פעילותיהם של הציונים בארץ ישראל עד מלחמת העולם הראשונה.

צורות ההתיישבות

הקמת התיישבויות חדשות

1) הקמת מושבות ע"י בני העלייה הראשונה. – פתח תקוה, ראשון לציון, מזכרת בתיה וזכרון יעקב.

המושבות היו ישובים חקלאים שהתבססו על בעלות פרטית על הבית, על הקרקע ועל המשק.

למושבות היו תקנונים, שבהם נקבעו העקרונות לניהול המושבה וכללים לעזרה הדדית. חלק מהמושבות הוקמו בכסף פרטי, חלק בכספם של אגודות "חובבי ציון" וחלק בכספו של הברון רוטשילד. בני העלייה הראשונה הביאו להקמת 28 מושבות ממטולה בצפון ועד באר טוביה בדרום. התיישבות זו בנתה תשתית להתיישבות מסוג חדש = התיישבות חקלאית לאומית בא"י. המושבות היוו סמל להתארגנות לאומית ציונית, תרמו לגאולת האדמות בא"י, יצרו אחיזה יהודית בא"י, והביאו להתפתחות משק הפלחה (ירקות) בגליל וענף המטעים (עצי פרי כמו כרמים, הדרים, עצי שקד וזית ) ביהודה.

אולם לא עבר זמן רב והמושבות נקלעו לקשיים כלכליים קשים בגלל:

• יחסה השלילי של הממשלה התורכית (אסרו על היהודים לקנות קרקעות ולבנות בתים)
• בעיות ראשוניות חוסר בידע חקלאי ובכסף, תנאי אקלים והתאקלמות קשים, מחסור במים, מחלות, וסכסוכים עם האוכלוסייה המקומית.{השלטון העותמאני,"והישוב הישן"}

הברון רוטשילד בא לעזרת המושבות וסייע לבנין הבית הלאומי.

מה הניע את רוטשילד לעזור למושבות ?

1) ראה במושבות בא"י פתרון ליהודי רוסיה שהיו בסכנה.

2) למנוע התבוללות של יהודים בגולה.

3) לשפר את המצב הכלכלי של היישוב היהודי בא"י כדי שהמיסיונרים הנוצרים בארץ לא ינצלו לרעה את מצוקת היהודים וינסו לנצר אותם.

4) רצה להוכיח שהיהודים מסוגלים לעבוד את האדמה כמו שאר האומות וכך לצאת נגד הטענה האנטישמית שהיהודים יכולים לעסוק רק בפרנסות אוויר(=מקצועות חופשיים).

פעולותיו של רוטשילד / ביטויי העזרה

1) לקח את המושבות הראשונות תחת חסותו, למעט גדרה, והנהיג את שיטת האפוטרופסות. בשיטה זו המושבות הועברו לבעלותו המלאה של רוטשילד, תוך התחייבות המתיישבים לקבל על עצמם את המרות של הברון ונציגיו. בכל מושבה הושמו פקידים ומפקחים מטעמו של רוטשילד, שדאגו לנהל את המושבות בכל התחומים על פי הוראותיו, ולדווח לו על הנעשה.

2) סיפק למושבות מערכת שירותים קהילתית כמו: שירותי רפואה, שירותי דת, שירותי חינוך והגנה משפטית..

3) רכש אדמות בא"י בהיקף גדול והקים עליהם מושבות חדשות כמו : עקרון, מטולה, בת-שלומה ובאר טוביה .

4) דאג לחזק את הבסיס החקלאי של המושבות, ולהרחיב את הבסיס הכלכלי שלהם, ע"י הקמת שורה של מפעלי תעשיה לעיבוד התוצרת החקלאית. לדוגמא : היקבים בראשל"צ וזכרון יעקוב, בית חרושת למשי בראש פינה, בית חרושת לבשמים ביסוד המעלה .

לשיטת האפוטרופסות של רוטשילד היו אומנם יתרונות אך היו לה גם חסרונות . זו הייתה שיטה בזבזנית שהחזיקה מנגנון פקידות מנופח. שיטה שפגעה בעצמאות האיכרים ובמוסר העבודה שלהם, ויצרה חילוקי דעות ומריבות בין המתיישבים לבין פקידי הברון, שהביאו למאבקים אלימים. כתוצאה מכך המושבות נמסרו לחברת "יהודים קונים אדמה" = יק"א.

הקמת התיישבות שיתופית

הקבוצה ע"י בני העלייה השנייה - דגניה, כנרת, חולדה.

