22
עריכות
על מנת לערוך סיכומים נדרש לפתוח חשבון.
אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
שורה 23: | שורה 23: | ||
===הסיום=== | ===הסיום=== | ||
הסיום מתרחש ב-31 | הסיום מתרחש ב-31 בדצמבר, תאריך סמלי שחותם תקופה ופותח אחת נוספת. ביצירה נפרד הנער מילדותו ותמימותו ומתחיל תקופה חדשה כאדם בוגר. בתאריך זה הוא נפרד משני חונכיו: דון רפניילו והבומרנג. הוא נפרד מאימו שחלתה בצהבת ונפטרה ומאביו שטיפל באמו במהלך מחלתה ולאחר מותה הפך לפסיבי והתנתק מתפקידו כאב. הוא נפרד מבעל הדירות שהעיב על מערכת היחסים בינו לבין מרייה בעזרת השלכתו מהגג. הנער משליך את הבורמנג שיהיה "מעבר" לדון רפניילו בדרכו של זה להר אדוניי (דון רפניילו מתאבד) ובכך משליך מעליו את התלותיות והופך לעצמאי. | ||
===הנער=== | ===הנער=== | ||
בן 13. "ננטש" על ידי הוריו ונחנך על ידי דון רפניילו. לומד על הגועל של החיים ממריה ומדון ליבוריו, שעבד בבית הדפוס ונהג לגעת באיברים מוצנעים של נערים. הנער לומד רבות מהסביבה שלו ובעיקר מדון רפניילו אשר מחנך אותו לאופטימיות, להסתפק במועט בחיים, מכין אותו לשתי פרידות חשובות ומשמש ככל הדברים שחסרו לנער. הנער עובר תהליך התבגרות וחניכה כשבסופו הוא הופך לעצמאי, אחראי וצריך להתמודד עם השלכות מעשיו – השלכת "הצל" מהגג. | |||
===מריה=== | ===מריה=== | ||
בת 14. מכירה את הנער בעליית הגג כאשר היא משתמשת בחישוק והוא אוחז בבומרנג. השניים מפתחים מערכת יחסים מגוננת, מריה מלמדת אותו על מין ועל אהבה והוא מגן עליה מבעל הדירות, "הצל". השניים לא יכלו לקיים מערכת יחסים בריאה עד שהנער השליך את בעל הדירות מהגג. | |||
===דון רפניילו=== | ===דון רפניילו=== | ||
דמות החונך, משמש כאב לנער. ניצול שואה. גיבן. הגיע לאיטליה במקום לישראל וחלומו להגיע להר אדוניי שנמצא בירושליים. בזכות זה ששרד את השואה הוא למד ערכים חשובים שאותם העביר לנער. רפניילו מתקן נעליים בחינם לעניי מונטדידיו, מכיוון שהיה במצב דומה לשלהם בשואה. הוא משתדל ללמד את הנער על אופטימיות, כי כך שרד את השואה. הוא רואה את חצי הכוס המלאה בזכות ועל אף מה שעבר בחייו. כבתור גיבן הוא היה הלא מוצלח והלא אהוב, כך הוא מספר לנער ולכן רוצה להראות לו כמה חשוב לאהוב בחיים. הגיבנת מסתירה בתוכה גידול סופני שדון רפניילו יודע עליו, אך הוא החליט שהוא רוצה לקבוע מתי הוא ימות ולא יתן לגידול לנצח אותו. בשלב זה הוא מסיים את חייו בתחילת השנה החדשה, לאחר שהוא בטוח שהנער סיים את תהליך התבגרותו. | דמות החונך, משמש כאב לנער. ניצול שואה. גיבן. הגיע לאיטליה במקום לישראל וחלומו להגיע להר אדוניי שנמצא בירושליים. בזכות זה ששרד את השואה הוא למד ערכים חשובים שאותם העביר לנער. רפניילו מתקן נעליים בחינם לעניי מונטדידיו, מכיוון שהיה במצב דומה לשלהם בשואה. הוא משתדל ללמד את הנער על אופטימיות, כי כך שרד את השואה. הוא רואה את חצי הכוס המלאה בזכות ועל אף מה שעבר בחייו. כבתור גיבן הוא היה הלא מוצלח והלא אהוב, כך הוא מספר לנער ולכן רוצה להראות לו כמה חשוב לאהוב בחיים. הגיבנת מסתירה בתוכה גידול סופני שדון רפניילו יודע עליו, אך הוא החליט שהוא רוצה לקבוע מתי הוא ימות ולא יתן לגידול לנצח אותו. בשלב זה הוא מסיים את חייו בתחילת השנה החדשה, לאחר שהוא בטוח שהנער סיים את תהליך התבגרותו. | ||
===דמויות משניות=== | ===דמויות משניות=== | ||
'''מאסט אריקו''' - בעל הנגרייה, אצלו עובד הנער. הוא חונך את הנער בכך שהוא מראה לו את "הגועל של החיים". | '''מאסט אריקו''' - בעל הנגרייה, אצלו עובד הנער. הוא חונך את הנער בכך שהוא מראה לו את "הגועל של החיים". |
עריכות