סיכומונה נפתח מחדש לעריכה! על מנת לערוך סיכומים נדרש לפתוח חשבון.

אבא גוריו / בלזאק

מתוך סיכומונה, אתר הסיכומים החופשי.
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

"אבא גוריו"- בלזאק

אבא גוריו- הרקע החברתי:

תחילת העלילה ביצירה בסוף חודש נובמבר 1819 וסיומה בפברואר 1820.
זו תקופת הרסטורציה של שלטון הבורבונים בצרפת לאחר מפלת נפוליאון.
למרות שהעלילה עצמה מתייחסת לפרק זמן של כשלושה חודשים, סיפורם של גוריו וגברת ווקאר חוזר שלושים שנה אחורנית לשנת 1789, תקופת המהפכה הצרפתית.
השינויים הפוליטים והחברתיים שהתרחשו לאחר המהפכה מהדהדים בנושאים העומדים במרכז הרומן.
עולם הפרובינציה ביצירה מצטייר כעולם ישן בעל ערכים כגון רגש, אהבה, משפחה ויושר מידות.
לעומתה, פריס מצטיירת כעולם שהערכים המסורתיים השתנו בו לחלוטין.
בעולם זה הכסף הוא ערך עליון, אין בו מקום לחיים ע"פ הרגש, לכללי מוסר וצדק, אלא רק לזיוף וצביעות, מושג האבהות בו מעוות וכך גם היחסים בין אבות ובנים.
המספר שולל את החברה המעוותת והמושחתת המתוארת בספר.
שיפוטו מתבטא בתיאור דיירי הפנסיון בעזרת דימויים שליליים השאובים מעולם בעלי החיים.

מאפייני "אבא גוריו" כרומאן ריאליסטי:

1. מספר כל יודע - המספר הוא כל יודע העומד מחוץ ליצירה ויודע על העבר, ההווה והעתיד של הדמויות.
הוא נמצא בכמה מקומות באותו זמן וחודר לתודעתן של הדמויות.
הוא מתערב ואירוני, מפרש רעיונות, שופט את הדמויות ומביע את עמדתו כלפיהן.

2. הרקע החברתי - זמן התרחשות העלילה הוא כשלושה חודשים בתקופת הרסטורציה שלאחר מפלת נפוליאון.
היצירה נפתחת בתיאור הפנסיון של גברת ווקר המהווה מיקרוקוסמוס של החברה הפריסאית בה מעמדם של אנשים נקבע ע"פ הכנסתם.
באמצעות חברה זו מעלה בלזאק ערכים מסויימים לדיון: נישואין, כסף וחומרנות, אבהות,אהבה, ידידות ועוד.

3. הדמויות ביצירה - רסטיניאק הוא הדמות הראשית אשר תפקידה לחשוף את פניה המכוערות של החברה הפריסאית.
הוא דמות עגולה ומתפתחת.
הוא עובר תהליך התחנכות שבסופו הוא מחליט להיאבק בחברה על-מנת להתקדם ולהגיע לעמדה שהוא מעוניין בה.
ווטראן הוא דמות מורכבת אך שטוחה, כלומר אינה מתפתחת, אשר מטרתה לעבות את שלל הדמויות בחברה ולשמש כאחד ה"אבות" המחנכים את רסטיניאק.
הוא אדם חושב ומנוסה, אשר היה בעבר צעיר ורומנטי כרסטיניאק.

4. סיום היצירה - ליצירה סיום סגור בהתאם למוסכמות המאה ה- 19 כל החוטים "נקשרים" בעלילה.

קווי העלילה ב"אבא גוריו":

העלילה ביצירה בנויה משלושה קווים עלילתיים: סיפורם של גוריו ובנותיו, סיפורו של רסטיניאק, וסיפורו של ווטראן.
קווים אלה קשורים זה בזה באמצעות הדרכים הבאות: המקום - פנסיון ווקאר בו גוריו, ווטראן ורסטיניאק נפגשים ויוצרים מגע.
דמותו של רסטיניאק יוצרת אנלוגיה בין הקו העלילתי של גוריו ושל ווטראן.
הסיבתיות גם היא מקשרת בין הקווים העלילתיים.
קיים קשר סיבתי בין הקו העלילתי של רסטיניאק לזה של גוריו מצד אחד, ולזה של ווטראן מצד שני.
קשר זה הוא חד-כיווני, רסטיניאק רק מושפע מהקווים האחרים, אך אין לו השפעה עליהם.
בהיותו הגורם המקשר בין הקווים העלילתיים, רסטיניאק הופך להיות הדמות המרכזית ביותר ברומן.
העלילה ב"אבא גוריו" בעיקרה כרונולוגית, אך יש בה סטיות המתבטאות בהטרמות ובפערי מידע זמניים ותמידיים.
העלמת המידע יוצרת רושם של מסתורין.
הפערים הזמניים נועדו גם למקד את תשומת לב הקורא ברסטיניאק כדמות שנועדה לפתור את תעלומת גוריו והחברה הפריסאית כולה.
העלילה מתרכזת בעיקר בפעולות ובמעשים בעולם שמחוץ לדמויות וממעיטה להדגיש את העולם הפנימי.
זאת למרות שהקונפליקט המרכזי בעלילה הוא פנימי.

