סיכומונה נפתח מחדש לעריכה! על מנת לערוך סיכומים נדרש לפתוח חשבון.

גזרת חפ"ן

מתוך סיכומונה, אתר הסיכומים החופשי.
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

גזרת חסרי פה"פ נ' (חפ"נ).

גזרת חפ"נ עוסקת בשורשים הפותחים ב-נ' וכאשר ה-נ' בשווא נח היא מידמה לאות שאחריה, ולאחר מכן היא מתלכדת איתה.(כלומר, היא נעלמת/נופלת) בעה"פ יופיע דגש משלים.

בניין קל

זמן שורש צורת הכתיבה של הפועל
עתיד נ-פ-ל יִפֹּל (* יִנְפֹּל =>* יִפְפֹּל => יִפֹּל)
  • בעתיד נקבל יִפֹּל במקום יִנְפֹּל.

בניין נִפְעַל

זמן שורש צורת הכתיבה של הפועל
עבר נ-ש-ל נִשַּל (* נִנְשַל =>* נִשְשַל => נִשַּל)
הווה נ-ש-ל נִשָּל (* נִנְשָל =>* נִשְשָל => נִשָּל)
עתיד נ-ש-ל יִנָּשֵל (* יִנְנָשֵל => יִנָּשֵל)
ציווי נ-ש-ל הִנָּשֵל
שם פועל נ-ש-ל לְהִנָּשֵל
  • בעבר ובהווה, מן השורש נ-ש-ל נקבל נִשַּל במקום נִנְשַל בעבר ו- נִשָּל במקום נִנְשָל בהווה.
  • בעתיד, היינו צריכים לקבל את יִנְנָשֵל שבה האות נ' מופיעה פעמיים: הראשונה (נ' הבניין של בניין נפעל) בשווא נח (ועל כן היא תיפול), והשנייה בקמץ (פה"פ). תחול התלכדות ונקבל נ' אחת עם דגש משלים. התוצאה- יִנָּשֵל.

שאלה לדוגמה:
באיזה פועל מן הפעלים הבאים חל תהליך לשוני יוצא דופן ?

יִסָּגֵר יִטַּגֵּן יִנָּצֵל יִדַּרְדֵּר

תשובה:
בכולם חלה הידמות מלאה ורק ב- יִנָּצֵל חלה התלכדות בלבד.
אטימולוגיה:
יִנְסָגֵר>יִסְסָגֵר>יִסָּגֵר
יִתְטַגֵּן>יִטְטַגֵּן>יִטַּגֵּן
יִנְנָצֵל>יִנָּצֵל
יִתְדֵּרְדֵּר>יִדְדֵּרְדֵּר>יִדַּרְדֵּר

הבניינים - הִפְעִיל ו הֻפְעַל

זמן הִפְעִיל הֻפְעַל
עבר הִפִּיל (* הִנְפִּיל =>* הִפְפִּיל => הִפִּיל) הֻפַּל (* הֻנְפַּל =>* הֻפְפַּל => הֻפַּל)
הווה מַפִּיל, מַפִּילָה מֻפָּל, מֻפֶּלֶת
עתיד יַפִּיל, תַּפֵּלנָה יֻפַּל, יֻפְּלוּ
ציווי הַפֵּל, הַפִּילִי, הַפֵּלְנַה, הַפִּילוּ אין ציווי
שם פועל לְהַפִּיל אין שם פועל

שאלה לדוגמה:
נתח הפעלים הבאים לשורש ובניין:

הֻכַּר הֻדַּק

תשובה

הֻכַּר הֻדַּק
שורש נ-כ-ר ה-ד-ק
בניין הֻפְעַל פֻּעַל

בניין הִפְעִיל

  • מוספיות הבניין- ה' ו-י'.
  • בעבר- במקום הִנְפִּיל נקבל הִפִּיל עם דגש משלים. יש לזכור- ה' של הִפְעִיל בחיריק (צליל I ולא E), בשונה מגזרת ע"ו (הֵבִין, הֵרִים וכו').
  • בהווה- מַפִּיל. מ' של הִפְעִיל בפתח, בשונה מגזרת ע"ו (מֵבִין, מֵרִים וכו').
  • בעתיד- אותיות אית"ן בפתח, כגון יַפִּיל.

