בניין הבית הלאומי בארץ ישראל בשנות ה20: הבדלים בין גרסאות בדף

{{דרוש תיקון עריכה}}

כשהסתיימה מלחמת העולם הראשונה החליפה שיטת המנדטים את השיטה הקולוניאלית (שיטת המושבות)הישנה.בריטניה וצרפת קיבלו בתום המלחמה מנדט(פיקדון)על אזורי המזרח-התיכון תחת פיקוח חבר הלאומיים.המנדט העניק סמכויות ניהול למעצמות ומטרתו הייתה להכיר את העמים היושבים באזורים אלה לעצמאות מדינית.בריטניה קיבלה מנדט על ארץ-ישראל ובראש השלטון המנדטורי עמד נציב עליון שמונה על-ידי הממשלה.ביולי 1922 בריטניה פרסמה את נוסח טופס המנדט.

2.הכרה בסוכנות היהודית כגוף המייצג את התנועה הציונית והעם היהודי.

3.להקל על עלייה יהודית לארץ-ישראל תוך עידוד התיישבות צפופה של יהודים על הקרקע ללא הגבלה,ותוך שיתוף פעולה עם הסוכנות היהודית.

6.פיתוח הארץ וחיזוק התשתית הכלכלית של הבית הלאומי.

1.שמירה על זכיות כל הדתות במקומות הקדושים.

2.שמירה על חופש דת ומצפון ועל חופש הפולחן(לא תיהיה שום אפליה על רקע דת,גזע ולשון).

5.הבטחת זכויותהם ומעמדם של שאר האוכלוסייה שלא תקופח.

1.החלפת השלטון הצבאי בשלטון אזרחי,עובדה שהקלה מאוד על הישוב היהודי.

2.המנדט היווה במידה רבה את המשך הצרת בלפור למרות שהוא ניתן גם לאוכלוסייה הערבית(הצרת בלפור קיבלה תוקף משפטי,מחייב בטופס המנדט).

פעולותיו:

1.השליט חוק וסדר בארץ-ישראל.

1.העניק לערבים אדמות מדינה והפלה את הערבים לטובה בתקציב החינוך.

2.מינה את המנהיג האנטי-ציוני חאג' אמין אל חוסייני למופתי-כהן הדת המוסלמי הבכיר של ירושלים.

3.לאחר מאורעות תרפ"א(1921),הפסיק הרברט סמואל את העלייה היהודית לארץ באופן זמני,והעניק חנינה לפורעים הערבים.

בתקופתו של סמואל התפתחה התשתית הכלכלתי בארץ-ישראל והחל בניין הבית הלאומי היהודי.סמואל השתדל לנהוג במדיניות מאוזנת כלפי היהודים והערבים,אך עם זאת, היו ביישוב היהודי מי שחשבו כי פעל לטובת הערבים.

הלורד פלומר היה אדם תקיף,איש צבא לשעבר, יחסו הפתיע לטובה,הוא נקט ביד ברזל ובתקופתו שרר שקט בארץ-ישראל, בעיקר תודות לדרך שבה הוא ניהל את העיניינים. הוא היה חסיד נלהב של האימפריה הבריטית ולא גילה אהדה לשום צד,דאג לסדר בטחון וידע לכבד את הרגשות הלאומיים של היישוב.

פעלותיו:

3.הכיר במוסדות הלאומיים של הישוב היהודי כקודמו,ובימיו אישרו סופית מוסדות אלו וגובשו תקנות עלייה לארץ.כמו כן,אישר מתן תקציבים לאוכלוסיה היהודית וסיע לה בימי המשבר הכלכלי שפקד את הארץ בשנות כהונתו.

בין השנים 1920-1924 עלו ארצה בעלייה השלישית כ-35,000 יהודים בעיקר מרוסיה ומפולין.מרבית העולים ציונים סוציאליסטים ותרמו להכפלת האוכלוסיה היהודית בארץ. בעלייה הרבעית שהתרחשה בין השנים 1924-1929 עלו ארצה כ-70,000 עולים גם הם ממזרח אירופה.בתחילת 1924 מנתה האוכלוסיה בארץ כ-95,000 נפש(יהודים),ובתום העליה הרביעית מתנה האוכלוסיה כ-175,000 נפש(יהודים).