אבא גוריו: הסיום הסגור:

סיום סגור הוא נקודת סיום של רצף מסויים המאשרת ציפיות שנבנו לאורך כל הרצף ע"י עקרונות ארגון של חלקיו.
קיימים שני סוגי ציפיות: ציפיות כלליות לסגירות וציפיות ספציפיות לסגירות. ב"אבא גוריו" הציפיות הכלליות המתעוררות אצל הקורא מתממשות במלואן. הציפיות הספציפיות אינן מתאשרות, אך בדיעבד מתברר שהקטסט "הכין" את הקורא לאפשרות שרסטיניאק בחר בה - השתלבות בחברה.
כמו-כן, התבדות זו של הציפיות ממלאת תפקיד מסויים.
לכאורה הסיום המפתיע מפחית מסגירות הרומן, אך למעשה אין זה כך.
סיום סגור יכול להיות משני סוגים: סיום המאשר ציפיות שנבנו לאורך הרצף, וסיום מפתיע אשר בדיעבד מוצאים את הצדקתו ברצף שאותו הוא מסיים.
הסיום ב"אבא גוריו" הוא סיום מהסוג השני.
מסירת מידע גם על גורלן של הדמויות המשניות מחזקת את תחושת הסגירות.

יחס המחבר אל ווטראן וגברת ווקאר:

בלזאק מעצב דמות מספר כל יודע היודע את המתרחש בלב גיבוריו, בוחר לעצמו את נקודת התצפית הרצויה לו ומשנה אותה ע"פ הדרוש לו.
המספר בונה את היחס לדמויות באמצעות העיצוב האמנותי ודרך תהליך של העמדת קנה מידה מוסרי חדש במהלך היצירה.
הדמויות מעוצבות עיצוב ריאליסטי, אך תוך הדגשת צידן הדוחה.
גב' ווקאר מתוארת באמצעות תיאור האכסניה המנוונת וחסרת הטעם.
חיצוניותה של גב' ווקאר מסמלת גם את פנימיותה.
היא מסמלת עבור המספר חלק גדול מהשחיתות שבחיי הבורגנית הזעירה.
דמותו של ווטראן גם היא שלילית, אלא שהמספר יוצר כלפיה משיכה חזקה. העיצוב האמנותי המורכב יוצר דמות רבת פערים וסתירות המתפתחת במהלך הרומן.
הדמות מעוצבת גם דרך מתחים דרמטים באישיותו.
תכונותיו משתקפות גם דרך יחסן של של הדמויות האחרות אליו.

"אבא גוריו"- תקציר וחומר עזר:

1. צמיחת הריאליזם מתוך הרומנטיקה.
2. הסביבה בה מתרחשת העלילה - הפנסיון של גב' ווקאר.
3. נושא הרומן - התמוטטות חייו של אבא גוריו מסמלת את התמוטטות עולם האבהות שהוא בעיני בלזאק הרס העולם הפיאודלי - פטריארכלי.
בלזאק יוצא נגד משטר חברתי ההופך את האדם לבורג במכונה הגדולה, משטר בו הכוח השולט הוא הממון.
4. הדמויות ביצירה - אבא גוריו הוא דמות טראגית.
מתואר טבעו הפשוט והגס ויחסיו עם בנותיו.
רסטיניאק הוא דמות אפית, הוא שאפתן ורוצה להשתייך למעמד השליט.
יותר משהוא פועל וסובל את הארועים, הוא מסתכל בהם.
ווטראן הוא המרדן הגדול שאינו נכנע לחוקי החברה.
5. מבנה הרומן - הרומן בנוי בצורה דרמטית הבאה להעלות את הטרגדיה של אבא גוריו.
כמו-כן הוא מביא את תיאור התפתחותו של רסטיניאק, ומבחינה זו מהווה הרומן מין רומן התחנכות.

