2,362
עריכות
על מנת לערוך סיכומים נדרש לפתוח חשבון.
הבהרת המושג "מלחמה קרה" והצגת גילוייה: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה |
DaViDHsikum (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
מושג "המלחמה הקרה" מציין תקופה של מאבק ותחרות בין שתי מעצמות-העל שהתגבשו לאחר מלחמת העולם השנייה- ארה"ב ובריה"מ . כתוצאה מהאינטרסים המנוגדים בין ברית-המועצות הקומוניסטית לבין מדינות המערב הדמוקרטי-קפיטליסטי, התגבשה מערכת מדינית עולמית חדשה. הייתה זו מערכת דו-קוטבית: | ===מושג "המלחמה הקרה"=== מציין תקופה של מאבק ותחרות בין שתי מעצמות-העל שהתגבשו לאחר מלחמת העולם השנייה- ארה"ב ובריה"מ . כתוצאה מהאינטרסים המנוגדים בין ברית-המועצות הקומוניסטית לבין מדינות המערב הדמוקרטי-קפיטליסטי, התגבשה מערכת מדינית עולמית חדשה. הייתה זו מערכת דו-קוטבית: | ||
קוטב אחד כלל את מדינות מזרח אירופה, שבריה"מ כפתה עליהן את שלטונה. קוטב זה נקרא "הגוש המזרחי". | קוטב אחד כלל את מדינות מזרח אירופה, שבריה"מ כפתה עליהן את שלטונה. קוטב זה נקרא "הגוש המזרחי". | ||
קוטב אחר כלל את מדינות מערב אירופה וצפונה שחסו בצלה של ארצות הברית, שסייעה להן לשקם את כלכלתן והגנה עליהן מפני התפשטות הקומוניזם. קוטב זה נקרא "הגוש המערבי". | קוטב אחר כלל את מדינות מערב אירופה וצפונה שחסו בצלה של ארצות הברית, שסייעה להן לשקם את כלכלתן והגנה עליהן מפני התפשטות הקומוניזם. קוטב זה נקרא "הגוש המערבי". | ||
המאבק בין "הגוש המזרחי" לבין "הגוש המערבי", בראשותן של ארה"ב ובריה"מ, קיבל את השם "המלחמה הקרה". מקורו של השם בעובדה שאף כי יותר מפעם אחת עמד השלום העולמי על בלימה, ונראה היה שהעולם עומד בפני מלחמת עולם חדשה- העימות בין שני הגושים לא הידרדר בשום שלב לעימות צבאי ישיר בין שתי מעצמות-העל. המאבק והתחרות ביניהן נשארו במסגרת מדינית וכלכלית, ולא הידרדרו לעימות מזוין. בגלל החלוקה לשני גושים פוליטיים שניצבו זה מול זה קיבל הסכסוך גם את הכינוי הפוליטי "הסכסוך הבין גושי". | המאבק בין "הגוש המזרחי" לבין "הגוש המערבי", בראשותן של ארה"ב ובריה"מ, קיבל את השם "המלחמה הקרה". מקורו של השם בעובדה שאף כי יותר מפעם אחת עמד השלום העולמי על בלימה, ונראה היה שהעולם עומד בפני מלחמת עולם חדשה- העימות בין שני הגושים לא הידרדר בשום שלב לעימות צבאי ישיר בין שתי מעצמות-העל. המאבק והתחרות ביניהן נשארו במסגרת מדינית וכלכלית, ולא הידרדרו לעימות מזוין. בגלל החלוקה לשני גושים פוליטיים שניצבו זה מול זה קיבל הסכסוך גם את הכינוי הפוליטי "הסכסוך הבין גושי". | ||
ארבעה גילויים של המלחמה הקרה: | ===ארבעה גילויים של המלחמה הקרה:=== | ||
1. הקמת הדמוקרטיות העממיות והיווצרותו של מסך הברזל | 1. הקמת הדמוקרטיות העממיות והיווצרותו של מסך הברזל | ||
עם תום מלחמת העולם השנייה חנה הצבא האדום במזרח אירופה, בשטחן של המדינות המשוחררות. בריה"מ ניצלה מצב זה כדי לפעול להקמת משטרים אוהדים במדינות אלה. בשנתיים הראשונות לאחר המלחמה הסתפקה בריה"מ בשלושה יעדים מיידיים: | עם תום מלחמת העולם השנייה חנה הצבא האדום במזרח אירופה, בשטחן של המדינות המשוחררות. בריה"מ ניצלה מצב זה כדי לפעול להקמת משטרים אוהדים במדינות אלה. בשנתיים הראשונות לאחר המלחמה הסתפקה בריה"מ בשלושה יעדים מיידיים: | ||