בני העלייה השניה רצו להקים בא"י חברה חדשה, המשלבת את הרעיונות הסוציאליסטים עם האידיאולוגיה הציונית. הם רצו ליצור חברה חדשה ותרבות חדשה. כדי לממש רעיונות אלה הקימו העולים התיישבויות שיתופיות על קרקע לאומית .

איזה סוג התיישבות זו הקבוצה ?

1) משק חקלאי שנמסר לקבוצת פועלים על אחריותה, ללא כפיפות למנהל כלשהו וללא פיקוח מבחוץ.

2) הקבוצה הראשונה הייתה דגניה, שהוקמה ע"י "הקומונה החדרתית" באדמות אום ג'וני.

3) מייסדיה של דגניה חיו חיי שיתוף מלאים ועל פי עיקרון השוויון. הם שמו דגש על אחריות הדדית מלאה בין החברים, תוך ביטול ההבדלים הכלכליים בין בני האדם.

4) בעקבות דגניה קמו קבוצות נוספות על בסיס דומה חלקן, לא החזיקו מעמד והתפרקו.

הקמת העיר תל אביב

הנסיבות להקמתה

תנאי דיור ותברואה ירודים ביפו ויחסים מעורערים עם הערבים במקום.

תהליך הקמתה

ב-1909 הוקמה אגודה בראשות מאיר דיזינגוף בשם "אחוזת בית", שנעזרה בהלוואות מהמשרד הארצישראלי וההסתדרות הציונית. אנשי האגודה קנו אדמות צפונית ליפו, והחלו להקים את השכונה העברית הראשונה "אחוזת בית". בבניית השכונה הושם דגש על כך שהרחובות יהיו יפים ומטופחים, שהבתים יבנו בסגנון אירופאי, ושיהיו בהם סידורים היגייניים. בהמשך כשהשכונה גדלה, הוחלט לקרוא לה ת"א על שם סיפרו של הרצל "אלטנוילנד". בעיר הוקמה "גימנסיה הרצליה" והעבירו אליה את המוסדות הציוניים המרכזיים. בעיר ת"א נוצרו תנאים להתפתחות חיי תרבות עבריים עצמאיים ושל מוסדות ציבור ואומנות.

אחד הארגונים שסייע לבני העלייה השנייה לממש את תוכניותיהם הלאומיות ולהתמודד עם הקשיים בא"י היה המשרד הארצישראלי בראשותו של ד"ר רופין שהוקם ע"י ההסתדרות הציונית. משרד זה שילב בפעולותיו בין הציונות המעשית לציונות המדינית.

המשרד הארצישראלי הוקם בכדי:

1) לחזק את הקשר בין ההסתדרות הציונית בגולה ובין העולים בא"י.

2) לסייע לעולים בא"י ולהשפיע על דרך מימוש מטרת התנועה הציונית הקמת בית לאומי ליהודים. פעולותיו של המשרד הארצישראלי.

3) הכשרת פועלים בעבודת השדה, הכנסת גידולים חדשים ושיטות עיבוד חדשות בחקלאות. פעולה זו נעשתה במסגרת החוות הלאומיות.

4) יזמו ועודדו הקמת צורות התיישבות חדשות כמו הקבוצה והקולקטיב.

5) רכשו קרקעות רבות בצורה מאורגנת ומתוכננת.

6) עודדו התיישבות עירונית ומשיכת הון פרטי לארץ, פעילות שעודדה את הקמת העיר העברית הראשונה ת"

מסגרות פוליטיות חברתיות וביטחוניות

הקמת מסגרות ביטחוניות –כיבוש השמירה

1) ארגון "בר גיורא"

במושבות הברון נהגו הפקידים למסור את השמירה לידי תקיפים בסביבה.

התקיפים היו בדרך כלל ערבים, בדואים וצרקסים. לא פעם נכרתו בריתות בין השומרים לגנבים והמושבות היהודיות סבלו ממעשי שוד. חלק מבני העלייה השניה החליטו לשנות את המצב והקימו ארגון שמירה חשאי בשם "בר גיורא" . מטרות הארגון: כיבוש השמירה וכיבוש העבודה. דרכי הפעולה של הארגון: חברי הארגון עברו לגליל והשתלבו בפעילות היישובים באזור. בהדרגה הם שכנעו את המושבות להעביר את השמירה לידיהם. הצלחתם בתפקיד סללה את הדרך לקבלת השמירה בישובים נוספים. אנשי "בר גיורא התנו את שמירתם בהעסקתם של פועלים עבריים, דבר שאפשר את השילוב בין כיבוש השמירה וכיבוש העבודה. הרחבת פעולות השמירה הביאה את חברי "בר גיורא" למסקנה שעליהם להגדיל את ארגונם. הם הקימו את ארגון "השומר".