יחסו הדו-ערכי של המספר כלפי הדמויות המרכזיות:

המאמר דן ביחסו הדו-ערכי של המספר כלפי הדמויות המרכזיות.
יחסו של המספר לחברה הפריסאית שלילי באופן חד-משמעי.
רסטיניאק, הבוחר להשתלב בחברה, זוכה ליחס אירוני מצד המספר על בחירתו. לעומת זאת, המספר אינו מציג את רסטיניאק באור דוחה, אלא מכוון את הקורא לחוש כלפיו אהדה, לצד הביקורת.
גוריו מוצג לראשונה באמצעות פערים הנוצרים מהגרסאות השונות.
שדיירי הפנסיון מעלים לגבי דמותו. פערים אילו יוצרים ציפייה לדמות שלילית, ציפייה אשר מתבדה באופן חלקי כאשר הקורא נוכח שגוריו הוא אומלל ואינו מזיק לאיש.
יתר על כן, דמותו מצטיירת כדמות חיובית על רקע תיאור הפנסיון ודייריו.
עם זאת, גוריו, כדמות המסמלת את האבהות ואת יחסי המשפחה שהמספר תומך בהם, מוצגת כמעוותת. ווטראן, כמו המספר, מתייחס לחברה בשאט נפש ומשום כך גם המספר וגם הקורא מתייחסים אליו בחיוב.
יחד עם זאת, המספר מביע כלפיו גם יחס שלילי.
היחס שנוצר כלפי הדמויות המרכזיות בסוף היצירה הוא דו-ערכי.
יחס זה מביא את הקורא להזדהות מסויימת עם הדמויות, הזדהות שמפחיתה מחומרת שיפוטן לכף חובה.
הנורמה המוסרית של המספר, איפוא, אינה מתקבלת כמהימנה במלואה.

אבא גוריו- המספר הכל-יודע: המספר ביצירה הוא מספר כל יודע העומד מחוץ לעולם הסיפור.
הוא רומז לקורא שיש בידיו מידע נוסף לגבי העתיד להתרחש אותו הוא לא מוסר.
כל העלמה כזו של מידע יוצרת פערי מידע הגורמים לסיקרון הקורא.
למספר עמדה עדיפה ביחס לדמות.
כמו-כן הוא יכול לחדור לתודעת הדמויות ולדווח על המתרחש בליבן.
חדירה זו יכולה להתבצע על דרך הסיכום או הציטוט.
המספר מספק דברי פרשנות לעיתים תכופות בדרך של הרהורים תיאורטים או באמצעות פנייה ישירה לקורא.
הוא שופט את הדמויות בצורה ישירה ועקיפה ומרבה בהכללות על הרגלים אופייניים לדמויות או למעמדות חברתיים מסויימים.
הכללות אילו מדגישות את תפקיד המספר כמתווך בין המציאות המתוארת ברומן לבין המציאות שמחוצה לו.
לרומן תפקיד דידקטי: הוא נועד, בין השאר, ללמד את הקורא על מציאות חברתית-אנושית מסויימת.

איפיון הדמויות:

המאמר עוסק באמצעים שונים לאפיון דמויות.
בלזאק משתמש באמצעים הבאים כדי לאפיין את הדמויות ב"אבא גוריו": הצגת דמות באמצעות מראה חיצוני ומיקומה ברקע חברתי מוגדר, אפיונה בעזרת תאורים מטונימיים, פערים תמידיים וזמניים, התפתחות וקונפליקט, עקביות פעולתית ואנלוגיות.
רסטיניאק הוא היחיד שחלה בו התפתחות.
דמותו מתפתחת לאורך הרומן, הוא עומד על טיבה של החברה הפריסאית ומגיע, תוך כדי קונפליקט פנימי, לוויתור על המצפון ולבחירה בהשתלבות בחברה.
גוריו הוא דמות שטוחה וסטאטית, ואילו ווטראן הוא דמות סטאטית, אך עגולה. קיימת אנלוגיה כפולה בין ווטראן וגוריו.
בכל דמות קיימת תכונה אחת מוצהרת ותכונה שניה שהקורא מסיק אותה.
קיימת הקבלה בין תכונה מוצהרת לתכונה מוסקת.
בלזאק משתמש בדרכים עקיפות כדי לאפיין דמויות.
את רוב תכונותיהן של הדמויות מסיק הקורא בעצמו מתאורים ורמזים עקיפים.