בני דת משה שיש להפריד בין אנטישמיות ופוליטיקה, וחלקו את דעתם בקשר בין התחדשות האנטישמיות בצרפת ונוכחותם בארץ זו. המהגרים רצו לפעול באמצעות מוסדותיהם כדי לטפל במצבם הכלכלי המידרדר, לבוא לעזרת הפליטים ולמחות כנגד האנטישמיות.
גם בקרב המהגרים, לא שררה אחדות דעות כיוון שכל אחד מהיסודות העיקריים של קהילות המהגרים (הקומוניסטים והפדרציה) ביקש לשלוט ולארגן את אוכלוסיית המהגרים. למרות הקשיים הכלכליים והפוליטיים עסקו המהגרים בפעולות מחאה פומביות, דחו את המדיניות השקטה והניטרליות של הקונסיסטואר של אליאנס ותמכו בגאווה בפעילות הפוליטית, החוקית לדעתם, של היהודים להגנה על ענייניהם.