חגי פרק א'

חגי היה נביא בתקופת הצהרת כורש. רק חלק קטן מהעם חוזר לא"י, ולמרות האישור המפורש שנתן כורש, המקדש לא מוקם. בפרק זה מסופר שהמצב הכלכלי הקשה של שבי ציון מונע את הקמת בית המקדש. היה רצף של שנות בצורת, וכולם עסקו בהישרדות ולא יכלו להקצות משאבים לבנייה. העמים השכנים גם התנכלו להם.

פסוקים 1-11: נבואת חגי- חגי פונה אל העם בדרישה שיחזרו מיד לבנות את בית המקדש. על פי דברי העם אין אפשרות להמשיך בגלל המצב הכלכלי הקשה, שלא יאפשר בניית בית מקדש מפואר, כמו שהיה בית המקדש הראשון. חגי נוזף בעם שהם אינם דואגים לביתו של ה', וטוען כי המצב הכלכלי הקשה הוא תוצאה של הפסקת הבנייה. הוא טוען כי הם יכולים להיות במצב טוב (הם זורעים הרבה, אוכלים, שותים וכו') אך הם אינם בגלל שנטשו את הבנייה. הוא פונה אל העם בדרישה להביא עצים מההרים בסביבה ולבנות מיד את המקדש, וכך יבוא הקץ לסבלם. הבצורת תסתיים ומצבם הכלכלי ישתפר.

פסוקים 12-15: תגובת העם- העם מושפע מהנבואה באופן מיידי. הם עושים כמצוות חגי וה'.