|
|
שורה 1: |
שורה 1: |
| [[קטגוריה: תנ"ך]]
| |
| {{אסנת ארליכמן}}
| |
| בפסוק 1 יש חזרה משולשת על המילה "כל". אחאב חושש מאוד מתגובתה של איזבל ומדגיש את חלקו של אליהו בהרג נביאי הבעל. חזרתו של אחאב על נתון זה מלמדת אותנהו שאיזבל התעניינה בנביאים המקורבים לה. איזבל זועמת, שולחת שליח אל אליהו ומבטיחה נקמה. איזבל משתמשת בלשון שבועה "כה יעשון אלוהים וכה יוסיפון" איזבל משתמשת בלשון רבים כי היא מאמינה בריבוי אלילים איזבל רק מאיימת על אליהו ולא הורגת אותו כי אליהו הוא דמות מוכרת בעם ואחאב לא ייתן שיירצח על ידי איזבל מה גם שיש כאן איזשהו אלמנט של מתח שהאיום המוקדם יוצר. בפסוק 3 יש ריבוי פעלים, זהו אמצעי ספרותי ממנו אנו למדים על חששו של אליהו על חייו ו/או תכיפות פעולותיו של אליהו.
| |
|
| |
|
| '''המשפט "ויילך אל נפשו" מתפרש ב- 3 אופנים:'''
| |
| # הולך להתבודד, להיות עם עצמו ועם מחשבותיו.
| |
| # הולך כדי להתאבד.
| |
| # בורח כדי להנצל.
| |
|
| |
| אליהו מבוהל ובורח לבאר שבע הנמצאת בתחום ממלכת יהודה, הוא מיואש, מפוחד ומבקש למות. מדבריו "לא טוב אנוכי מאבותי" (פסוק 4) אנו למדים שאליהו זקן מאוד ובעצם הוא טוען שאין סיבה שהוא יאריך ימים מאבותיו שהיו זקנים ומתו.
| |
|
| |
| באופן מפתיע, מעיר מלאך אלוהים את אליהו ומורה לו לאכול ולשתות. אליהו יודע, שהמלאך עומד לבקש דבר מה, הוא מנסה להתכחש וחוזר לישון. אולם, מלאך ה' מעיר אותו שנית ומודיע לו שמצפה לו דרך ארוכה ולכן עליו לאכול ולשתות. הההבדל באוכל בין שתי הפעמים הוא: בפעם הראשונה אליהו אוכל כדי להשביע את עצמו, ובפעם השניה היה עליו לאגור מזון בגוף להמשך דרכו. מאותה ארוחה, מחזיק אליהו מעמד במשך ארבעים ימים ולילות של הליכה במדבר. הסופר המקראי יוצר אנאלוגיה בין אליהו ליונה. שניהם קנאים לה' ושניהם מבקשים את מידת הדין. יונה דרש את מדת הדין לאנשי מינווה והיה מאוד קיצוני, הוא דרש עונש לאנשי מינווה החוטאים גם אם חזרו בתשובה, אדוני לימד את יונה שקיימת גם מידת חסד. כמו כן, קיימת אנלוגיה בין משה לאליהו. שניהם הצליחו להתקיים בשליחות אלוהית 40 יום ו- 40 לילה, ולשניהם היו התגלויות אלוהיות.
| |
|
| |
| במערה ה' מדבר אל אליהו. בפסוק 9 ישנו קושי (בעייתיות) - ה' שואל את אליהו: '''"מה לך פה אליהו?" - מדוע ה' שואל את השאלה אם מלאך ה' שלח אותו לשם?'''
| |
| # אלו הם מאין דברי פתיחה של אלוהים לשיחה.
| |
| # מה = אין בערבית. כוונתו של אדוני היא: אין לך מה לעשות כאן, תפקידך להיות בממלכת ישראל ומדוע ברחת?