| שורה 12: | שורה 13: | ||
נוכח היעדים שהציבה לעצמה בריה"מ בטווח המיידי, במדינות המשוחררות אפשרו הסובייטים התהוות של משטרים שאותם כינו "דמוקרטיות עממיות". לאחר 1947 פעלה בריה"מ ביתר נחרצות להשלטת המודל של המשטר הסובייטי על ארצות הדמוקרטיה העממית. תחת הלחץ הסובייטי הלך ונוצר גוש פוליטי חדש ואחיד בזירה הבינלאומית- "הגוש המזרחי". מנהיגים לא קומוניסטים הודחו ממנגנוני השלטון; מנהיגים שנאמנותם הוטלה בספק הושלכו לכלא באשמת בגידה, ובמקומם מונו נאמניה של בריה"מ; נאסרה פעילותן של מפלגות לא קומוניסטיות; חוזקה המשטרה החשאית במדינות אלה והיא אוישה בנאמני המפלגה ונאמני בריה"מ בלבד. | נוכח היעדים שהציבה לעצמה בריה"מ בטווח המיידי, במדינות המשוחררות אפשרו הסובייטים התהוות של משטרים שאותם כינו "דמוקרטיות עממיות". לאחר 1947 פעלה בריה"מ ביתר נחרצות להשלטת המודל של המשטר הסובייטי על ארצות הדמוקרטיה העממית. תחת הלחץ הסובייטי הלך ונוצר גוש פוליטי חדש ואחיד בזירה הבינלאומית- "הגוש המזרחי". מנהיגים לא קומוניסטים הודחו ממנגנוני השלטון; מנהיגים שנאמנותם הוטלה בספק הושלכו לכלא באשמת בגידה, ובמקומם מונו נאמניה של בריה"מ; נאסרה פעילותן של מפלגות לא קומוניסטיות; חוזקה המשטרה החשאית במדינות אלה והיא אוישה בנאמני המפלגה ונאמני בריה"מ בלבד. | ||
על מדינות מזרח אירופה ומרכזה- מדינות הגוש המזרחי- הוטל פיקוח כלכלי ונאסר עליהן לקיים קשרי מסחר עם המערב; הוגבל חופש התנועה של אזרחי מדינות אלה מחוץ לגבולות המדינה; מדינות הגוש המזרחי ואזרחיהן נותקו מכל מגע עם המערב. "מסך של ברזל" ירד על אירופה וחצה אותה לכל רוחבה. | על מדינות מזרח אירופה ומרכזה- מדינות הגוש המזרחי- הוטל פיקוח כלכלי ונאסר עליהן לקיים קשרי מסחר עם המערב; הוגבל חופש התנועה של אזרחי מדינות אלה מחוץ לגבולות המדינה; מדינות הגוש המזרחי ואזרחיהן נותקו מכל מגע עם המערב. "מסך של ברזל" ירד על אירופה וחצה אותה לכל רוחבה. | ||
2. דוקטרינת טרומן | 2. דוקטרינת טרומן | ||
ג'רוג' קנהאן, היועץ לביטחון לאומי של הנשיא טרומן, הציע לנשיא לנקוט "מדיניות בלימה" תקיפה: לדבריו, בכל מקום שבו תעמוד ארה"ב על עמדותיה בתקיפות ייסוג סטאלין מכוונות ההתפשטות שלו. במסגרת "מדיניות הבלימה" אימץ הנשיא מדיניות שהכתיבה את אופי המלחמה הקרה: מלחמה כלכלית. טרומן הבהיר את עמדתו בנאום בפני הקונגרס, כשביקש תקציב מיוחד לסיוע ליוון ולטורקיה נוכח כוונותיה של בריה"מ כלפי מדינות אלה וחתירתה להפלת המשטרים הדמוקרטיים בהן. ברקע הדברים עמדה גם התחזקותן של המפלגות הקומוניסטיות באיטליה ובצרפת. בנאומו בפני הקונגרס קבע טרומן כי העוני והמחסור שוללים מן האדם את התקווה, והם הקרקע שעליה צומחת התמיכה במשטרים טוטאליטריים. | ג'רוג' קנהאן, היועץ לביטחון לאומי של הנשיא טרומן, הציע לנשיא לנקוט "מדיניות בלימה" תקיפה: