סיכומונה נפתח מחדש לעריכה! על מנת לערוך סיכומים נדרש לפתוח חשבון.

הדיון באו"ם ועמדת מעצמות-העל (השפעת "המלחמה הקרה" על עמדת המעצמות בדיון באו"ם)

מתוך סיכומונה, אתר הסיכומים החופשי.
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

הדיון באו"ם ועמדת מעצמות-העל

ב-28 באפריל 1947 נפתח מושב עצרת האו"ם לדיון מיוחד בבעית א"י. בועידה התרחשו שני אירועים חשובים:

א. הקמת ועדה מיוחדת מטעם האו"ם לא"י – אונסק"ופ - לועדה זו ניתנו סמכויות נרחבות: - לחקור כל בעיה הנוגעת לעניין א"י.


- להיות קשובה לכל האינטרסים של כל אחת מהדתות: יהדות, נצרות ואסלאם.

- להכין דו"ח ולהציע הצעות.

הועדה הורכבה מנציגים של 11 מדינות שנבחרו ע"פ עקרון ה"גיוון הגיאוגרפי" כדי להבטיח נטרליות: אוסטרליה וקנדה (חבר העמים הבריטים), הולנד ושבדיה (מערב אירופה), צ'כוסלובקיה ויוגוסלביה (מזרח אירופה), הודו ואירן (אסיה), אורוגוואי, גואטמלה ופרו (אמריקה הלטינית).


ב. הצהרת גורמיקו – נציג ברה"מ נשא באו"ם נאום המדבר בשם אהדת ממשלתו לעם היהודי ולשאיפותיו לבנות בית לאומי בא"י תוך פירוט עומק הבעיה היהודית והסבל שעבר העם היהודי הדורש ביטול המנדט והענקת עצמאות. ואם שני העמים אינם מסוגלים לחיות יחד אז יש להקים שתי מדינות נפרדות.

בעקבות ההצהרה שינו המדינות בגוש הסובייטי את עמדתן כך שחל מפנה ביחסי הכוחות, תמיכה זו של ברה"מ עודדה את הועדה כי תוכל להגיע לפתרון.

גם בריטניה הושפעה מכך והחליטה לסגת מא"י.

מה גרם לברה"מ – סטאלין – לשנות דעה?

• הקמת מדינה יהודית היא סילוק הבריטים מהאזור.

• תמיכה ביהודים תסייע לה להפוך למדינה פרו סובייטית.

• תמיכה במדינה יהודית תוכל להקל את בעית היהודים במדינות מזרח אירופה (העקורים).

• ברה"מ תצטייר בעולם כמי שמכבדת שאיפות של לאומים ואת החלטות האו"ם.

• יצירת מתח בין ארה"ב לבריטניה.

המלצות ועדת אונסק"ופ

רקע: הועדה פעלה באופן יסודי, זימנה עדים בריטים ויהודים (ערבי א"י החרימו אותה), נפגשה עם מנהיגי המחתרות, עם ראשי מדינות ערב, יקרה במחנות העקורים וסיירה בא"י סיור שהתיר רושם רב.

ההמלצות:

בחודש אוגוסט 1947 הגישה הועדה דו"ח שבו היו המסקנות כי יש לסיים בהקדם את המנדט על א"י ולהעביר את השלטון לידי התושבים. בשאלת צורת השלטון התקשתה הועדה להחליט:

מיעוט – נציגי הודו, אירן ויוגוסלביה המליצו על הקמת מדינה פדרלית – מדינה יהודית וערבית, ירושלים עיר בירה של שתיהן והעליה לארץ תתבסס על כושר הקליטה הכלכלי של הארץ.

הרוב – חלוקת הארץ לשתי מדינות נפרדות ע"פ תוכנית החלוקה: מדינה יהודית – גליל מזרחי, עמק יזרעאל, שפלת החוף מעכו ועד אשדוד, בקעת באר שבע והנגב. מדינה ערבית – גליל מערבי, יהודה ושומרון, רצועת החוף מאשדוד לרפיח.

• ירושלים, עיר בירה בינלאומית בחסות האו"ם, נטרלית ומפורזת.

