|
|
(71 גרסאות ביניים של 8 משתמשים אינן מוצגות) |
שורה 1: |
שורה 1: |
| | * הסיכום מבוסס על דפים שחולקו על ידי עופרה טואף, מורה ללשון בבית ספר עירוני ד' ת"א |
| | |
| ==נושא== | | ==נושא== |
| הנושא הוא אחד מן השמות במשפט, והוא מתאים בגוף, במין ובמספר לנשוא הפועלי. לפני נושא לא תופיע מילת יחס. | | 1.הנושא הוא אחד מן השמות במשפט, והוא מתאים בגוף, במין ובמספר לנשוא הפועלי. לפני נושא לא תופיע מילת יחס. |
|
| |
|
| דוגמה - שיטות לימוד חדשות מגבש '''משרד החינוך''' | | דוגמה - שיטות לימוד חדשות מגבש '''משרד החינוך''' |
שורה 8: |
שורה 10: |
| דוגמה - '''אל תפתרו''' את התשבץ! | | דוגמה - '''אל תפתרו''' את התשבץ! |
|
| |
|
| '''נושא סתמי''' - פועל בבינוני רבים, כשאין לידו ציון מפורש של הנושא.
| | 2.פועל בבינוני רבים, כשאין לידו ציון מפורש של הנושא. |
| דוגמה - '''מכריזים''' על המראת המטוס. (הניתוח יהיה תמיד נושא סתמי + נשוא). | | דוגמה - '''מכריזים''' על המראת המטוס. (הניתוח יהיה תמיד נושא סתמי + נשוא). |
|
| |
|
שורה 14: |
שורה 16: |
|
| |
|
| ==נשוא== | | ==נשוא== |
| ''' נשוא פועלי''' - הפועל כמשפט.
| | 1.הפועל כמשפט. |
|
| |
|
| דוגמה: המורים '''לא יקבלו''' העלאה בשכרם. | | דוגמה: המורים '''לא יקבלו''' העלאה בשכרם. |
|
| |
|
| '''נשוא מורחב''' - נשוא הבנוי משני יסודות או יותר ומציין תמיד '''משמעות אחת''' בלבד. הנשוא המורחב מופיע בשלושה דמגים עיקריים:
| | 2.נשוא הבנוי משני יסודות או יותר ומציין תמיד '''משמעות אחת''' בלבד. הנשוא המורחב מופיע בשלושה דגמים עיקריים: |
|
| |
|
| #'''פועל עזר + שם פועל''' (המצייינים פעולה אחת)<BR> דוגמה: התינוק '''התחיל לבכות'''. | | #'''פועל עזר + שם פועל''' (המציינים פעולה אחת)<BR> דוגמה: התינוק '''התחיל לבכות'''. |
| #'''פועל ופועל''' (המציינים פעולה אחת)<BR> דוגמה: הים '''הלך וגעש'''. (להבדיל מ- הילד אכל ושתה - נשוא כולל). | | #'''פועל ופועל''' (המציינים פעולה אחת)<BR> דוגמה: הים '''הלך וגעש'''. (להבדיל מ- הילד אכל ושתה - נשוא כולל). |
| #'''ניב שבמרכזו פועל'''<BR> ניב - צירוף של מספר מילים בעל משמעות אחת.<BR> הניב נחשב ליחידה תחבירית אחת, ולכן אין לנתח כל אחד ממרכיביו בנפרד' אלא יש לראותו כנשוא מורחב.<BR>'''דוגמאות:'''<BR>הספר '''יצא לאור''' לפני שנה. <BR>בעל החנות '''פשט את הרגל'''.<BR>הנער הזה '''מוצא חן בעיני'''. | | #'''ניב שבמרכזו פועל'''<BR> ניב - צירוף של מספר מילים בעל משמעות אחת.<BR> הניב נחשב ליחידה תחבירית אחת, ולכן אין לנתח כל אחד ממרכיביו בנפרד' אלא יש לראותו כנשוא מורחב.<BR>'''דוגמאות:'''<BR>הספר '''יצא לאור''' לפני שנה. <BR>בעל החנות '''פשט את הרגל'''.<BR>הנער הזה '''מוצא חן בעיני'''. |
|
| |
|
| '''נשוא שמני''' - נשוא שאיננו פועל.