כ-50% מאנשי העליה הרביעית היו פועלים וכ-25% מהם בעלי הון.

1.שחרור ארץ-ישראל משלטון האימפריה העותומנית ומסירת המנדט על ארץ-ישראל לידי הבריטים,עוררו תקווה בקרב היהודים בגולה,כי הבריטים הם שנתנו ליהודים את הצהרת בלפור יפעלו כעת להגשת החלום הציוני.

2.האנטישמיות בפולין גברה בשנות ה-20 על רקע משבר כלכלי שפקד את פולין הביאה לסילוק היהודים ממעמדותיהם במסחר ובמלאכה וההתייחסות להם הייתה כאל זרים חסרי זכיות.שר האוצר הפולני גרבסקי פרסם תקנות שנשלו את יהודי פולין מבחינה כלכלית והטילו עליהם מיסים.

5.חוקי ההגירה שבארצות-הברית שנכנסו לתוקף ב-1924 נועדו להגביל את כניסתם של מהגרים כדי למנוע את ירידת שכרם של המקומיים.לפיכך נאלצו יהודים לעלות לי"א.

בשנתיים הראשונות לעלייה שלישית,עלו רוב העולים במסגרות מאורגנות של תנועות הנוער החלוציות,בעיקר תנועת "החלוץ" ברוסיה,בהנהגתו של יוסף טרומפלדור ו"השומר הצעיר.היו אלו צעירים חדורי רוח חלוצית ואידיאולוגיה ציונית סוציאליסטית ובעלי הכשרה מוקדמת.תנועת "החלוץ" קיימה מחנות להכשרת חבריה לקראת עלייה לארץ-ישראל.במסגרת זו הוכשרו הצעירים לעבודת כפיים ועבודת חקלאות ולמדו עברית.כמו כן,חונכו הצעירים לחובת העלייה לארץ וצייתנות להנהגת התנועה תוך נכונות והתחייבות לעמוד לרשות התנועה ולמלא כל תפקיד שיוטל עליהם.

בעלייה רביעית הגיעו מחצית העולים מפולין.בניגוד לעלייה הקודמת הייתה זו עלייה בלתי מאורגנת ברובה.בעלי משפחות,בני המעמד הבינוני שהגיעו לרוב מחוסר ברירה וללא חינוך ולהט ציוני.למרות שהעלייה הרביעית נקראת "העלייה הבורגנית" המשיכו להגיע בתקופה זו גם עולים רבים במסגרת תנועות הנוער הציוניות-סוציאליסטית.

בתחילת שנות בעשרים היו עולים רבים בעלי רעיונות סוציאליסטים שביקשו לחיות בקיבוץ, שהוא צורת התיישבות שיתופית וכמוה גם מושב העובדים, חלק נכבד מן העולים התיישבו בערים.

הקיבוץ הוקם על-ידי בני העלייה השלישית,שדגלו בצורת ההתישבות השיתופית של "הקבוצה הגדולה" לעומת,בני העלייה השניה שדגלו ב"קבוצה הקטנה".בני העלייה השלישית טענו שצורת ההתישבות שלהם מבטיחה עתיד כלכלי טוב יותר וזאת בזכות משק שעוסק בתחומים ובענפים שונים,דבר שמאפשר לקלוט יותר עולים והסיכויים לפיתוח חיי חברה ותרבות גדולים יותר.הקיבוצים הראשונים שקמו בעמק-יזרעאל היו: עין-חרוד,בית אלפא עוד...

1.הקיבוץ קם על קרקע לאומית (קרקע שנתנה ע"י קק"ל או המשרד הארצישראלי).

2.העבודה בקיבוץ הייתה עבודה עצמאית ללא העסקת שכירים.

6.הפעלת שירותים משותפים לכל החברים כמו חדר אוכל,מכבסה וחינוך שווה לכל.

אנשי העלייה השלישית החלו בהקמת צורות התיישבות נוספות-מושב עובדים.

ביסוד הרעיון היה מונח הרצון להקים צורת התיישבות שיתקיים בה עקרון השיתוף הכלכלי תוך שמירת עצמאות של הפרט.מושב העובדים הראשון היה נהלל ,נוסד ב-1921 על אדמות עמק יזרעאל.בעקבותיו קמו מושבים נוספים כמו כפר-יהושע,תל-עדשים ועוד.

