סיכומונה נפתח מחדש לעריכה! על מנת לערוך סיכומים נדרש לפתוח חשבון.

אבוב

מתוך סיכומונה, אתר הסיכומים החופשי.
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

אבוב (Oboe), כלי נשיפה מעץ, בעל לשונית כפולה (Double reed) המורכבת משתי פיסות קנה. חלקו העליון של האבוב מעט צר, וכלפי מטה הוא מתרחב ומסתיים במעין אפרכסת גדולה.
את האבוב מכינים בדרך כלל מעץ הסיסם השחור או הבאנה האפריקני. קנה האבוב בנוי בצורת חרוט ומורכב משלוש יחידות והאפרכסת שלו דמויית פעמון. אבובנים נוהגים לשייף ולהכין את הפיה (לשונית) של האבוב בעצמם; לכל לשונית איכות צליל משלה ודרגת קושי משלה ולכן כל אבובן משייף לעצמו את הלשונית לפי הנוחות שלו.
מקורו של האבוב הוא בחליל הרועים העתיק. האבוב הופיע לראשונה בסוף המאה ה-17 בצרפת ושוכלל במאה ה-18. אבוב הבארוק שונה מאוד מהאבוב המודרני של היום מכיוון שהוא הכיל בעיקר חורים ולא קלאפות (מפתחות) כמו האבוב המודרני. לאחר מכן החל האבוב להתפתח ולהכיל יותר קלאפות ופחות חורים, וכיום האבוב המודרני מכיל רק קלאפות. הקלאפות מאפשרות לנגן האבוב לנגן בצורה יותר וירטואוזית ומהירה. כמו כן, לאבוב המודרני יש מנעד צלילים רחב יותר מזה של האבוב הקלאסי, שלו מנעד צלילים רחב יותר מזה של אבוב הבארוק. יחסית לקרוביו ממשפחת כלי הנשיפה מעץ (הקלרנית והחליל, למשל), נחשב האבוב לקשה מאוד לנגינה; הוא דורש תקופה ארוכה יחסית של לימוד ותרגול בכדי להפיק צלילים הרמוניים.
היות וצלילו של האבוב רם משל כלים רבים אחרים בתזמורת, ומכיוון שלאחר שהטון הבסיסי של האבוב כוון לא ניתן לשנותו מבלי להוציא את הלשונית, נהוג לכוון את הטון של כל התזמורת לפי האבוב. כמו כן, לאבוב תפקיד חשוב בתזמורת הסימפונית.
בתקופת הבארוק נכלל האבוב בהרכבים כמו סונטה לאבוב וקונטינואו (למשל מאת וויליאם באבל, פרנצ'סקו ג'מיניאני, הנדל ואחרים), טריו סונטות ובהן תפקיד לאבוב או לשני אבובים (טלמן, הנדל, קוונץ, זלנקה) רביעיות (פאש, טלמן, וויוולדי) וקונצ'רטי (אלסנדרו מרצ'לו, ויוולדי, הנדל, טלמן, קורלי). בין היצירות המשמעותיות והחשובות לאבוב מהתקופה הקלאסית ואילך ניתן למנות את הקונצ'רטו בדו מז'ור לאבוב מאת וולפגנג אמדאוס מוצרט, קונצ'רטו לאבוב מאת ריכארד שטראוס, קונצ'רטו לאבוב מאת יוזף היידן וכן 3 רומנסות לאבוב ולפסנתר מאת רוברט שומן.
ישנם מספר כלים אחרים במשפחת האבוב. הנפוצים ביותר הם הקרן האנגלית (cor anglais), כלי בעל צליל רך ומאנפף יותר משל האבוב בשל האפרכסת דמויית הנורה שכביכול "סוגרת" את הצליל. הקרן האנגלית נמוכה בקווינטה מן האבוב ופעמים רבות נוהגים להשתמש בה בתזמורת הסימפונית. בדרך כלל כותבים לקרן האנגלית בטרנספוזיציה. כמו כן ישנו אבוב ד'אמורה (oboe d'amore), שקטן יותר מן הקרן האנגלית ומכוון בתרצה קטנה מתחת לאבוב. כמו לקרן האנגלית גם לו כותבים בדרך כלל בטרנספוזיציה. באבוב הד'אמורה השתמשו בעיקר בסוף הבארוק בתחילת המאה ה-18 בגרסה עם חורים ומאוחר יותר בסוף המאה ה-19 ככלי מפותח יותר עם קלאפות.