על מנת לערוך סיכומים נדרש לפתוח חשבון.

התמורות העיקריות בחיי היהודים: הבדלים בין גרסאות בדף

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
שורה 74: שורה 74:




==='''דפוסי הפעילות הציונית:'''===
===='''הגורמים להתפתחות הציונות בארצות האסלאם:'''====
א. השלטונות ויחסם לציונות – בארצות בהן הציונות הייתה אסורה, הפעילים הציונים התקשו לארגן תנועה ציונית, אבל הם לא חרגו מפעילויות כמו עברית או פעולות כמו של השד"רים. בארצות בהן הציונות הייתה מותרת היה אפשר לארגן תנועות ציוניות, ליצור קשר עם התנועה הציונית, לקיים בחירות לקונגרסים ציוניים, לפרסם עיתונים ציוניים וגם להיאבק על מקומם בחברה.
ב. יחס חברת הרוב, הערבית המוסלמית להתארגנות הציונית – עד לשנות ה-20, לא הייתה התנגדות מצד הערבים לפעילות הציונית, אחרי מאורעות תרפ"ט, ההתנגדות התגברה.
ג. יחס הקהילה היהודית לציונות – העילית הכלכלית האינטלקטואלית החדשה בקהילות ראתה בציונות כגורם מזיק בגלל רצונם לשמר את מעמדם ולקדמו במציאות. הרבנים מצאו בציונות בת ברית פוטנציאלית משום שהיא נתנה חיזוק מודרני לערכים ולסמלים של הקיום היהודי. התנועה הציונית הייתה ונשארה כוח שולי בקהילה.
ד. התנועה הציונית העולמית ויהודי ארצות האסלאם – התנועה הציונית לא הכינה חומרי הסברה בשפות שהיו מובנות ליהודי ארצות האסלאם. שליחים של התנועה הציונית לא ביקרו בארצות האסלאם והמפלגות הפוליטיות לא פעלו להקמת סניפים בארצות אלה.
מאפייני הפעילות הציונית בארצות האסלאם:
א. הקמת ארגונים ומפלגות פוליטיות – קמו מוסדות ומסגרות חברתיות תרבותיות מודרניות כמו תנועות נוער, אגודות ספורט ומפלגות פוליטיות. חשיבותן של תנועות הנוער הציוניות היה בהיותן מסגרת חדשה לפעילות עבור צעירים בקהילה היהודית. בתנועות הנוער הציוניות היה דגש על לימודי א"י, דמויות מופת בציונות, לימוד עברית, חינוך גופני ופעילויות בטבע. פעלו גם מפלגות פוליטיות ציוניות שעיקר הפעילות בהן הייתה של התנועה הרוויזיוניסטית, המפלגות היו יותר זרמים חברתיים רעיוניים.
ב. עיתונות מודרנית ציונית – בארצות בהן הציונות הייתה מותרת, העיתונות הייתה גלויה וברורה, ובארצות בהן הציונות הייתה אסורה היו דרכים עוקפות להציג את הציונות בעיתונות היהודית. העיתונות שימשה אמצעי קשר בין האוהדים ובין הסניפים הציוניים בעיתונות.
ג. היחס לשפה העברית – לימוד השפה העברית היה צד חשוב בפעילות הציונית. העברית חדרה ע"י בתיה"ס של "אליאנס", מורים לעברית, יוזמה מקומית של קהילות שהקימו בתי"ס מודרניים משכילים יהודיים ופעילויות של שליחים וחיילים שהגיעו בתקופת מלה"ע ה-2.
ד. עלייה לא"י – זרם העולים מארצות האסלאם לא"י התרחשה גם ברישיון וגם באופן בלתי לגאלי. העלייה מתימן הייתה בשיעור הגדול ביותר מכל ארצות האסלאם. בארצות שבהן הציונות הייתה מותרת העלייה הייתה קטנה ובארצות שבהן הציונות הייתה אסורה, העלייה הייתה גדולה. התנועה הציונית הייתה אפיק לביטוי של הזדהות לאומית והיא הייתה חשובה לצורך ניהול המאבקים בקהילה היהודית.
'''דוגמא למדינה:'''
בתוניסיה, הציונות הייתה פעילות ערנית וממושכת. בה היה דגם הציונות החזק והמשמעותי ביותר. בה פעלו 22 אגודות ציוניות וגם תנועות נוער. בשנות ה-30 יצאו בתוניסיה שבעה עיתונים במקביל שייצגו נטיות וזרמים שונים בציונות. בתוניסיה הציונות נחשבה מודרנית ולכן העלייה ממנה לא"י הייתה קטנה יחסית.
'''דוגמא לדמות:'''
בעקבות המאבק של הרב גוויטע בבי"ס כי"ח, הוא פנה לתנועה הציונית. הוא ראה בה פיתרון לבעיית הנוער מהדת. הוא ראה במטרתה דבר בלתי נפרד מארץ הקודש כדת היהודית. גוויטע רצה לקדם ולפתח את התרבות העתיקה של יהודי מהדיה ולא עלייה לארץ. 
----
====קישורים מומלצים====
====קישורים מומלצים====
[http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A7%D7%95%D7%9C%D7%95%D7%A0%D7%99%D7%90%D7%9C%D7%99%D7%96%D7%9D קולוניאליזם-מתוך וויקיפדיה]
[http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A7%D7%95%D7%9C%D7%95%D7%A0%D7%99%D7%90%D7%9C%D7%99%D7%96%D7%9D קולוניאליזם-מתוך וויקיפדיה]
admin
1,372

עריכות

תפריט ניווט