היישוב בשנות העשרים-העליות והגופים השונים: הבדלים בין גרסאות בדף

א. קרקע לאומית. הקיבוץ יוקם על קרקע לאומית שנרכשה בידי המוסדות הציוניים כגון קק"ל.

ב. שיוויון חברתי. בקיבוץ התקיים שיוויון מוחלט בין החברים אשר התקבל בהחלטה משותפת. כל חבר חוייב לעבוד בכל עבודה שהוטלה עליו.  

ג. חיים משותפים. בקיבוץ לא היה רכוש פרטי. כל החברים היו שותפים מלאים ברכוש הקיבוץ. מהקופה המשותפת קיבלו החברים תקציב לפי צורכיהם וממנה קיבלו את שרותי הבריאות והחינוך.  

ד. עזרה הדדית. על חברי הקיבוץ היה לדאוג לחברים שנזקקו לעזרת הקבוצה וכן הופעלו שרותים משותפים לכל החברים כגון מכבסה, חדר אוכל והתקיים חינוך שיוויוני לכל.  

ה. משק רב ענפי מעורב. מטרת משק זה היתה לקיים חברה ללא תלות באספקה חיצונית שנועד לספק את צורכי החברים במגוון רחב של ענפים, בעיקר של חקלאות ותעשייה.  

ו. עבודה עצמית. העבודה בקיבוץ היתה של חברי הקיבוץ בלבד מתוך התנגדות לעבודה שכירה.  

ז. גודל הקיבוץ. אוכלוסיה גדולה בת מאות חברים.

ח. ראייה לאומית. אנשי הקיבוץ ראו עצמם מובילי הדרך של בנין הבית הלאומי וחברים בהנהגת הישוב היהודי המתחדש.