| | 3.נשוא שאיננו פועל. |
|
| |
|
| הנשוא השמני עשוי להיות: | | הנשוא השמני עשוי להיות: |
|
| |
|
| שם עצם - אוחתי '''גננת'''. | | שם עצם - אחותי '''גננת'''. |
|
| |
|
| שם תואר - הסרט '''מעניין'''. | | שם תואר - הסרט '''מעניין'''. |
שורה 38: |
שורה 40: |
| תואר הפועל - הטיול '''מחר'''. | | תואר הפועל - הטיול '''מחר'''. |
|
| |
|
| ==אוגד== | | ==משלימי השם== |
| '''אוגד''' - מילה המקשרת בין אגף הנושא לבין אגף הנשוא במשפט השמני. תפקידו העיקרי של האוגד הוא להורות על כך שצריוף שמני הוא משפט שלם ולא חלק של משפט. | | ===<U>לוואי</U>=== |
| | חלק תחבירי המתלווה אל שם העצם ומרחיב אודותיו. (מוסיף לגביו מידע). הלוואי מופיע בדרך כלל אחרי שם העצם שאליו הוא מתלווה, למעט מקרה אחד - לוואי כמות - לוואי המציין את כמו שם העצם, שיופיע לפני השם. |
| | :'''דוגמאות:''' |
| | :: - קראתי את הספר <U>החדש</U> <U>של עמוס עוז</U>. |
| | :: - חברי <U>הקיבוץ</U> זכו להנחות <U>גדולות</U>. |
| | :: - הרכבת <U>לחיפה</U> תעצור בתחנה <U>הזאת</U> בעוד <U>חמש</U> דקות. |
|
| |
|
| לדוגמה - הספרים החדשים '''הם''' על השולחן שלי.
| | '''הערות''' |
|
| |
|
| לעומת - הספרים החדשים על השולחן שלי '''הם''' של אחי.
| | 1. המילית שֶל תפתח תמיד לוואי. |
|
| |
|
| ===סוגי האוגד===
| | 2. כאשר מופיע צירוף סמיכות יהווה הסומך לוואי לנסמך (ראו דוגמא 2),אולם כאשר צירוף הסמיכות מתפקד כצֶרֶף כמו בית-ספר, קופת חולים, יושב ראש וכו' לא ינותח הסומך כלוואי (סימן זיהוי לצֶרֶף - על פי רוב נכתב בראשי תיבות). |
| #'''אוגד כינוי גוף''' - הוא, היא , הם ,הן.<BR> '''הערה''' - כינוי הכוף לנסתר עשוי להצטרף למילים הנה, הרי, אין(מילת שלילה):<BR>'''דוגמאות:'''<BR> '''הנני''' כאן. - נשוא + אוגד<BR>הילד הזה '''הריהו''' אני. <BR> מתעמלות אלה '''אינן''' אלופות.
| |
| #'''אוגד המציין זמן'''.<BR> בעבר - היה: האיש הזה '''היה''' שחקן מפורסם. <BR> בעתיד - יהיה: שיר זה '''יהיה''' להיט. <BR> בציווי - <BIG>הֱיֵה </BIG>: '''הֱיֵה''' זהיר!<BR> '''הערה - לפועל היה שני ניוחים תחביריים:
| |
| ## נשוא (קיומי)
| |
| ## אוגד
| |
| {| border="1" cellpadding="10" align="center"
| |
| | '''היה כנשוא''' || '''היה כאוגד'''
| |
| |-
| |
| | היה לי חום.<BR>היתה רעידת אדמה.<BR>לא תהיה מלחמה.|| החום לא היה גבוה.<BR>רעידת האדמה היתה מפחידה.<BR> המלחמה לא תהיה קשה.
