סיכומונה נפתח מחדש לעריכה! על מנת לערוך סיכומים נדרש לפתוח חשבון.

דיני עבודה במשפט העברי

מתוך סיכומונה, אתר הסיכומים החופשי.
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

דיני עבודה במשפט העברי

המשפט העברי מכיר מספר סוגים של מערכות יחסי עבודה:

  • עבד עברי.
  • שכיר.
  • קבלן.

עבד עברי- מופיע בתורה בפרשת משפטים ספר שמות. זו סיטואציה שיכולה לקרות בשני מקרים. מקרה ראשון- אדם שנמכר בגנבתו- הכוונה היא לגנב שאין לו כסף להחזיר ולכן הוא נמכר כעבד. הוא עובד עד שיש לו מספיק כסף להחזיר את שגנב ואז הוא משוחרר. המקרה השני- אדם שהגיע למצב של עוני עד כדי כך שאין לו אפילו מה ללבוש יכול למכור את עצמו כעבד. לעבד העברי יש זכויות רבות עד כדי כך שהגמרה אומרת שאדם שקנה לעצמו עבד עברי, קנה בעצם אדון ולא עבד. עבד עברי אינו נמכר על אבן המקח בשוק אלא בצנעה. איסור להעבידו בפרך- עבודה שאין לה קצבה. בנוסף אסור לתת לעבד עבודות בזויות, כולומר עבודה שמבזה את העבד. האדון צריך להשוות אליו בכל מה שקשור באוכל ומשקה. חובה להעניק לעבד בקר בשעת שחרורו.

שכיר- הכל כמנהג המדינה, התורה קבעה איסור הלנת שכר. לפי המשפט העברי השכיר יכול לקבל את המשכורת כך שאם הוא עובד ביום אז הוא יקבל בלילה וההפך.

קבלן- מספק שרות ואין לו את כל החיובים כמו לעבד ושכיר. הוא מקבל לפי הסכם.


שביתה במשפט העברי

במשפט העברי מצאנו שביתה כבר בתקופת בית המקדש כאשר משפחת בית-אבטינס לא הסכימו ללמד את הסוד של עשיית הקטורת לאף אחד. החכמים שכרו במקומם מומחים מאלכסנדריה שיעשו במקום את הקטורת אבל אותם מומחים מאלכסנדריה לא הצליחו להעלות את עשן הקטורת בצורה זקופה, ואז פנו אל בית אבטינס ואלו אמרו שיחזרו לעבוד רק אם יכפילו את שכרם.