סיכומונה נפתח מחדש לעריכה! על מנת לערוך סיכומים נדרש לפתוח חשבון.

גירושים מאוחרים / יהושע אברהם ב'

מתוך סיכומונה, אתר הסיכומים החופשי.
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

רומן הפותח בפני הקורא את סיפורה של המשפחה.

מספר – דמות / גיבור אשר מתחלף כל פעם. הסיפור מסופר בכל פעם על ידי אחד מבני המשפחה, אשר מספר את המאורעות מנקודת ההסתכלות שלו. אנו נחשפים לעלילה מהרבה זוויות, ותוך כדי כך גם מכירים עולמן הפנימי של הדמויות ואת צורת החשיבה שלהן. המסר מצורת כתיבה זו היא שאין אמת אחת אובייקטיבית. יש אמת סובייקטיבית, ורק אם נחבר את כל האמיתות הסובייקטיביות, נוכל להגיע קרוב אמת, כלומר לראות את התמונה בשלמותה.

העלילה: סיפור מעגלי, של מסע. האבא מגיע לישראל בשביל מטרה מסוימת, ועובר תהליך ארוך של גילוי והבנה עצמית. מבנה אודסאי. מציבה את הקשר המשפחתי במרכז. משפחה מאוד ישראלית. כל אחד והבעיות שלו, המון מתחים בתוך המשפחה, דמויות מאוד שונות. מוטיב השיבה המאוחרת?

הדמויות: יעל- דמות מאוד פאסיבית, אשר נהנית מן הפאסיביות שלה. נראית כביכול מאוד כנועה אל מול בעלה, אולם תוך כדי הסיפור הקורא מגלה כי המצב אינו כפוי עליה, וכי היא אוהבת את המקום הניטרלי וחסר הדעה. אסא- דומה מאוד לאב מבחינת אישיותו. שניהם אנשי אקדמיה, אשר כמו בורחים מן המציאות בבית אל האקדמיה. לא מממשים את חייהם האישיים. דינה- עזבה את הדת, הבתולה הנצחית, מאוד ילדותית ולא בוגרת. מרוכזת מאוד בעצמה, בשירה שלה, מאוד מפונקת רגילה לקבל כל מה שהיא רוצה מהוריה. יפה מאוד. נהנית מאוד ממשחקי פיתוי לגברים, אולם כשזה מגיע למשהו עמוק יותר היא נסוגה. מפחדת מאינטימיות עם בעלה. כל אחד מהם מרוכז בעיסוקיו, הוא בלימודים והיא בשירה, העולמות לא נפגשים. חיים אחד ליד השני ולא ביחד. נישואים לא ממומשים. צבי – דומה מאוד לאבא במראה. אגואיסט מאוד, מרוכז בעצמו, פועל רק על פי שיקולי רווח אישיים. בטוח שהכל סובב סביבו. לא מביע רגשות. מחוזר מאוד על ידי קלדרון, אשר מעריץ אותו וזקוק לו מאוד כיוון שעזר לו לגלות את נטייתו המינית. האבא- יהודה, חיי תקופה ממושכת עם אישה חולה בנפשה. היה כלוא. לא הצליח להגשים את עצמו, ולא את הנישואין שלו. מתאר את החיים עם האם כסבל, אם כי היה חיבור מסוים, קצת מטורף. האם- חולת נפש. פעמים רבות נראית נורמאלית לחלוטין, דבר אשר הופך את השיגעון שלה למאוד עמום. לא ברור למה בדיוק היא ניסתה לרצוח את בעלה, אולם לפעמים ישנה תחושה כי השגעון אינו אמיתי לגמרי – זאת למרות הסיפורים על מצבה בתחילת האשפוז. נדמה כי הקשר בניהם היה מבוסס על ניצוץ מסוים של טירוף, אשר לקראת הסוף פשוט התפרץ כמחלת נפש. גדי – ילד מאוד בוגר לגילו. קצת 'זקן' אפילו. מעביר לנו חוויה רגשית בעיקרה, פחות יודע לנתח את הדברים באופן שכלי, יותר חווה. לפעמים לקורא ברור כי הוא אינו מנתח את המצב בצורה נכונה. שמן, אין לו הרבה חברים, מאוד קשור למשפחה ומושפע מן התהליכים שקורים בתוכה. רקפת – ("התינוקת") הטיפול בה מייצג פעמים רבות את הכשלים והבעיות בתא המשפחתי. הטיפול בה מוטל פעמים רבות על גדי, אשר ללא ספק צעיר מדי למשימה. פעמיים במהלך הרומן היא נכנסת להתקפת בכי וצרחות, אשר לא נרגעת, אולי היא היחידה שמעזה לצרוח? היחידה שמעיזה להפגין רגשות ולא שומרת את הכל בפנים?