עריכה אחת
על מנת לערוך סיכומים נדרש לפתוח חשבון.
הוויכוח בנוגע לדרכי התגובה כלפי התקפות הערבים: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
הוויכוח בנוגע לדרכי התגובה כלפי התקפות הערבים (הצגת מקור)
גרסה מ־09:18, 11 ביוני 2006
, 11 ביוני 2006אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 18: | שורה 18: | ||
'''הסיכונים:''' | '''הסיכונים:''' | ||
*השלטון הבריטי לא יתמוך יותר בישוב ואפילו יעניש אותו ע"י הפסקת עלייה. | *השלטון הבריטי לא יתמוך יותר בישוב ואפילו יעניש אותו ע"י הפסקת עלייה. | ||
* פגיעה במוסריות ובטוהר הנשק של הישוב, כלומר הישוב יאבד את מטוהר הנשק ויחשב לישוב טרוריסטי שפועל בדיוק כמו הערבים ולכן לא תיהיה לו הצדקה לבוא בדרישות עולם. | * פגיעה במוסריות ובטוהר הנשק של הישוב, כלומר הישוב יאבד את מטוהר הנשק ויחשב לישוב טרוריסטי שפועל בדיוק כמו הערבים ולכן לא תיהיה לו הצדקה לבוא בדרישות עולם. הויכוח בנוגע לדרכי התגובה כלפי התקפות הערבים- "הבלגה-"התקפה" | ||
מאורעות תרצ"ו הציבו את הישוב היהודי בא"י בפני בעיה גדולה-האם להבליג על הטרור הערבי,להשאר תחת החסות הבריטית ולסמוך על כוחות הצבא הבריטי שיגנו על היישובים היהודים, או להגיב בפגיעה נקודתית במוקדי בטרור הערבי או להגיב בטרור נגד טרור. | |||
עד לפרוץ הפרעות נקט היישוב במדיניות מוצהרת של הבלגה,המטרה היתה להראות את נאמנות הישוב ובטחונו בשלטון הבריטי מול הפורעים הערבים. עם פרוץ המאורעות ובעקבות היקף הפגיעה בישוב היהודי ההתלבטות היתה גדולה יותר ולמרות זאת החליטו מנהיגי הישוב להמשיך עם ההבלגה ולא להגרר לפעולות טרור והסיבות לכך היו: | |||
1. כדי לא להחריף את המאבק. | |||
2. כדי לחנך את הישוב היהודי ולשמור על טוהר הנשק ולא להגרר לפעולות שיגרמו לפגיעה בחפים מפשע. | |||
3. רצו להראות לבריטים שהם נאמנים להם ולהביא לשיתוף פעולה בין בריטים ליהודים. | |||
ההבלגה היתה הדרך למנוע גזרות של הבריטים כמו: הפסקת עלייה איסור על רכישת קרקעות וכו.. | |||
מדיניות ההבלגה באה לידי ביטוי בשיתוף פעולה עם הבריטים והפעולותל הלגליות של ארגון ההגנה.מדיניות ההבלגה הביאה לשיתוף פעולה צבאי עם הבריטים במאבק נגד הכנופיות הערביות. | |||
כאשר הפרעות גברו וארגון ההגנה לא יכל לספק הגנה לישובים היהודים כיוון שעסק יותר בהגנה ובנסיון לעצור את הכנופיות. נשמעו קריאות של אנשים בהגנה לבדוק את מדיניותה ודרשו לנקוט במדיניות אקטיבית יותר. החלו להשמע קריאות "יציאה מן הגדר" שמשמעותה גיבוש מדיניות אקטיבית כלומר: תגובה כנגד טרור מה שיביא ליציאה מעמדות השמירה שבתוך הישובים היהודים ונסיון לבלום את הכנופיות הערביות בסמוך למקומות היציאה שלהם לפעולות. מדיניות זו קיבלה את הכינוי" ציונות לוחמת שבין היתר באה לידי ביטוי בפעולות בלתי לגליות של ארגון ההגנה. | |||
הבלגה: זוהי מדיניות של הגנה על הישובים נגד טרור ערבי, אבל אין יוזמת התקפה. | |||
הסיכויים של הבלגה: | |||
• בן גוריון טען שהישוב יראה בעיני השלטון הבריטי כישוב לא אלים ששומר על החוק, ולכן הבריטים לא יעצרו את העלייה. | |||
• זהו תפקידו של המנדט הבריטי,לשמור על הסדר, כי הוא השליט על ארץ ישראל. וגם הישוב יראה כנקי, טהור, מוסרי שלא פועל בטרור. | |||
הסיכונים: | |||
• הטרור הערבי יתגבר כי לא תיהיה יוזמה יהודית והערבים יתקפו. | |||
• שהטרור הערבי ינצח והבריטים ילכו עם הערבים. | |||
התקפה: הגישה הזו טענה שמול הטרור הערבי לא מספיק להתגונן אלא צריך גם ליזום פעילות של התקפה כנגד הערבים כדי למנוע את פעולות הטרור הבאות. הסיכויים של התקפה: | |||
• הטרור הערבי יפסק או יחלש כלומר, הערבים יתחילו להירתע ויפסיקו להפעיל טרור על הישוב. | |||
• היהודים ילמדו את מלאכת הלחימה וגם הישוב היהודי יתחזק. | |||
הסיכונים: | |||
• השלטון הבריטי לא יתמוך יותר בישוב ואפילו יעניש אותו ע"י הפסקת עלייה. | |||
• פגיעה במוסריות ובטוהר הנשק של הישוב, כלומר הישוב יאבד את מטוהר הנשק ויחשב לישוב טרוריסטי שפועל בדיוק כמו הערבים ולכן לא תיהיה לו הצדקה לבוא בדרישות עולם. | |||