| |
| |}
| |
| :*'''הבחנה ביניהם:'''<BR> היה -> יש = נשוא: היה לי חום -> יש לי חום.<BR> היה -> הוא = אוגד: איוב היה איש צדיק -> איוב הוא איש צדיק.
| |
|
| |
|
| 3. '''אוגד המציין התהוות ושינוי מצב'''<BR> | | 3. כינוי שייכות החבור לשם אין צורך לנתח כלוואי. (איבדתי את מחברת''י''. -> לא לוואי) |
| : הפך, הפך לְ, היה לְ, היווה/מהווה ועוד.<BR>
| |
| :'''דוגמאות:'''<BR>
| |
| ::-שערו '''הפך''' לבן.<BR>
| |
| ::-החלב '''נעשה''' חמוץ.<BR>
| |
| ::-עניין זה '''מהווה''' מוקד התעניינות.<BR>
| |
| :* '''הערה''' - הפעלים 'הפך' ו'נעשה' עשויים לציין פעולה של ממש ואז הם ינותחו כנשוא.<BR>
| |
| ::'''דוגמאות:'''
| |
| :::- התינוק ''הפך'' את הצלחת.
| |
| :::- כל הפעולות למבצע ''נעשו''.
| |
| ::* אם ניתן להמיר פעלים אלה בכינוי גוף 'הוא' הם ישמשו כאוגד: הצפרדע ''הפך'' לנסיך.
| |
|
| |
|
| ===ניתוח המילים יֵש ו-אֵין===
| |
| המילה '''יש''' תנותח תמיד כנשוא במשפט.
| |
|
| |
|
| למילה אין שני תפקידים תחביריים:
| | ==משלימי פועל== |
| :א. '''נשוא'''- אם ניתן להמירה ב- 'יש'.
| | 1. השלמה שהפועל צריך אחריו על מנת שיהיה מובן ושלם מבחינת משמעותו. |
| ::: '''אין''' שיעור תנך -> יש שיעור תנך.
| |
| :ב. '''אוגד'''- אם לא ניתן להמירה ב- 'יש'.
| |
| ::: '''אין''' הביישן לָמֵד. - במקרה זה היא שוללת בינוני.
| |
| '''הערה:''' הצורות 'יש' ו'אין' משמשות במשפט תחליפי פועל' על-כן נהוג להתחייחס אל המשלימים שלהן כאל משלימי פועל (מושא/תיאור).
| |
| | |
| ==משלימי הפועל== | |
| ===<U>מוּשא</U>===
| |
| השלמה שהפועל צריך אחריו על מנת שיהיה מובן ושלם מבחינת משמעותו. | |
|
| |
|
| '''דוגמאות:''' | | '''דוגמאות:''' |
שורה 91: |
שורה 68: |
| :-'''לחבר שלי''' יש רישיון נהיגה. | | :-'''לחבר שלי''' יש רישיון נהיגה. |
|
| |
|
| ===<U>תיאוּר</U>===
| | 2. השלמת רשוּת המוסיפה מידע למשפט כוּלו לגבי זמן הפעוּלה, מקום התרחשוּתה, אופן ביצועה, הסיבה לקיומה וכן הלאה. |
| השלמת רשוּת המוסיפה מידע למשפט כוּלו לגבי זמן הפעוּלה, מקום התרחשוּתה, אופן ביצועה, הסיבה לקיומה וכן הלאה. | |
|
| |
|
| השלמה זו אינה חיוּנית להבנת משמעוּתו של הפועל במשפט. | | השלמה זו אינה חיוּנית להבנת משמעוּתו של הפועל במשפט. |
שורה 103: |
שורה 79: |
| :- '''בחדר זה''' אין מזגן. | | :- '''בחדר זה''' אין מזגן. |
|
| |
|
| ===אבחנה בין מוּשא לתיאוּר===
| |
| אם הפועל הנתוּן המשפט מצריך אחריו שלמה כלשהי, לפנינוּ מוּשא, ואם הפועל הנתוּן במשפט אינו מצירך אחריו השלמה, לפנינוּ מוּשא.