לדבריו, בכל מקום שבו תעמוד ארה"ב על עמדותיה בתקיפות ייסוג סטאלין מכוונות ההתפשטות שלו. במסגרת "מדיניות הבלימה" אימץ הנשיא מדיניות שהכתיבה את אופי המלחמה הקרה: מלחמה כלכלית. טרומן הבהיר את עמדתו בנאום בפני הקונגרס, כשביקש תקציב מיוחד לסיוע ליוון ולטורקיה נוכח כוונותיה של בריה"מ כלפי מדינות אלה וחתירתה להפלת המשטרים הדמוקרטיים בהן. ברקע הדברים עמדה גם התחזקותן של המפלגות הקומוניסטיות באיטליה ובצרפת. בנאומו בפני הקונגרס קבע טרומן כי העוני והמחסור שוללים מן האדם את התקווה, והם הקרקע שעליה צומחת התמיכה במשטרים טוטאליטריים. | ||
טרומן קבע בנאומו כי רק סיוע לעמי אירופה, הסובלים לאחר המלחמה ממשבר כלכלי עמוק, ישיב את אמונם במשטר הדמוקרטי; תמיכת העמים במשטר הדמוקרטי בארצותיהם תמנע את תמיכתם בקבוצות פוליטיות קיצוניות כמו הקומוניסטים. | טרומן קבע בנאומו כי רק סיוע לעמי אירופה, הסובלים לאחר המלחמה ממשבר כלכלי עמוק, ישיב את אמונם במשטר הדמוקרטי; תמיכת העמים במשטר הדמוקרטי בארצותיהם תמנע את תמיכתם בקבוצות פוליטיות קיצוניות כמו הקומוניסטים. | ||
3. תכנית מרשל | 3. תכנית מרשל | ||
| שורה 21: | שורה 24: | ||
עם קבלת ההחלטה להפעלתה של תכנית מרשל לשיקום כלכלת אירופה, כונסה בפריז ועידה של מדינות אירופה בראשות ארצות-הברית. ברית-המועצות ומדינות מזרח אירופה הוזמנו לועידה זו, אך ברית המועצות ראתה בתכנית מרשל מלחמה כלכלית המכוונת כלפיה ונמנעה להשתתף בוועידה. יתרה מזו: בריה"מ אסרה על גרורותיה להשתתף בוועידה או בתכנית הסיוע הכלכלי של ארצות הברית. צ'כוסלובקיה ופולין, שהיו מעוניינות בסיוע האמריקני , נאלצו לוותר עליו בצל איומיה של בריה"מ. | עם קבלת ההחלטה להפעלתה של תכנית מרשל לשיקום כלכלת אירופה, כונסה בפריז ועידה של מדינות אירופה בראשות ארצות-הברית. ברית-המועצות ומדינות מזרח אירופה הוזמנו לועידה זו, אך ברית המועצות ראתה בתכנית מרשל מלחמה כלכלית המכוונת כלפיה ונמנעה להשתתף בוועידה. יתרה מזו: בריה"מ אסרה על גרורותיה להשתתף בוועידה או בתכנית הסיוע הכלכלי של ארצות הברית. צ'כוסלובקיה ופולין, שהיו מעוניינות בסיוע האמריקני , נאלצו לוותר עליו בצל איומיה של בריה"מ. | ||
בסופו של דבר, מהסיוע הכלכלי הנרחב של ארה"ב במסגרת תכנית מרשל נהנו רק מדינות מערב אירופה וכמה מדינות ממרכז אירופה שלא היו נתונות להשפעתה ולאחיזתה של בריה"מ. בין 1948 ל-1952 הוזרמו לתכנית מרשל ולכלכלתן של המדינות שהסתייעו בה כ-13 מיליארד דולר. התכנית הביאה לשגשוג כלכלי ולשיקום כלכלתה של אירופה המערבית , וצמצמה את השפעת הכוחות הפוליטיים הקיצוניים. | בסופו של דבר, מהסיוע הכלכלי הנרחב של ארה"ב במסגרת תכנית מרשל נהנו רק מדינות מערב אירופה וכמה מדינות ממרכז אירופה שלא היו נתונות להשפעתה ולאחיזתה של בריה"מ. בין 1948 ל-1952 הוזרמו לתכנית מרשל ולכלכלתן של המדינות שהסתייעו בה כ-13 מיליארד דולר. התכנית הביאה לשגשוג כלכלי ולשיקום כלכלתה של אירופה המערבית , וצמצמה את השפעת הכוחות הפוליטיים הקיצוניים. | ||
4. משבר ברלין – 1948 | 4. משבר ברלין – 1948 | ||