על מנת לערוך סיכומים נדרש לפתוח חשבון.

ארגונים צבאיים וכלכליים במלחמה הקרה

מתוך סיכומונה, אתר הסיכומים החופשי.
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

המלחמה הקרה:

הארגונים הצבאיים הכלכליים:

ארגוני המערב:

ארגון צבאי – נאט"ו (1949) NORTH ATLANTIC TREATY ORGANIZATION
  • ארגון נאט"ו הוא הסדר של שלום קיבוצי שנחתם בין 12 שרי חוץ מאירופה וארה"ב.

מטרה: שמירה מפני האיום הסוביטי- מערב אירופה וארה"ב החזיקו בדעה כי יש להדק את שיתוף הפעולה הצבאי ביניהן כדי להבטיח את השלום העולמי, את שיקום אירופה ולענות על האיום הסוביטי.
נאט"ו הוקמה כדי להבטיח "שלום קולקטיבי" אשר ימנע כל איום על בטחון ארה"ב או על אומה אחרת.

ההתחייבות העיקרית שנדרשה מחברי נאט"ו:

להגיש עזרה לאחת מחברות ה"ברית" אם זו תותקף.

משמעות הקמת הארגון:

  • הגברת מעורבות ארה"ב באירופה- דוגמא אחת לכך היא נוכחות צבא אמריקאי גדול בגרמניה ובבסיסים שונים (כמו באיטליה, יוון, כריתים ועוד).
  • התעצמות הפער עם בריה"מ- שחשדה כי נאט"ו מכוונת בראש וראשונה נגדה ותפעל נגדה, אולי ללא סיבה אמיתית.
  • חולשת האו"ם- בהקמת האו"ם קיוו כי לא יהיה צורך יותר בהסכמים ובריתות אזוריים.
    אולם האו"ם כבר בשנותיו הראשונות התגלה כחסר אונים נוכח הטלות ה"וטו" התכופות ע"י ברית המועצות.

מבנה נאט"ו:

הגוף העליון של ה"ברית" הוא "מועצת נאט"ו" המקיימת מפגש בין שרי ההגנה או שרי החוץ מספר פעמים בשנה.
לידה קיימת "הוועדה הצבאית" המהווה סמכות צבאית עליונה ובה לוקחים חלק כל ראשי המטות של החברות בנאט"ו.

חסרונות:

  • ויכוחים קשים בין חברות הברית לבין עצמן ולבין ארה"ב.
    למשל יוון ותורכיה רבו ביניהן בעניין קפריסין.
  • מדינות אירופה צמצמו בהדרגה את מידת השתתפותן הכספית בנאט"ו.
  • חלק מהמדינות תבע מארה"ב לסלק את הטילים שהציבה ברחבי אירופה.
  • נאט"ו פיגרה תמיד אחרי עוצמתה של ברית וארשה.
ארגון כלכלי- השוק המשותף (1957)

הסכם כלכלי אשר קבע הורדת מכסים באופן הדרגתי לתקופה בת 12-15 שנה.
עד להיווצרותו של "אזור סחר חופשי" בין מדינות אירופה שחברות.

מטרה:

  • להביא לחיזוק הכלכלה האירופאית ובכך למנוע השתלטות קומוניסטית או התפשטות ההשפעה הקומוניסטית.
  • גיבוש יחידה כלכלית אחת- מימוש חזון אירופה מאוחדת (מול שתי המעצמות העל).
    היו כאלה שהאמינו שבעקבות צעד זה יתקיים מאוחר יותר גם שיתוף פעולה צבאי ואולי איחוד מדיני ("ארצות הברית של אירופה").

מטרות כלכליות: לבטל את המכסים בין המדינות החברות, לקבוע מדיניות מיסים משותפת כלפי מדינות שאינן חברות, להקל על תנועת ההון וכוח העבודה בין המדינות ועוד ועוד.

הישגים:

  • הצלחתו הכלכלית של השוק הייתה מסחררת.
    יעד הורדת שיעור המכסים הושג תוך עשר שנים מאז הוקם "השוק המשותף".
    *התפתחות מהירה של הטכנולוגיה, המדע והתשתית התעשייתית המודרנית.
    *תפוקת הייצור התעשייתי והחקלאי עלתה במהירות.

