admin, בירוקרטים, מפעילי מערכת
4,938
עריכות
על מנת לערוך סיכומים נדרש לפתוח חשבון.
היהודים בארצות האיסלאם: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 20: | שורה 20: | ||
'''התמורות העיקריות בחיי היהודים:''' | ==='''התמורות העיקריות בחיי היהודים:'''=== | ||
'''דמוגרפיה:''' | ===='''דמוגרפיה:'''==== | ||
בין שתי מלחמות העולם, הלך וגדל מס' היהודים בארצות האסלאם, היהודים התרכזו בעיקר בערים מרכזיות ובערי הבירה. | בין שתי מלחמות העולם, הלך וגדל מס' היהודים בארצות האסלאם, היהודים התרכזו בעיקר בערים מרכזיות ובערי הבירה. | ||
| שורה 40: | שורה 40: | ||
מס' היהודים בתוניסיה עלה מ-40 אלף איש ל-70 אלף איש ב-1939. השינוי נבע בגלל הגירה מארצות אחרות וגם בזכות עלייה בריבוי הטבעי. באשר לתהליך העיור, בתוניס, בירת תוניסיה, התגוררו כ-60% מהיהודים. | מס' היהודים בתוניסיה עלה מ-40 אלף איש ל-70 אלף איש ב-1939. השינוי נבע בגלל הגירה מארצות אחרות וגם בזכות עלייה בריבוי הטבעי. באשר לתהליך העיור, בתוניס, בירת תוניסיה, התגוררו כ-60% מהיהודים. | ||
'''כלכלה:''' | ===='''כלכלה:'''==== | ||
ליהודים היה כוח להשתלב למקצועות שחייבו השכלה מתאימה. היהודים רכשו השכלה גבוהה והשתלבו ברפואה, משפטים, אדריכלות, רוקחות, תעשייה, בנקאות, עיתונות, תיווך וגם כמתורגמנים בין השלטון הקולוניאלי לבין האוכלוסייה המקומית. | ליהודים היה כוח להשתלב למקצועות שחייבו השכלה מתאימה. היהודים רכשו השכלה גבוהה והשתלבו ברפואה, משפטים, אדריכלות, רוקחות, תעשייה, בנקאות, עיתונות, תיווך וגם כמתורגמנים בין השלטון הקולוניאלי לבין האוכלוסייה המקומית. | ||
| שורה 55: | שורה 55: | ||
אלבר ממי שהתפרסם על היותו סופר. הוא כתב ספרים רבים, בלשון הצרפתית, על החיים של היהודים בארצות האסלאם, ספרים אלו ריגשו אנשים רבים ובכך הוא התפרסם מאוד. | אלבר ממי שהתפרסם על היותו סופר. הוא כתב ספרים רבים, בלשון הצרפתית, על החיים של היהודים בארצות האסלאם, ספרים אלו ריגשו אנשים רבים ובכך הוא התפרסם מאוד. | ||
'''חוק ומשפט:''' | ===='''חוק ומשפט:'''==== | ||
מצבם של היהודים הלך והשתפר בארצות האסלאם. הודות לנוכחות הקולוניאלית וההשפעות שלה על מערכת החיים במדינה כמו כינון חוקות מערביות. בחלק מארצות האסלאם כוננו חוקות ששמרו על זכויות האדם והאזרח והוענקו שוויון חוקים ליהודים. כך, נפסקה ההשפלה והאפליה של היהודים. בארצות שהיו תחת שליטה צרפתית הוענקה לחלק מהאוכלוסייה היהודית אזרחות צרפתית. | מצבם של היהודים הלך והשתפר בארצות האסלאם. הודות לנוכחות הקולוניאלית וההשפעות שלה על מערכת החיים במדינה כמו כינון חוקות מערביות. בחלק מארצות האסלאם כוננו חוקות ששמרו על זכויות האדם והאזרח והוענקו שוויון חוקים ליהודים. כך, נפסקה ההשפלה והאפליה של היהודים. בארצות שהיו תחת שליטה צרפתית הוענקה לחלק מהאוכלוסייה היהודית אזרחות צרפתית. | ||
| שורה 63: | שורה 63: | ||
חלק מיהודי תוניסיה הפכו להיות אזרחים צרפתיים. אזרחות צרפתית כללה זכויות אך גם חובות, כמו שירות בצבא וכפיפות לחוק הצרפתי. מתן אזרחות זו יצר פער בין הצרפתים החדשים לבין שאר השכבות באוכלוסייה היהודית. | חלק מיהודי תוניסיה הפכו להיות אזרחים צרפתיים. אזרחות צרפתית כללה זכויות אך גם חובות, כמו שירות בצבא וכפיפות לחוק הצרפתי. מתן אזרחות זו יצר פער בין הצרפתים החדשים לבין שאר השכבות באוכלוסייה היהודית. | ||
'''חינוך:''' | ===='''חינוך:'''==== | ||