5.ארגוני קניות ושיווק משותפים-מכירת התוצרת החקלאית וקניית חומרי היצור התבצעים במשותף.

העלייה הרביעית הביאה לגידול ניכר באוכלוסיית הערים,תל-אביב הכפילה את אוכלוסייתה וחל גם גידול באוכלוסייה יהודית בחיפה ובירושלים ונבנו בהם שכונות חדשות.העולים בני המעמד הבורגני שהגיע לתל-אביב השקיעו בבניין,תעשיה ופיתוח טכנולוגי.קמו מפעלים כמו מפעל "נשר"-למלט,מפעל שמן-למוצרי מזון,מפעל "לודז'יה"-טקסטיל. בתל-אביב הוקמו בתי-אופנה ובתי מסחר ונבנו רחובות רחבים יותר ששינו את פני העיר.בתל-אביב שכנו המוסדות והארגונים העיקריים של ההתיישבות העובדת ,ההנהלה הציונית,משרדי המפלגות השונות ומרכזי תרבות. הוקמו בה בתי-קפה,קיוסקים,מסעדות,בתי-קולנוע(עדן).נוסדו בה תיאטרון המטאטא,האוהל והבימה בתל-אביב התיישבו ציירים משוררים(ביאליק) וסופרים והוקמה בה האופרה הישראלית והתזמורת הפילרמונית.תל-אביב הייתה למעשה העיר העברית הראשונה שנוהלה על-ידי יהודים ושלטה בה השפה העברית.מערכת החינוך התפתחה מאוד הערים ובחיפה קם הטכניון ובירושלים האוניברסיטה העברית.

העולים החדשים נתקלו בבעיות קיום ופרנסה.מצבו הקשה של המשק העברי לאחר המלחמה והעדפת הפועל הערבי במושבות מנעו מהחלוצים מציאת מקומות עבודה.בעזרת ממשלת המנדט(הרברט סמואל)והלחץ מצד מפלגות הפועלים החלו מאות פועלים לעסוק בסלילת כבישים,חציבה ועוד.כך צמחו מחנות פועלים בהם התגוררו הפועלים בקומונות של צעירים וצעירות שמנו 20 חברים.בקומונות הם חיו חיי שיוון,שיתוף ואחווה הקומונות הקטנות לא יכלו לקלוט עשרות חברים מבני העליים השלישית והחליטו להקים את גדוד העבודה לזכרו ועל שמו של טרומפלדור.הגדוד היה קבלן העבודות,גוף בילתי מפלגתי שישיג עבודה כקבלן וישלח לשם עובדים.חברי הגדוד הציבו לעצמם כמה מטרות:

התיישבות חקלאית.

הגדוד התפרק באופן סופי ב-1927 לאחר עימותים עם ההסתדרות ובעקבות מחסור בעבודות.

*רקע:

ב-1920 קמה הסתדרות העובדים הכללית בעקבות פילוג בין מפלגות העובדים(פועלי ציון והפועל הצעיר)שהביא לתחרות קשה בניהן ואי-הצלחה לאחד את שתיהן תחת מפלגה אחת חיזק את הרעיון כי יש להקים ארגון גג לכל העובדים בארץ-ישראל שטיפל בנושאים כלכליים ותרבותיים.לכך תרם גם המצב הכלכלי הקשה בארץ.ההסתדרות הייתה מורכבת מאגודות מקצויות המייצגות כל אחת מתחום עיסוק אחר.

*בתחום הביטחון: טיפלה ההסתדרות בארגון השומר ועזרה להפוך אותו לארגון ההגנה שמילא תפקיד חשוב במאבק על הגנת היישוב.

ב-1919 הוקמה מפלגת אחדות העבודה שכללה את אנשי מפלגת פועלי ציון הוותיקה ופועלים בני העלייה השלישית.מטרת המפלגה הייתה לארגן את פעולות העובדים ולהגן על האינטרסים שלהם.הייתה זו מפלגה בעלת ערכים סוציאלים שביקשה לפעול ליצירת חברה שיוויונית,לדאוג לפרנסת הפועל הצעיר העברי ולחינוכו,ולהגן על זכויותיו.בין ראשי המפלגה בלטו דוד בן-גוריון,יצחק בן-צבי ועוד.

