סיכומונה נפתח מחדש לעריכה! על מנת לערוך סיכומים נדרש לפתוח חשבון.

אירופה, מאחר

מתוך סיכומונה, אתר הסיכומים החופשי.
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

השיר הראשון במחזור השירים "קרון חתום", הוא שיר שמדבר על אירופה באופן כללי, והוא מעין שיר מחאה. המחאה היא בכמה רבדים:

א. מחאה כנגד השאננות – נגד כל אותם האנשים השאננים שחשבו שבאירופה דבר לא יקרה, שהתעלמו מכל ההתראות בתקשורת והמשיכו את חיי התענוגות.

ב. מחאה כנגד אירופה עצמה והאנשים האירופאים. השיר מציג, מצד אחד, תמונה של עולם נאור ותרבותי, עשיר ברוח, אך בדיעבד מתברר שדווקא בעולם זה נוצר הנורא מכל.

השיר מעביר את הביקורת בעזרת ריבוי של אמצעים אומנותיים, והתמקדות במבנה.

הכותרת משלבת את הביקורות גם יחד – אחת כלפי אירופה, ואחת כלפי השאננות. הכותרת נכתבה בדיעבד, אחרי כתיבת השיר, ממבט מפוקח ומבוגר.

השיר מתחיל בביטוי סוריאליסטי של המציאות – תיאור ציורי ויפה של אווירה שמחה. יש שימוש בהאנשה של הכינורות ושל מגבעת הקש. הכינורות מדגישים את הצד המוסיקלי הקיים, ומגבעת הקש את הצד הציורי, הבלייני.


עיצוב המרחב והזמן בשיר

המרחב מתואר באופן סוריאליסטי. ההתרחשות עצמה היא בתוך טיילת, כאשר יש תיאור של כנורות שפורחים בשמיים. המציאות, כפי שמשתקפת במרחב, מאוירת ומצוירת בגוון סוריאליסטי, ממש כפי שקיימת התעלמות של הדובר מן המציאות. המרחב עצמו מתמקד בתאור הטיילת, ובכל המתרחש בה – נגינה, ריקוד, בילוי. מבחינת הזמן, המציאות מתרחשת בשנת 39' – רמז לכמה חודשים לפני המלחמה.

האמירה של הדובר "עוד מוקדם מוקדם" , מדגישה את אווירת השאננות בה נמצאות הדמויות. קיים פער אירוני בין מה שאנחנו הקוראים יודעים ובין מה שהדמויות יודעות. בתיאור הזמן קיים שימוש באמצעי אומנותי שנקרא "צירוף כבול ושבירתו"- הכוונה היא לביטוי "מה השנה?" ולתשובה "שלושים ותשע וחצי" – שבירת הצרוף הכבול מחדדת את המצב בו נמצאות הדמויות, התעלמות מהזמן.


מבנה השיר

השיר מבוסס על דיאלוג מדומה בין הדובר לנמענת. הדיאלוג הוא מדומה מכוון שאנו שומעים רק את הצד של הדובר השאנן ולא את הצד של הנמענת. רק לקראת סוף השיר אנו רואים שהדוברת נמצאת במצב שונה מול הדובר- הדובר שאנן והנמענת מודאגת, נסיון ההרגעה נקטע בסיום השיר במילים "כאן לעולם". הסיום מבטא את אלמנט ההפתעה של הדובר, שהיה מאוד שאנן ולא נתן לדברים לגעת בו, ואלו הגיעו לו בהפתעה, בחטף. החלק הראשון של השיר נותן את הסיטואציה בה מתרחשים הדברים, את המרחב ואת הזמן. החלק השני מתמקד בדיאלוג. קיימת הצרה וכיווץ מבני בחלק האחרון של השיר, המייצגת סגירה עם המציאות, וחוסר יכולת להתעלם מהנושא. כמו כן, יש צורה של טורנדו- שעוברת, חולפת והורסת הכל. כל זאת תוך ההרגעה שמיוצגת בתכנים שבשיר. הסיום הקטוע והמבנה הצר, מכניסים את איומי המלחמה לתוך דברי ההרגעה של הדובר. בחלק הראשון הדובר מתעלם מהתקשורת- סוגר את הרדיו, מתעלם מהעיתונים "המודאגים". התקשורת היא שמודאגת, אך לא האנשים. קיימת הרחקה של ההדאגה מהאדם, העיתונים מודאגים, אך לא האנשים מודאגים. בסיום השיר הדובר כבר לא יכול להתעלם מהדאגות, ממה שנאמר לו.

בחלק הראשון של השיר יש האנשה של הרוח, של העיתונים, של הכינורות – האנשה של החפצים. ההאנשה מייצגת את ההרחקה שבין המציאות מהאנשים עצמם.

בחלק השני הנמענת מתוארת בביטוי "כסית העור הלבנה", והיא דו משמעית. במשמעות הראשונה מסמלת את הריחוק מהמציאות. עשיית כסיות על הידיים מרחיקה את היד מהמגע האמיתי. במשמעות השניה- מסמלת מוות. היד הלבנה, חסרת החיים והצבע, היא כידו של העומד למות.

הביטוי "הכל יבוא על מקומו בחלום" – הוא שבירת צירוף כבול. המשמעות מתחלקת לשניים: 2.משמעות חיובית – בחלום הכל יסתדר, בבריחה מהמציאות, בחלום, הכל יסתדר (המשך הבריחה). 3.משמעות גסה – אירונית – הכל יבוא על מקומו "בחלום שלך"- אמירה צינית שמנפצת את המציאות.



  • בית הספר "כרמל זבולון".