2) ארגון "השומר"

במצע של הארגון הושם דגש על הקשר שבין השמירה לעבודת האדמה. בחוזי השמירה שנחתמו בין הארגון ובין ועדי המושבות התחייבו איכרי המושבות להעסיק פועלים עבריים. חברי הארגון עברו אימונים, למדו שיטות לחימה וצוידו בנשק.

הם התלבשו כערבים, למדו את השפה הערבית ואת מנהגי הערבים.

ארגון ה"שומר" רצה לייצור יהודי חדש, יהודי אמיץ שאינו מפחד מסכנות ומוכן להלחם. תרומתו של ארגון השומר :

1) כבש בהדרגה את מקומות השמירה והעבודה במושבות.

2) החדיר את תודעת הביטחון למושבות העבריות והווה בהמשך בסיס לארגון ההגנה.

3) העלה את כבודו של הישוב היהודי והיהודים בכלל בעיני הערבים.

הקמת מסגרות פוליטיות

הסיבות להתעוררות המפלגתית :

1) מצב כלכלי – חברתי קשה של אנשי העלייה השניה. הם חשו בדידות והיו במאבק מתמיד עם האיכרים וחשבו שמסגרת מאורגנת תעזור להם.

2) לחלק מהעולים הייתה תודעה פוליטית מפותחת וניסיון בפעילות מפלגתית בגולה.

3) העולים ראו במפלגות מסגרת שבאמצעותה יוכלו לממש את האידיאלים שלהם.

בתקופה זו קמו שתי מפלגות פועלים :

1) מפלגת הפועל הצעיר– מפלגה שהתנגדה למהפכה סוציאליסטית עולמית ואימצה את רעיון ההתיישבות השיתופית. המפלגה הקימה מטבחים משותפים, קופות מלווה, ומכבסות משותפות.

עזרה לחבריה בנושא דיור, הקימה לשכות עבודה, וארגנה טיולים .

2) מפלגת פועלי ציון – דבקה בהשקפת העולם של הציונות הסוציאליסטית, והתנגדה לבעלות פרטית על הקרקע. חבריה דיברו בשפת האידיש וסרבו להשתמש בשפה העברית. בשלב מאוחר יותר התמתנו, נאבקו על כיבוש העבודה, יזמו התיישבויות שיתופיות, אימצו את השפה העברית כשפת יום יום ופעלו להטבת תנאי חיוו של הפועל העברי.

תרבות וחינוך

הקמת בתי ספר עבריים

כבר במושבות העלייה הראשונה החלו להתפתח ניצני התרבות הלאומית העברית. היו מושבות שחיפשו מורים שישלבו לימודי השכלה כללית עם לימודי קודש. בחלק מהמושבות הונהגה השפה העברית כשפת הוראה. האיש שפעל לתחיית השפה העברית היה אליעזר בן יהודה. הוא הקים את הבית העברי הראשון, בו התנהלו כל השיחות על טהרת השפה העברית. הוא הקים את "ועד הלשון העברי" בירושלים. כדי להפוך את השפה העברית לשפה מדוברת, חידש מילים כמו: רכבת, ממחטה, עגבניה.

כאשר בשנת 1908 החליטה חברת "עזרה" להקים ביה"ס גבוה ללימודי המקצועות הטכניים, "טכניקום", ולידו ביה"ס תיכון ראלי, ששפת הלימוד בהם תהייה גרמנית, פרץ סכסוך בין נציגי עזרה לבין הציוניים, שדרשו ששפת ההוראה תהיה עברית. החל מאבק בישוב היהודי שנקרא "מלחמת השפות".

במסגרת המאבק המורים והתלמידים בבתי הספר של "עזרה" שבתו ורובם עזבו את מוסדות החינוך של "עזרה" והקימו בעזרתה של ההסתדרות הציונית רשת חינוך חדשה שבה למדו עברית. למשל הגימנסיה העברית הרצליה ובית ספר תחכמוני ביפו.

כתוצאה מכך השפה העברית הפכה להיות השפה השלטת בכל מוסדות החינוך של היישוב היהודי, מערכת החינוך שהייתה תחת אפוטרופסות של גורמים זרים הפכה להיות מערכת חינוך עברית לאומית עצמאית, דבר שחיזק את כוחו של היישוב והווה שלב לעצמאות תרבותית.