| |
|
| |
| '''דוגמאות:'''
| |
| :- התייעצתי '''עם חברתי'''. -> מושא
| |
| :- צפיתי בסרט ''עם חברתי''. -> תיאור
| |
|
| |
| :- התינוק הביט '''במיטתו'''. -> מושא
| |
| :- התינוק בכה ''במיטתו''. -> תיאור
| |
|
| |
| :- שרתי ''על הבמה''. -> תיאור
| |
| :- הכנתי '''על הבמה'''. -> מושא
| |
| * '''עצה''' - אם מתלבטים לגבי השאלה האם ההשלמה היא מושא או תיאור רצוי לבדוק אם היא עונה על אחד התיאורים ורק אם לא - לבדוק אם היא מוצרכת (מושא) או אינה מוצרכת (תיאור).
| |
|
| |
| ===<U>סוגי התיאורים</U>===
| |
| :"זאת מסוממת" - '''ז'''מן '''א'''ופן '''ת'''כלית '''מ'''קום '''ס'''יבה '''ו'''יתור '''מ'''צב '''מ'''ידה '''ת'''נאי.
| |
|
| |
| לחלק מן התיאורים יש '''מיליות מאפיינות''':
| |
| :-'''תיאור סיבה''' - בגלל, בשל, עקב, מפאת, מחמת, בגין, בזכות הודות לְ(למשמעות חיובית),<BIG> בְּעֶטְיוֹ שֶל </BIG> (למשמשעות שלילית).
| |
| :-'''תיאור תכלית''' - כדי, לשם, בשביל, על מנת, עבור, למען, לכבוד, לקראת, לצורך.
| |
| :-'''תיאור ויתור''' - למרות, חרף, על-אף.
| |
| :-'''תיאור תנאי'''- במקרה של... בלי X, ללא X.
| |
|
| |
| '''הערות''':
| |
| :1. '''תיאור מקום'''
| |
|
| |
|
| ::ישנם פעלים הנקראים פעלים לוקאטיביים, כלומר פעלים הקשורים בהימצאות במקום מסויים או בתנועה ממקום/למקום. ההשלמה אחי פעלים אלה היא אמנם השלמה מוצרכת, ולמרות זאת היא תנותח כתיאור מקום.
| |
| ::דודי גר '''בתל אביב'''. חבריי נסעו '''לאילת'''. אני חוזר '''הביתה'''.
| |
| ::-לעיתים יצויין תיאור המקום מקום מופשט, ולא מוחשי.
| |
| :: כולם הגיעו '''למסיבה'''. הילדים שבו '''מן הטיול לגליל'''. הגעתי '''לפגישה''' באיחור.
| |
|
| |
|
| :2. '''תיאור אופן''' | | [[Category:לשון והבעה עברית]] |
| ::לרוב מאופיין בסיומת Xוּת: התלמיד פניה אלי ''באדיבות''. הנהג נסע ''במהירות''.
| |
| ::'''תת-קבוצות של תיאור אופן:'''
| |
| :::'''תיאור מידה''' - מוצרי היסוד התייקרו '''בעשרות אחוזים'''.
| |
| :::'''תיאור מכשיר''' - התורנית מחקה את הלוח '''במטלית'''.
| |
| :::'''תיאור השוואה''' - נהניתי מהטיול בחו"ל '''יותר מחברי'''.
| |
| :::'''תיאור היחיד/המלווה''' - אחי נסע למזרח הרקו '''עם חברו'''.
| |
| :::'''תיאור תדירות''' - '''לעיתים רחוקות''' מוזמים הורי למסיבה.
| |
| *ניתן לנתח את כל תת-הקבוצות הנ"ל '''כתיאור אופן'''.
| |