התפתחות השוק המשותף (הישגים נוספים):

-מדינות נוספות באירופה ביקשו להצטרף לחברות בשוק (למשל בריטינה שהתקבלה בשנת 1973).
-מדינות נוספות מחוץ לאירופה ביקשו להצטרף "כנספחות" לשוק המשותף.
למדינות אלה היו הסכמים דומים להורדת המכסים.
(למשל מרוקו, טוניס, ישראל ומיצרים חברות בשוק).

משמעות:

    • הקמת השוק המשותף הייתה הצעד החשוב ביותר לקראת גיבושה של אירופה ליחידה כלכלית אחת שלמה.
  • השוק המשותף החזיר לאירופה את מעמדה הבינלאומי החשוב.
  • השוק המשותף הגביר את התלות הכלכלית שבין אירופה לארה"ב.
    משום שארה"ב השתלטה על מיפעלים רבים השייכים ל"שוק המשותף" בהשקיעה בהם מילארדי דולרים.
  • השוק המשותף הגביר לפחות בשנות ה 60 וה 70 את העוינות שבין מערב למזרח,, משום

שבריה"מ ראתה בכך "התגרות אמריקאית" נוספת בתוך אירופה.

מאמצי האיחוד הגיעו להישגים כלכליים בלבד (כיום המטבע החדש היורו) ולא להישגים במישור המדיני (מלבד עניין הדרכונים).

ארגוני המזרח:

ארגון צבאי – ברית וארשה (1955):

ברית צבאית בין מדינות הגוש המזרחי לבין בריה"מ.

מטרות:

  • תגובה והרתעה על התקפה אפשרית של מדינות אירופה על אחת ממדינות הגוש הקומוניסטי.
  • לבלום את ההשפעה האמריקנית ולהיות משקל נגד מול נאט"ו.
  • בריה"מ שאפה להגביר את הפיקוח על מדינות הגוש המיזרחי וזאת עשתה ע"י הצבת למעלה מ 30 דיוויזיות בשטחן של מדינות מזרח אירופה.
  • להדק את שיתוף הפעולה בין מדינות הגוש ובכך לחזק את החיץ בין בריה"מ לאירופה.

מבנה:

הגוף הפוליטי העליון "הוועדה הפוליטית המייעצת" שבה חברים כל ראשי מדינות מזרח אירופה.
לצדה הגוף הצבאי העליון "מועצת שרי ההגנה" שבראשה עומד הרמטכ"ל הסובייטי.

יתרונות:

עוצמתה הצבאית של ברית וארשה הייתה גדולה בהרבה מזו של נאט"ו.

חסרונות:

  • מדינות מסוימות סירבו לקבל תכתיבים סובייטים (למשל רומני שסירבה להגדיל את הכוח הצבאי או להשתתף לצד הכוחות הסובייטים שנלחמו עם הסינים בתקריות גבול 1969).
  • ציוד צבאי מיושן.
ארגון כלכלי- הקומיקון (1949)

ועידה למען עזרה הדדית כלכלית כתגובה לתוכנית מרשל.
הקומיקון כלל את כל מדינות הגוש הקומוניסטי מלבד יגוסלביה.

מטרה:

  • לפתח את כלכלת מדינות מזרח אירופה.
    אך למעשה, הגוף דאג רק לקשור קשרי מסחר בין חברות הגוש הקומוניסטי תוך שמירה על האינטרסים הכלכליים של בריה"מ.

חסרונות: הגוף לא היה מסוגל לעזור לכלכלת מדינות מזרח אירופה עקב היעדר משאבים פיננסים והיצמדות לדפוסי הכלכלה הישנים של המשק הסובייטי.
משמעות:

  • הגברת התלות הכלכלית של מדינות מזרח אירופה בבריה"מ.
  • הקפאת קצב התפתחותו של המשק הכלכלי של מדינות הגוש הסובייטי.