| |
|
| |
| תשובתו של אליהו זועמת. אליהו מצהיר "קנא קינאתי" (פסוק 10) - כוונת דבריו היא שהוא ביצע מעשה נקם מתוך אמונה חזקה. למעשה אליהו משמיץ ומקטרג על העם בפני אדוני תוך הגזמנה והקצנה בדבריו. ה' מודיע לאליהו שיצא לפתח המערה, עכשיו הוא עומד לעבור התגלות.
| |
|
| |
| ===ההתגלות===
| |
| הופעת ה' מלווה בתופעות טבע. תופעות טבע הן רוח, רעש ואש - באלה לא מתגלה אדוני. אדוני מופיע דווקא שיש דממה מוחלטת. דרך הופעתו של אדוני בעקבות הדממה המוחלטת דווקא, מעבירה מסר לאליהו: אני פועל בדרך השקטה, לא באש, במלחמה ומהומות, אלא בשקט, בסבלנות, בדרכי שלום. אדוני מקווה שאליהו קלט את המסר. אדוני מציג שוב את אותה השאלה "מה לך פה אליהו?" ואליהו חוזר על תשובתו הקודמת בדיוק. קטע שלם חוזר על עצמו. לדבר יכולות להיות מספר משמעויות:
| |
| # טעות של מעתיק הקטע - דיטוגרפיה - העתקה כפולה.
| |
| # ה' רוצה לבדוק אם אליהו הבין את המסר אך אליהו עונה באותה לשון, אותה תאוות נקם.
| |
|
| |
| אדוני מדיח את אליהו מתפקידו כנביא ומצווה עליו למנות תחתיו שלושה יורשים אחרים. מדיני, בינלאומי ודתי:
| |
| # בין לאומי - חזאל מלך ארם.
| |
| # מדיני - יהוא מלך ישראל.
| |
| # דתי - אלישע (הנביא)
| |
|
| |
| חזאל ויהוא מייצגים את מידת הדין. עובדי הבעל יסבלו מחרבם. אלישע מייצג את מידת הרחמים. הוא ישאיר בישראל 7000 מאמינים שלא חטאו בעבודת הבעל. אליהו הולך לבצע את הממינויים ונתקל באלישע שחורש אדמה ב- 12 זוגות שוורים. אליהו משליך לפניו את אדרתו וזוהי למעשה העברת התפקיד.
| |
|
| |
| דברי ה' לאליהו בפסוקים 12-11 בנויים על פי מבנה ספרותי שנקרא מבנה של '''שלושה וארבעה'''. במבנה כזה מופיעים שלשה כוחות הרסניים - רוח, רעש ואש - בתחילה, ואחר כך מופיע ניגודם, קול דממה דקה. ההנגדה מבליטה את האלמנט הרביעי החשוב, הופעת אדוני בדממה.
| |
|
| |
| האדרת הייתה כנראה לבוש מיוחד לנביאים ובהשלכת האדרת מסמל אליהו את הקדשת אלישע. אלישע מבקש להיפרד ממשפחתו, ותגובתו של אליהו מעידה על אופיו הקנאי והבלתי סובלני. את תגובתו של אליהו מפרשים בשתי צורות:
| |
| # רש"י מפרש את התגובה כתגובה כועסת בה אומר אליהו לאלישע לך שוב, לך ממני, מה עשיתי לך שאתה רוצה להלוות אלי.
| |
| # רד"ק פירש - לך שוב להוריך להפרד מהם כי מה עשיתי לך למונעך מלהפרד מהורייך?
| |
|
| |
| התנהגותו של אלישע מלמדת על הבהילות שלו, הוא עושה מהר מאוד, בחיפזון. הוא עורך מסיבת פרידה חפוזה, הוא מבשל צמד בקר. למעשה הפרק מסתיים בכך שאליהו לא עושה במדוייק כמצוות ה'. הוא מתחיל במינויו של אלישע וכלל לא ממשיך הלאה.
| |