מלכים א' - פרק י"ט: הבדלים בין גרסאות בדף

אלהיו מבוהל ובורח לבאר שבע הנמצאת בתחום ממלכת יהודה, הוא מיואש, מפוחד ומבקש למות. מדבריו "לא טוב אנוכי מאבותי" (פסוק 4) אנו למדים שאליהו זקן מאוד ובעצם הוא טוען שאין סיבה שהוא יאריך ימים מאבותיו שהיו זקנים ומתו.

באופן מפתיע, מעיר מלאך אלוהים את אליהו ומורה לו לאכול ולשתות. אליהו יודע, שהמלאך עומד לבקש דבר מה, הוא מנסה להתכחש וחוזר לישון. אולם, מלאך ה' מעיר אותו שנית ומודיע לו שמצפה לו דרך ארוכה ולכן עליו לאכול ולשתות. הההבדל באוכל בין שתי הפעמים הוא: בפעם הראשונה אליהו כול כדי להשביע את עצמו, ובפעם השניה היה עליו לאגור מזון בגוף להמשך דרכו. מאותה ארוחה, מחזיק אליהו מעמד במשך ארבעים ימים ולישלות של הליכה במדבר. הסופר המקראי יוצר אנאלוגיה בין אליהו ליונה. שניהם קנאים לה' ושניהם מבקשים את מידת הדין. יונה דרש את מדת הדין לאנשי מינווה והיה מאוד קיצוני, הוא דרש עונש לאנשי מינווה החוטאים גם אם חזרו בתושבה, אדוני לימד את יונה שקיימת גם מידת חסד. כמו כן, קיימת אנלוגיה בין משה לאליהו. שניהם הצליחו להתקיים בשליחות אלוהית 40 יום ו- 40 לילה, ולשניהם היו התגלויות אלוהיות.