בניין הבית הלאומי בארץ ישראל בשנות ה20: הבדלים בין גרסאות בדף

1. סעיפי טופס המנדט הדגישו את הקשר ההיסטורי בין העם היהודי לבין ארץ-ישראל וקבעו את מחוייבותה של ממשלת המנדט לפתח את התשתית התעשייתית,הכלכלית,המדינית והמנהלית של העם היהודי.

2. הכרה בסוכנות היהודית כגוף המייצג את התנועה הציונית והעם היהודי.

3. הקלה על עלייה יהודית לארץ-ישראל תוך עידוד התיישבות צפופה של יהודים על הקרקע ללא הגבלה,ותוך שיתוף פעולה עם הסוכנות היהודית.

4. הכרה בשפה העברית  כשפה רשמית לצד האנגלית והערבית.

5. עידוד והכרה במוסדות שלטון עצמי של התושבים כמו הוועד הלאומי והסוכנות היהודית.

6. פיתוח הארץ וחיזוק התשתית הכלכלית של הבית הלאומי.

1. שמירה על זכויות כל הדתות במקומות הקדושים.

2. שמירה על חופש דת ומצפון ועל חופש הפולחן (לא תיהיה שום אפליה על רקע דת,גזע ולשון).

3. הכרה בשפה הערבית כשפה רשמית לצד האנגלית והעברית.

4. הכרה בחגים של כל עדה ובימי המנוחה שלה.

5. הבטחת זכויותהם ומעמדם של שאר האוכלוסייה שלא תקופח.

1. החלפת השלטון הצבאי בשלטון אזרחי,עובדה שהקלה מאוד על הישוב היהודי.

2. המנדט היווה במידה רבה את המשך הצרת בלפור למרות שהוא ניתן גם לאוכלוסייה הערבית (הצהרת בלפור קיבלה תוקף משפטי ומחייב בטופס המנדט).

3. טופס המנדט נתן בסיס חוקי לפעולותיה של הממשלה האזרחית הבריטית בארץ ולמעמדו של היישוב היהודי בארץ. המנדט הכיר בקיומה של אומה יהודית ובקשר ההיסטורי שבין העם היהודי לארץ-ישראל ובזכותו של כל העם היהודי לשוב ולבנות מחדש בארץ-ישראל את הבית הלאומי.

4. ביום אישורו של טופס המנדט הכריזה ההנהלה הציונית כי התגשמה במלואה השאיפה הפוליטית של תכנית באזל, כלומר הטופס היווה נצחון לגישה המדינית של הרצל והוא הצ'רטר המיוחל שהוזכר בתוכנית באזל.