admin, בירוקרטים, מפעילי מערכת, widgeteditor
2,792
עריכות
על מנת לערוך סיכומים נדרש לפתוח חשבון.
אין תקציר עריכה |
מ (שוחזר לעריכה אחרונה שבוצעה על ידי DaViDHsikum) |
||
(4 גרסאות ביניים של 3 משתמשים אינן מוצגות) | |||
שורה 1: | שורה 1: | ||
==אחרי מותי== | ==אחרי מותי== | ||
אַחֲרֵי מוֹתִי סִפְדוּ כָּכָה לִי: | <h1> | ||
אַחֲרֵי מוֹתִי סִפְדוּ כָּכָה לִי:<br><br> | |||
"הָיָה אִישׁ – וּרְאוּ: אֵינֶנּוּ עוֹד;<br><br> | |||
קדֶם זְמַנּוֹ מֵת הָאִישׁ הַזֶה,<br><br> | |||
וְשִירַת חַיָיו בְאֶמְצַע נִפְסְקָה;<br><br> | |||
וְצַר! עוֹד מִזְמוֹר אֶחָד הָיָה-לּוֹ –<br><br> | |||
וְהִנֵה אָבַד הַמִזְמוֹר לָעַד,<br><br> | |||
אָבַד לָעַד!<br><br> | |||
<br> | |||
וְצַר מְאד! הֵן כִנּוֹר הָיָה-לּוֹ –<br><br> | |||
נֶפֶשׁ חַיָה וּמְמַלְלָה,<br><br> | |||
וְהַמְשׁוֹרֵר מִדֵי דַבְרוֹ בוֹ<br><br> | |||
אֶת-כָל-רָזֵי לִבּוֹ הִגִיד לוֹ,<br><br> | |||
וְכָל-הַנִימִין יָדוֹ דוֹבְבָה,<br><br> | |||
אַךְ רָז אֶחָד בְקִרְבּוֹ הִכְחִיד,<br><br> | |||
סְחוֹר סְחוֹר לוֹ אֶצְבְעוֹתָיו פִזְזוּ,<br><br> | |||
נִימָה אַחַת אִלְּמָה נִשְאֲרָה,<br><br> | |||
אִלְמָה נִשְאֲרָה עַד-הַיּוֹם!<br><br> | |||
<br> | |||
וְצַר מְאד, מְאד!<br><br> | |||
כָל-יָמֶיהָ זָעָה נִימָה זוֹ,<br><br> | |||
דּוּמָם זָעָה, דּוּמָם רָעֲדָה,<br><br> | |||
אֶל-מִזְמוֹרָהּ, דּוֹדָהּ גּוֹאֲלָהּ,<br><br> | |||
כָמְהָה, צָמְאָה, עָגְמָה, נִכְסְפָה,<br><br> | |||
כַאֲשֶר יֶעְגַם לֵב לַמְזֻמָן לוֹ;<br><br> | |||
וְאִם-הִתְמַהְמַהּ – בְכָל-יוֹם חִכְתָה-לּוֹ<br><br> | |||
וּבִנְהִימָה טְמִירָה שִוְעָה-לּוֹ –<br><br> | |||
וְהוּא הִתְמַהְמַהּ אַף לא-בָא,<br><br> | |||
אַף לא-בָא!<br><br> | |||
<br> | |||
וְגָדוֹל מְאד, מְאד הַכְאֵב!<br><br> | |||
הָיָה אִישׁ – וּרְאוּ: אֵ י נֶ נּ וּ עוֹד,<br><br> | |||
וְשִירַת חַיָיו בְאֶמְצַע נִפְסְקָה;<br><br> | |||
עוֹד שִיר מִזְמוֹר אֶחָד הָיָה-לּוֹ,<br><br> | |||
וְהִנֵה אָבַד הַמִזְמוֹר לָעַד,<br><br> | |||
אָבַד לָעַד!"<br><br> | |||
</h1> | |||
השיר שייך לקבוצת שירי הווידוי של ביאליק. הסיטואציה היא היפוטתית, אחרי מותי: לאחר מותי עליכם לספוד לי כך: "היה איש וראו איננו עוד..." על כן לא עלה בידו להשלים את שיריו. | השיר שייך לקבוצת שירי הווידוי של ביאליק. הסיטואציה היא היפוטתית, אחרי מותי: לאחר מותי עליכם לספוד לי כך: "היה איש וראו איננו עוד..." על כן לא עלה בידו להשלים את שיריו. |