admin, בירוקרטים, מפעילי מערכת, widgeteditor
2,792
עריכות
על מנת לערוך סיכומים נדרש לפתוח חשבון.
מלכים א' - פרק י"ז: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 3: | שורה 3: | ||
בפסוק 1 נוצר קושי בדברי אליהו "כי אם לפי דברי", מן הדברים אפשר להבין שהוא זה שמטיל בצורת על העם. קושי זה נפתר על ידי '''רד"ק''' בפירושו לפסוק שמצמיד את הפסוק לפרק י"ח פסוק 1 בו מורה ה' לתת גשם כלומר גם בצורת באה מידי ה' על ידי אליהו. '''אברבנל''' מפרש שהטלת הבצורת לא באה מאת ה' אלא מפי אליהו שכזר כזרה שהאל נאלץ לקיימה ובכך יש ביטוי לתפישתו הקנאית קיצונית של אליהו, אברבנל אף מוסיף ואומר שבגלל שאליהו עשה זאת בלי ציווי אלוהי ובלי רשות כי אם מרצונו ובחירתו לקנא את קנאת ה' ולכן בא הדיבור בפסוק 3 "לך מזה ופנית". | בפסוק 1 נוצר קושי בדברי אליהו "כי אם לפי דברי", מן הדברים אפשר להבין שהוא זה שמטיל בצורת על העם. קושי זה נפתר על ידי '''רד"ק''' בפירושו לפסוק שמצמיד את הפסוק לפרק י"ח פסוק 1 בו מורה ה' לתת גשם כלומר גם בצורת באה מידי ה' על ידי אליהו. '''אברבנל''' מפרש שהטלת הבצורת לא באה מאת ה' אלא מפי אליהו שכזר כזרה שהאל נאלץ לקיימה ובכך יש ביטוי לתפישתו הקנאית קיצונית של אליהו, אברבנל אף מוסיף ואומר שבגלל שאליהו עשה זאת בלי ציווי אלוהי ובלי רשות כי אם מרצונו ובחירתו לקנא את קנאת ה' ולכן בא הדיבור בפסוק 3 "לך מזה ופנית". | ||
ה' מצווה על אליהו ללכת מזרחה ולהסתתר בנחל כרית. לפי דעת הפרשנים הגורסים שנבואת אליהו באה מיוזמתו, גירש אותו ה' כעונש על נבואתו. הפרשנים האחרים גורסים כי לשליחתו את אליהו להסתתר בנחל כרית היו כמה סיבות: | |||
# אחאב ואיזבל רצו להתנכל לאליהו בשל הבצורת שהביא על הארץ. | |||
# העלמותו של אליהו נועדה להמחיש לאחאב ולכל ישראל שבידי אליהו בשם ה' הכוח להביא בצורת והכוח להפסיקה. כל עוד אליהו אינו בנמצא, תמישך הבצורת, עובדה זו תשכנע את אחאב והעם שהכח להורדת גשמים או להפסיקם הוא בידי ה' ולא בידי הבעל. | |||
בפסוק 4 מתרחש נס. העורבים המזוהם כעופות טמאים, רשעים שאפילו אינם מביאים אוכל לגוזליהם, מכלכלים את אליהו מידי יום. פסוק 8 הפותח את היחידה השניה בפרק מתחיל כמו היחדיה הראשונה (פסוקים 2 - 7) במילים "ויהי דבר ה' אליו לאמור". כעבור שנה הנחל מתייבש וה' מצווה על אליהו ללכת לצרפת שבצידון ושם תכלכל אותו אלמנה. אליהו מאמץ את לשון ה' ומצווה על האלמנה ללתת לו מים ואוכל. אליהו מעמיד את האלמנה בשני ניסיונות: | |||
#הוא מצווה עליה לתת לו מים בתנאי בצורת קשה. | |||
# הוא מצווה עליה לתת לו מפת לחמה האחרונה ומקשה עליה באומרו שעליה לתת מן הלחם תחילה לו אחר כך לעצמה ורק בסוף לבנה. סדר הנתינה מנוגד לסדר הטבעי לפיו האם מעוניינת לתת תחילה לבנה אחר כך לעצמה ורק בסוף לאדם זר. במהלך הניסיון מציג עצמו אליהו כשליחו של ה' אלוהי ישראל ומבטיח לה בתמורה שה' ידאג שהמזון לא יגמר לה עד סיום הבצורת. האלמנה מסכימה ואליהו נשרא שם למשך שנה וה' דואג שלא יחסר אוכל. | |||
פסוק 17 פותח את היחידה השלישית בפרק. | |||
[[קטגוריה:תנ"ך]] | [[קטגוריה:תנ"ך]] | ||