צמדים:
יש להבחין בין הפועל תַּפֵּלְנָה לבין הפועל טַפֵּלְנָה.
הפועל הראשון הוא בגזרת חפ"נ (נפ"ל) ולכן הבניין הוא הִפְעִיל.
הפועל השני הוא בגזרת השלמים (טפ"ל) ולכן הבניין הוא פִּעֵל.

בניין הֻפְעַל

  • מוספית הבניין- הֻ לפני השורש.
  • בעבר- הֻפַּל במקום הֻנְפַּל.
  • בהווה- מֻפָּל במקום מֻנְפַּל.
  • בעתיד- יֻפַּל במקום יֻנְפַּל. כל אותיות אית"ן בקובוץ.

הערה:

יש להבחין בין צורות הֻפְעַל לבין צורות פֻּעַל בעבר, כגון הֻכַּר והֻדַּק. הדרך לבדיקה היא העברה להווה.
אם בהווה נקבל מֻ, לפנינו בניין הֻפְעַל והשורש מגזרת חפ"נ (נ-כ-ר).
אם בהווה נקבל מְ, לפנינו בניין פֻּעַל והשורש מגזרת השלמים (ה-ד-ק).


הערות מיוחדות

  • שורש נ-ת-נ נקרא שורש חסר קצוות משום שהוא עלול לאבד את 2 קצותיו, כלומר 2 נ'.

לדוגמא: תִּתֵּנָה.

- ה-נ הראשונה הידמתה והשנייה התלכדה.
- סדר הדגשים במילה הוא: קל, משלים (לאחר הידמות והתלכדות), משלים (לאחר התלכדות).
  • בשורשים נ-ב-ט, נ-ג-ד ונ-פ-ק נמצא בבניין הִפְעִיל 2 צורות:
- אחת על דרך חפ"נ עם דגש משלים הידמות מלאה, כגון: הִבִּיט, הִגִּיד, הִפִּיק.
- אחת על דרך השלמים, כגון: הִנְבִּיט, הִנְגִּיד, הִנְפִּיק.
  • השורש נ-ג-ש-
- בעבר ובהווה- בבניין נִפְעַל. (נִגַּש, נִגָּש).
- בעתיד- בבניין קל. (יִגַּש, אֶגַּש...).
- בציווי- בבניין קל. (גַּש).
- שם פועל- בבניין קל. (לָגֶשֶת).
- דוגמאות נוספות לציווי של בניין קל: סַע, טַע, שַל.
  • השורש לק"ח מתנהג כמו גזרת חפ"ן בבניין קל. לדוגמה, יִלְקַח>יִקַּח.

הבניינים הדגושים(הכבדים)

שורש פִּעֵל פֻּעַל הִתְפַּעֵל
נ-צ-ל נִצֵּל נֻצַּל הִתְנַצֵּל
  • נכתבים כמו בגזרת השלמים - בכל הטיות הבניינים לא יופיע שווא נח בעה"פ. לכן דגש בעה"פ תמיד יהיה תבניתי.

צמדים:

נִשֵּל נִשַּל.

  • הפועל הראשון הוא בבניין פִּעֵל. הדגש באות ש' הוא תבניתי.
  • הפועל השני הוא בבניין נִפְעַל. הדגש באות ש הוא משלים הידמות מלאה.
  • צליל E- פִּעֵל, צליל ש- נִפְעַל.

הערה:

יש להבחין בין צורות נִפְעַל לבין צורות פִּעֵל בעבר (בגוף שאינו ראשון-יחיד), כגון הפועל נִצַּלְתּי. הדרך לבדיקה היא ההקשר הטקסטואלי.
אם ההקשר הוא למשל "נִצַּלְתּי מסכנה", צורת העבר הנסתר היא נּצַּל, ולכן לפנינו בניין נִפְעַל (שורש נצ"ל).
אם ההקשר הוא למשל "נִצַּלְתּי את הזמן כראוי", צורת העבר הנסתר היא נִצֵּל, ולכן לפנינו בניין פִּעֵל (שורש נצ"ל).


הערה:

  • לא תהיה הידמות כאשר עה"פ היא גרונית (אחה"ע).
  • לא כל הפעלים שפה"פ שלהם היא נ' מתנהגים כגזרת חפ"ן. לדוגמה, השורש נש"ם מתנהג כגזרת השלמים.