הצרפתים רצו להשריש את התרבות הצרפתית ואת השפה הצרפתית בארצותיהם. לכן הם הקימו בתי"ס צרפתיים ליהודים. רשת בתיה"ס של היהודים-צרפתים נקרא "כל ישראל חברים" (כי"ח). שם היהודים למדו את כל המקצועות כולל שפות. היהודים למדו שם כי הם רצו להשתלב במציאות הפוליטית-כלכלית במדינה. בהמשך, ירדו גם מוסדות החינוך הדתיים-רבניים. | הצרפתים רצו להשריש את התרבות הצרפתית ואת השפה הצרפתית בארצותיהם. לכן הם הקימו בתי"ס צרפתיים ליהודים. רשת בתיה"ס של היהודים-צרפתים נקרא "כל ישראל חברים" (כי"ח). שם היהודים למדו את כל המקצועות כולל שפות. היהודים למדו שם כי הם רצו להשתלב במציאות הפוליטית-כלכלית במדינה. בהמשך, ירדו גם מוסדות החינוך הדתיים-רבניים. | ||
| שורה 79: | שורה 79: | ||
הרב גוויטע רצה לבצע שינויים בתוכנית הלימודים בבתיה"ס ולהתאים אותה למציאות החדשה, בגלל הפערים שהיו בין האוכלוסייה היהודית העשירה לבין האוכלוסייה היהודית-מסורתית. הוא ביקש מכי"ח לפתוח בי"ס משלהם במהדיה. הבעיה היא שגוויטע רצה להעניק רוח יהודית חדשה לקהילה היהודית ולא ללמד אותם את התרבות הצרפתית. היה עימות למר באסה שבסופו נסגר ביה"ס. | הרב גוויטע רצה לבצע שינויים בתוכנית הלימודים בבתיה"ס ולהתאים אותה למציאות החדשה, בגלל הפערים שהיו בין האוכלוסייה היהודית העשירה לבין האוכלוסייה היהודית-מסורתית. הוא ביקש מכי"ח לפתוח בי"ס משלהם במהדיה. הבעיה היא שגוויטע רצה להעניק רוח יהודית חדשה לקהילה היהודית ולא ללמד אותם את התרבות הצרפתית. היה עימות למר באסה שבסופו נסגר ביה"ס. | ||
'''מעמד הקהילה:''' | ===='''מעמד הקהילה:'''==== | ||
בחלק מארצות האסלאם הוקמו מועצות לקהילה היהודית. מועצה זו הייתה גוף דמוקרטי שנבחר בבחירות דמוקרטיות וגוף זה ייצג את הקהילה היהודית, שם החלו להתארגן מוסדות שונים שסייעו לחברי הקהילה. המעמד החוקי המשפטי החדש שקיבלו היהודים לא צמצם את האוטונומיה הדתית, אבל כוח של הקהילה לכפות על חבריה את רצונותיה ירד. | בחלק מארצות האסלאם הוקמו מועצות לקהילה היהודית. מועצה זו הייתה גוף דמוקרטי שנבחר בבחירות דמוקרטיות וגוף זה ייצג את הקהילה היהודית, שם החלו להתארגן מוסדות שונים שסייעו לחברי הקהילה. המעמד החוקי המשפטי החדש שקיבלו היהודים לא צמצם את האוטונומיה הדתית, אבל כוח של הקהילה לכפות על חבריה את רצונותיה ירד. | ||
| שורה 91: | שורה 91: | ||
'''דפוסי הפעילות הציונית:''' | ==='''דפוסי הפעילות הציונית:'''=== | ||
'''הגורמים להתפתחות הציונות בארצות האסלאם:''' | ===='''הגורמים להתפתחות הציונות בארצות האסלאם:'''==== | ||
א. השלטונות ויחסם לציונות – בארצות בהן הציונות הייתה אסורה, הפעילים הציונים התקשו לארגן תנועה ציונית, אבל הם לא חרגו מפעילויות כמו עברית או פעולות כמו של השד"רים. בארצות בהן הציונות הייתה מותרת היה אפשר לארגן תנועות ציוניות, ליצור קשר עם התנועה הציונית, לקיים בחירות לקונגרסים ציוניים, לפרסם עיתונים ציוניים וגם להיאבק על מקומם בחברה. | א. השלטונות ויחסם לציונות – בארצות בהן הציונות הייתה אסורה, הפעילים הציונים התקשו לארגן תנועה ציונית, אבל הם לא חרגו מפעילויות כמו עברית או פעולות כמו של השד"רים. בארצות בהן הציונות הייתה מותרת היה אפשר לארגן תנועות ציוניות, ליצור קשר עם התנועה הציונית, לקיים בחירות לקונגרסים ציוניים, לפרסם עיתונים ציוניים וגם להיאבק על מקומם בחברה. | ||
| שורה 127: | שורה 127: | ||
'''התמורות ביחס החברה הקולוניאלית וחברת הרוב המוסלמית ליהודים בשנות ה-30:''' | ==='''התמורות ביחס החברה הקולוניאלית וחברת הרוב המוסלמית ליהודים בשנות ה-30:'''=== | ||
הגורמים שהובילו לשינוי ביחס אל היהודים בארצות האסלאם: | '''הגורמים שהובילו לשינוי ביחס אל היהודים בארצות האסלאם:''' | ||
א. התמורות ביחס ליהודים קרו על רקע שינויים פנימיים בארצות האסלאם וגם על רק שינויים חיצוניים כמו המשבר הכלכלי הגדול בארה"ב, התפתחות הסכסוך הציוני-פלשתיני ועליית הפאשיזם והנאציזם. | א. התמורות ביחס ליהודים קרו על רקע שינויים פנימיים בארצות האסלאם וגם על רק שינויים חיצוניים כמו המשבר הכלכלי הגדול בארה"ב, התפתחות הסכסוך הציוני-פלשתיני ועליית הפאשיזם והנאציזם. | ||