ב-1929 נחתם הסכם לאיחוד מפלגת האחדות העבודה עם מפלגת הפועל הצעיר.המפלגה החדשה שקמה ב-1930 נקראה מפא"י והחזיקה באידיאולוגיה של תחייה לאומית והגנה על זכויות הפועל העברי וכן באידיאולוגית סוציאל-דמוקרטית.היא ריכזה סביבה את ציבור הפועלים והפכה למפלגה הדומינטית ביישוב היהודי בארץ-ישראל ולגוף הפוליטי החשוב ביותר בתקופת היישוב.

ב-1929 פרש זאב ז'בוטינסקי מן ההנהלה הציונית במחאה על "הספר הלבן" השני והקים בפריז את "הברית הציונית הרביזיוניסטית",בטענה כי ההסתדרות הציונית איננה עושה מספיק למען העלייה.ז'בוטינסקי טען שיש לפעול בתחום הציונות המדינית כי בלעדיה אין ערך לציונות המעשית.המפלגה דגלה בעלייה יהודית גדולה והשגת רוב יהודי בארץ ובארגון ההתיישבות הארץ תוך שיתוף פעולה עם הבריטים.זבוטינסקי רצה מדינה יהודית משני צידי הירדן.מבחינה כלכלית הוא היה אנטי-סוציאליסטי ותמך בעלייה של בורגנים שישקיעו את כספם ויביאו לביטול העוני בנוסף האמין בהקמת כח יהודי צבאי שתנועת נוער יהודית.

כלל את החוגים הבורגנים(סוחרים,בעלי מלאכה ובעלי מקצועות חופשיים)שלא השתייכו לתנועת הפועלים וכלל את המפלגה הרביזיוניסטית והמפלגות העדתיות.הוא הקים אירגונים כמו התאחדות בעלי התעשייה שפעלה לשיפור היחסים בין העובד למעביד,לשיווק תוצרת הארץ ולחיזוק קשרי יבוא,ויצוא עם חו"ל.בנוסף,הם הקימו את מרכזי בעלי מלאכה כדי לחזק את מעמדם של בעלי המלאכה ואת התאחדות הסוחרים והתאחדות האיכרים.גוש זה תמך בהקמת משק חופשי ורצה לממש את הרעיון הציוני לא-דווקא במעמד הפועלים ,אלא,על-ידי שיתוף פעולה של כל החוגים בארץ-ישראל.

הוכרה ע"י הממשלה המנדטורית הבריטית כבר ב-1920 כגוף ביצוע של ההסתדרות הציונית,הסוכות הפכה לגוף מייצג את כל העם היהודי,ישבו בו יהודים ציונים ולא ציונים שהיו מוכנים רק לתמוך כספית ללא הזדהות עם המטרות הציונית.

תפקידה היה:  *הגברת העלייה.

הסוכנות ראתה עצמה אחראית לגורל העם בתפוצות ולא רק בגורל הישוב בארץ-ישראל.

היא ניהלה את המוסדות הכספיים של התנועה הציונית,ייעצה לשלטונות המנדט בנוגע לבניין הארץ,בארגון העלייה,קליטת העלייה ורכישת הקרקעות.

כנסת ישראל-כינוי לישוב היהודי בא"י, ובתחילת שנות ה-20  נוסדו המוסדות הבאים:

המוסד העליון של יהודי א"י,מנתה 71 חברים, מעין רשות מחוקקת-כנסת ישראל תפקידה היה:  *לגבות מיסים.

מעין רשות מבצעת של אסיפת הנבחרים:

*שימש נציג הישוב בארץ כלפי חוץ וכלפי פנים.

המוסד הדתי העליון של "כנסת ישראל",בחרה רק אשכנזי ורב ספרדי.

תפקידה היה:  *פיקוח על החיים הדתיים.

6.העלייה לארץ תהיה תלוייה ביכולתו הכלכלית של היישוב. 6.יש לתמוך בעלייה המונית לארץ ללא תנאי.

7.תמך בזכות הפועלים לשבות. 7.יש לאסור שביתות ולאפשר בוררות.