סיכומונה נפתח מחדש לעריכה! על מנת לערוך סיכומים נדרש לפתוח חשבון.

היסטוריה ב' - יחס השלטון והחברה בצרפת לקהילות היהודיות השונות

מתוך סיכומונה, אתר הסיכומים החופשי.
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

להיות יהודי בצרפת של אותה תקופה אפילו כשמדובר בצרפתי בן דת משה שמשולב ומוטמע בחברה בצורה הטובה ביותר פירושו היה להיות שווה קצת פחות מכלל הצרפתים.
החקיקה נגד היהודי הזר התקבלה בצרפת באוגוסט 1932 והגבילה את היהודי הזר יותר ויותר. מעתה הייתה העסקתם של פועלים זרים כפופה למכסות, לפי מקצוע, לפי ענף תעשייתי ולפי אזור.

באותו זמן הלכה והתמסדה מדיניות של דחיקה וגירוש של זרים בלתי רצויים. היו יהודים זרים שחיו בצורה בלתי חוקית ולקראת סוף העשור הפיקוח והביקורת פקדו את הזרים השוהים בצרפת. בשעה שבעיית הזרים הפכה בהדרגה לנושא המרכזי בדיון הפוליטי נדמה היה שהיהודי הזר מגלם לבדו את כל צדדיו של האיום המשולש: הכלכלי, הפוליטי והתרבותי. איום שעליו דיברה דעת הקהל בצרפת שהייתה נתונה במשבר.

שיגיע זמן הרדיפות יהסס היהודי לבקש לעצמו תמיכה וסעד בדעת הקהל, וגם הניסיון לימד אותו ששנאת זרים מתורגמת מהר מאוד לאנטישמיות, לא עמד לרשותו של היהודי שום גורם ממוסד שהיה יכול לתווך בינו לבין החברה הצרפתית. בימים שבהם הייתה הרפובליקה במשבר והואשמה כי היא רפובליקה יהודית (בתקופת לאון בלום) גברו הביקורות מצד מתנגדי הדמוקרטיה על המשטר החילוני והרפובליקה שפגעה בצרפת הנוצרית. בימים ההם של מתח עם גרמניה זרמו לצרפת יהודים רבים שנחשבו לסכנה פוליטית.

מצד אחד היהודי הוצג כמחרחר מלחמה, ומצד שני היהודי נעשה הסמל של השמאל השנוא המיוצג ע"י לאון בלום, וחברות בתעמולה האנטישמית כוונו אל כלל היהודים.