10
עריכות
על מנת לערוך סיכומים נדרש לפתוח חשבון.
דילמות של ראש היודנראט וחברי היודנראט: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
''' | '''הדילמות שעמדו בפני היודנראטים בשנים 1939 –1941''' | ||
* | *כיצד למצוא איזון בין חובת הציות לגרמנים לבין הרצון לעזור ליהודי הגטו ? - מצד אחד רצו היודנראט לעזור ליהודי הגטו, לייצג אותם ולשמור על האינטרסים שלהם. מצד שני נאלצו לבצע את ההוראות של הנאצים שפגעו מאד ביהודים. לדוגמה: הנאצים חייבו את היודנראט לספק להם אנשים לעבודת כפיה. היודנראט נאלצו לבצע את הפקודה תוך ידיעה ברורה שהאנשים שישלחו עלולים למות ובני משפחותיהם הנותרים בגטו יתקשו להתמודד עם המציאות הקשה. | ||
* | *איך לנהל את הגטו? – היודנראטים היו אמורים לנהל את הגטו ולדאוג ליהודי הגטו למקומות מגורים, למזון, לתנאי תברואה ובריאות , אך הדבר היה מורכב ובעייתי. חלוקת הדירות אומנם נעשתה לפי קריטריונים כמו : גודל המשפחה, ומעמד חברתי- כלכלי, אך פעמים רבות הם התקשו לעמוד בקריטריונים שקבעו לעצמם בשל לחצים שונים. כמות האוכל שעמדה לרשותם הייתה מאד מצומצמת והיה עליהם להחליט כיצד לחלקה. היודנראטים יזמו הקמת מפעלים ובתי מלאכה כדי שהגטו יהיה יצרני ויספק את צורכי הגטו. במפעלים אלו לא היה מקום עבודה לכל תושבי הגטו ועל היודנראט היה להחליט מי יעבוד ומי לא. מי שעבד קיבל תלושי אוכל, דבר שקבע למעשה מי יחיה ומי ימות. הייתה ליודנראט גם דילמה כיצד לחלק את הנטל בין תושבי הגטו, כשהיה צריך למלא הוראות שוטפות או מזדמנות של הנאצים. כמו למשל החרמות רכוש- ממי לקחת קודם | ||
*איך להתייחס למוסדות, ארגונים וגופים נוספים שפעלו בגטו? – בגטו קמו ארגוני עזרה שונים כמו : "ועדי בתים", תנועות נוער וצנטוס. ליודנראטים היו התלבטויות האם לשתף פעולה עם ארגונים אלה או להתנגד להם. שכן ארגונים אלה במידה מסוימת התחרו ביודנראט על הנהגת הגטו. היו יודנראט שנלחמו בגופים אלה ולא שיתפו עימם פעולה כמו יו"ר היודנראט בגטו לודג' חיים רומקובסקי. | |||
''' | '''הדילמות שעמדו בפני היודנראטים בשנים 1941 –1945''' | ||
* | *כיצד לבצע את הוראות הגרמנים בתקופת "הפתרון הסופי"? – בתקופה זו נדרשו היודנראטים לספק אלפי אנשים לגרמנים "להתיישבות מחדש". כאשר התבררה ליודנראט המשמעות של מונח זה הם עמדו בפני דילמות קשות. האם להמשיך לבצע את הוראות הנאצים? האם לנהל מדיניות שיש בה סיכוי להציל לפחות חלק מתושבי הגטו? את מי לשלוח להשמדה ? ילדים? זקנים? חולים? . לכל יודנראט הייתה החלטה אחרת. חלק שלחו את הילדים והקשישים בניסיון להציל את החזקים יותר. אחרים טענו שאינם אלוהים ואינם יכולים לבצע את הסלקציה. | ||
* | *כיצד להתייחס לתנועות המחתרת ולמאבק המזוין? –חלק מהיודנראט ראו בפעילות המחתרתית גורם מתחרה להנהגתם, הודאה בחולשתם. חלק חששו כי פעילות מחתרתית ותמיכה בה, עלולה לסכן את תושבי הגטו להביא לפעולות נקם מצד הגרמנים ולחיסולו המידי של הגטו. היודנראט יתלבטו האם לתמוך במרד ולשתף פעולה עם תנועות הנוער או להסגירם לידי הגרמנים. מרבית היודנראטים התנגדו למרד וחלקם אף הלשינו לגרמנים על הפעילות של התנועות. עם זאת היו גם יודנראטים ששיתפו פעולה עם תנועות הנוער כמו בגטו וילנה ובגטו ביאליסטוק. | ||
*האם לשתף את היהודים בגטו בתחושותיהם או ידיעותיהם לגבי מדיניות הנאצים? האם לספר ליהודי הגטו לאן הולכים המשלוחים? איך לנהל את הגטו כשיודעים שיש מחנות השמדה? האם יש טעם להמשיך לעבוד? היו יודנראט שהמשיכו להשלות את עצמם ואת יהודי הגטו שבאמצעות העבודה היצרנית הם ימשיכו לחיות. היו אחרים שהתאבדו והיו כאלה שהבינו שזה הסוף ושיתפו פעולה עם המחתרת בגטו. | |||