• במשך שנתיים יעלו לארץ 150,000 יהודים במכסות חודשיות שוות.

• המדינות יקיימו ביניהן אחדות כלכלית: מטבע, ענייני מכס, תחבורה, פיתוח והשקיה ושמירת הקרקע.

התגובות להמלצות הועדה:

- מנהיגי הישוב והתנועה הציונית - קדמו בברכה את התוכנית, הביעו הסכמה לחלוקה, אך טענו כי חלק קטן מדי הוקצה למדינה היהודית. הגליל המערבי לטענתם צריך להיכלל בשטח המדינה, וכן חוסר הסכמה לגבי ירושלים.

- מנהיגי הערבים – התנגדו לשתי ההחלטות, הם רצו מדינה ערבית אחת בכל שטח א"י והודיעו כי אם תצא החלוקה לפועל הם יצאו למלחמה.

- עמדת בריטניה – הסכימה לעקרונות הועדה אבל שאלה כיצד מיישמים אותם. היא תתמוך בכל תוכנית שתתקבל ע"י שני הצדדים אבל שאחד הצדדים מתנגד יהיה קשה לבצע את התוכנית. לטענתה האו"ם יצטרך להעזר בכוח צבאי אחר ליישום כי היא אינה מוכנה להשתמש בצבא שלה. ועזבה את א"י 3 חודשים לפני הזמן המשואר.

ועדת אד הוק:

בספטמבר 1947 התכנס האו"ם ובישיבה זו נבחרה ועדה שעליה הוטל לטפל בשאלת א"י על סמך המלצות אונסק"ופ. בועדה נידונו ענייני ירושלים והגבולות היהודים, ניסו ללחוץ ולהביא לשינוי קטן בגבולות המדינה היהודית. ועדת אד הוק אשרה את הצעת הרוב באונסק"ופ והחליטה להמליץ בפני האו"ם על צעדים פוליטיים מתאימים כדי להוציא את התוכנית לפועל. כעת היה צורך בשני שליש קולות כדי להפוך את ההצעה לבת תוקף. ב-29 בנובמבר 1947 (שבת) התקיימה הצבעה גלויה בנושא א"י, באווירה מתוחה מאוד. הציונים הפעילו מערכת הסברה אדירה לשכנוע ראשי המדינות לתמוך בהצבעה. בהצבעה הצביעו 33 מדינות בעד, 13 נגד (מדינות ערב, תורכיה, יוון, קובה, הודו, אפגניסטן ופקיסטן) ו- 10 מדינות נמנעו. ברגע השיא הפך העם היהודי לבעל הזכות אחרי 2000 שנה על ארצו וניתן האישור להקמת מדינה יהודית.

הגורמים שהשפיעו על קבלת ההחלטה:

א. הסכמה בין ארה"ב לברה"מ לראשונה ממלחה"ע ה- 2, שתפו השתיים פעולה, מקרה נדיר בזמן "המלחמה הקרה". ארה"ב שמעמדה עלה בעולם ובמזה"ת היתה נתונה ללחץ מצד יהדות ארה"ב, טרומן התמודד על תקופת כהונה שנייה ולכן היה זקוק לקול היהודי. ברה"מ ראתה בבריטניה אויב שיש להחלישו, מעמדה עלה והיא קיוותה שהישוב בארץ יתפתח למדינה פרו סובייטית.

ב. השואה ובעיית הפליטים הוכיחו לעולם בצורה חד משמעית את הצורך בפתרון לעם היהודי, מאבק הישוב בארץ בנושא ההעפלה סוקר היטב בכלי התקשורת.

ג. מדינות עצמאיות צעירות באסיה ובאפריקה – הללו תמכו במאבקם של עמים אחרים לעצמאות כמו הלאום היהודי.

ד. הישוב היהודי בארץ הגיע לשלב בו יכל לנהל מדינה, כוחו עלה מבחינה צבאית, כלכלית ודמוגרפית. המוסדות הלאומים כבר הוכשרו לקבל לידיהם את השלטון ולשכנע את העולם ביכולתם.