גאוגרפיה - קימוט,סידוק וגעשות: הבדלים בין גרסאות בדף

תהליך הקימוט נוצר כתוצאה מתזוזת הלוחות. התזוזה נקראת "תנועת התקרבות"- כלומר מצב בו הלוחות "זזים" אחד מול השני ו"מתנגשים".

בתהליך הקימוט השכבות מתכופפות (לא נשברות) בגלל לחצים המופעלים על הסלע.

גם רוב ההרים בארצנו נוצרו בתהליך של קימוט כמו הרי הגולן, הרי השומרון והרי יהודה.

תהליך השבירה נוצר כתוצאה מתזוזת הלוחות. כאשר מופעל לחץ חזק, הסלע, שאינו גמיש ואינו מתקמט, נשבר, ומוזז ממקומו.

לתהליך זה של שבירת שכבות הסלע ותזוזתן קוראים העתקה.

הקו שלאורכו נשברו שכבות הסלע ו"נפרדו" נקרא קו שבר/ קו העתק. את קו השבר לא תמיד ניתן לראות בנוף.

כדי לדעת אם היה העתק צריך לבדוק את הסדר שבו מופיעות שכבות הסלע בנוף.

כתוצאה מתזוזת הלוחות, חלק מהלוחות מתנגשים אחד בשני, אך לא נשברים, הם רק נסדקים. בין הסדקים יכולים לעבור כל מיני דברים, ובינהם גם לבה (ראה תת- נושא געשות).

געשות זהו תהליך אשר בו החומר הלוהט מצוי מתחת לקרום כדור הארץ (המאגמה הרותחת) מוחדר לתוך הקרום או פורץ על פני הקרקע. המאגמה פורצת לקרום. חלק מהמאגמה נשאר בתוך הקרום וחלק פורץ החוצה אל פני כדור הארץ. המגמה פורצת דרך סדקים בקרום ובחיבורים בין הלוחות הבונים את הקרום. תוך כדי ההתפרצות מאבדת המאגמה חלק מהגזים שבתוכה. במצב זה של איבוד גזים נקרא החומר לבה. מאגמה - גזים = לבה

כתוצאה מהתהליכים הפנימיים ישנה הצטברות רבה מאוד של גזים ולבה מתחת לפני קרום כדור הארץ. כאשר הם מצליחים "להתגבר" על התנגדות הסלעים שממעל, חלה התפוצצות המנקבת מעין פתח ומעיפה לכל עבר שברי סלע, אפר, בוץ, גזים ואחריהם מגיעה הלבה כנוזל סמיך ורותח.