אישים וארגונים שסייעו לפעילות הציונים

הברון רוטשילד

הברון בנימין אדמונד דה-רוטשילד אשר התפרסם בכינויו "הנדיב הידוע" היה יהודי שנולד בצרפת ב-1845.יהודי דתי-מסורתי, גאה במסורתו היהודית וקיבל החלטה לסייע למושבות ולקחת אותם תחת חסותו מן:

1. הברון רוטשילד רכש מכספו 200,000 דונם קרקע בכל רחבי א"י ועליהן נוסדו מושבות כמו: מטולה , מחניים , באר טוביה ועוד.

2. השקעותיו הכספיות היו גדולות פי 40 מסך כל ההשקעות של תנועת חיבת ציון. כך למשל : תנועת חיבת ציון הצליחה לבנות מושב אחד בלבד (גדרה).

3.הוא הביא על חשבונו מצרפת מדריכים חקלאיים (אגרונומים) אשר לימדו את האיכרים את עבודת הגפן במטרה להפיק יין.

4.הוא בנה שני יקבים (האחד בראשון-לציון והשני בזיכרון-יעקב) ורכש מכספו את בציר הענבים במחירי הפסד על מנת לספק לאיכרים תעסוקה.

5.הוא בנה מבנים ציבוריים , כמו למשל : בתי כנסת , בתי ספר וכדומה. כמו כן הוא סלל כבישים.

6.הוא ניהל את המושבות באמצעות צוות של פקידים שהגיעו מצרפת והיו חניכי כי"ח(=כל ישראל חברים) ולכן נוצר מתח בינם לבין האיכרים היות והם באו מתרבות צרפתית ואילו האיכרים השתדלו לטפח את התרבות העברית. בנוסף , האיכרים טענו כי הפקידים מתנשאים ומיחסים בחוסר רגישות וניכור כלפי האיכרים ואף נוהגים בהם איפה ואיפה (הפקידים נתנו פריוילגיות (=הטבות) לאיכרים שהתידדו עימם-הקלות במסים וכו')

לסיכום:

למרות טענות האיכרים , יש להדגיש כי בלעדי תמורת הברון לא היה ניתן לבסס את המושבות של האיכרים בתק' העלייה ה-1. ב-1900 הברון רוטשילד העביר את ניהול המושבות ליק"א (חברה להתיישבות יהודית J.C.T) , חברה שהוקמה בזכותו של הברון הירש. הגורמים הבאים הניעו את רוטשילד להעביר את המושבות לידי יק"א :

1.המושבות הגיעו לביסוס כלכלי.

2.רוטשילד התעייף מהביקורות שהוטחו בו מפי האיכרים.

3.ההפסדים הכספיים היו כבדים ולכן החליט להסיר את ידו מניהול המושבות.

ב. המשרד הארץ ישראלי

הגוף שייצג של ההסתדרות הציונית (שהיתה באירופה) בא"י. מקום מושבו היה בעיר יפו ובראשו עמד ארתור רופין. אנשי העלייה ה-1 וה-2 שקיבלו את השם הישוב החדש ראו במשרד הארץ ישראלי כתובת לכל בעיה , וגורם שייצג אותם בפני השלטון. למשרד הארץ ישראלי היו מספר הישגים :

1.רכישת קרקעות בא"י - קרקעות שבחוף ים כנרת (שם נוסדה הקבוצה דגניה) , קרקעות בהר הכרמל (חיפה) , בהר הצופים וחלק מקרקעות עמק יזרעאל.

2.מלחמת השפות - המשרד הארץ הישראלי היה מעורב ב"מלחמת השפות" (ריב הלשונות) בישוב החדש לבין ארגון "עזרה " אשר הקים שני מוסדות חינוך בעיר חיפה (ביניהם הטכניון). אנשי "עזרה" רצו ששפת הלימוד תהיה גרמנית ואילו הסטודנטים רצו ללמוד בעברית.

במלה"ע ה-1 (1914-1918) נקלע המשרד הארץ הישראלי למצוקה. השלטון התורכי התייחס אליו בחשדנות וכגורם בלתי נאמן אשר שואף להקים בבוא הזמן מדינה יהודית עצמאית בא"י ועל כן ראשי המשרד נרדפו ובסוף המלחמה אפילו מכלאו.

---

• סיכום זה נלקח בחלקו מתוך וויקיספר-העברי בכתובת [1]