admin, בירוקרטים, מפעילי מערכת, widgeteditor
2,792
עריכות
על מנת לערוך סיכומים נדרש לפתוח חשבון.
תולדות הסכסוך הישראלי-ערבי: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
←רקע
אין תקציר עריכה |
(←רקע) |
||
| שורה 153: | שורה 153: | ||
ב.<BR> התגברות מהומות הרחוב בקהיר ובדמשק גרמו לבריטים ולצרפתים לנסות לפייס את המתפרעים על ידי שיפור תנאי החיים והבטחות לאוכלוסיה בדבר אפשרויות ביטוי לאומי.<BR> | ב.<BR> התגברות מהומות הרחוב בקהיר ובדמשק גרמו לבריטים ולצרפתים לנסות לפייס את המתפרעים על ידי שיפור תנאי החיים והבטחות לאוכלוסיה בדבר אפשרויות ביטוי לאומי.<BR> | ||
ג.<BR> בריטניה נתפסה כחלשה.<BR> נוצרה תחושה שכוחה של האימפריה נחלש לנוכח השתחררותן של איטליה, יפן וגרמניה מכללי הסדר העולמי שהתקבע אחרי מלה"ע I.<BR> הן קראו תיגר על עקרונות חבר הלאומים: | ג.<BR> בריטניה נתפסה כחלשה.<BR> נוצרה תחושה שכוחה של האימפריה נחלש לנוכח השתחררותן של איטליה, יפן וגרמניה מכללי הסדר העולמי שהתקבע אחרי מלה"ע I.<BR> הן קראו תיגר על עקרונות חבר הלאומים: | ||
# איטליה – תבעה גמול גדול יותר מזה שקיבלה במלחמה.<BR> | |||
# גרמניה – הפרה את סעיפי הסכם ורסאי, הקימה צי אוירי חדש והתחילה בגיוס חובה (סעיפים שנאסר עליהם בהסכם).<BR> היא אף פלשה לאזור הריין שהיה אמור להיות מפורז.<BR> | |||
# יפן – גם היא חשפה ציפורניים.<BR> | |||
בעייתה של בריטניה היתה חובקת עולם, היא לא הייתה מסוגלת לעמוד בפני כל שלושת המדינות האמביציוניות בבת אחת ועל כן החלה במדיניות פייסנית כלפיהן, דבר שהתקבל בא"י ואף בהודו כסממן של חולשה.<BR> | בעייתה של בריטניה היתה חובקת עולם, היא לא הייתה מסוגלת לעמוד בפני כל שלושת המדינות האמביציוניות בבת אחת ועל כן החלה במדיניות פייסנית כלפיהן, דבר שהתקבל בא"י ואף בהודו כסממן של חולשה.<BR> | ||
| שורה 161: | שורה 161: | ||
היהודים והבריטים ניסו להמעיט בחומרתו ולכן כינו אותו "מאורעות".<BR> הם ניסו לייחס למרד קוים ואופי כשל המאורעות הקודמים אך לא כך, היה זה מרד במלוא מובן המילה.<BR> זו הייתה ההתפרצות הערבית הגדולה ביותר כלפי השלטון הבריטי במזרח התיכון עד האינתיפאדה הראשונה.<BR> | היהודים והבריטים ניסו להמעיט בחומרתו ולכן כינו אותו "מאורעות".<BR> הם ניסו לייחס למרד קוים ואופי כשל המאורעות הקודמים אך לא כך, היה זה מרד במלוא מובן המילה.<BR> זו הייתה ההתפרצות הערבית הגדולה ביותר כלפי השלטון הבריטי במזרח התיכון עד האינתיפאדה הראשונה.<BR> | ||
תחילת המרד – נקודת ההצתה: | תחילת המרד – נקודת ההצתה: | ||
* ב – 15 באפריל 1936 ביצעו הערבים מארב לכלי רכב ליד טול כרם אשר לווה ברצח.<BR> | |||
* ארגון ב' (סניף של ההגנה) ביצע מבצעים ופעולות תגמול על הרצח ובין השאר התנפלות על פועלים ערבים בזמן הלוויה הגדולה בת"א, התנפלות אשר הובילה למהומות קשות ביפו בהן נרצחו 9 יהודים.<BR> | |||
* "ועדה לאומית" – הוקמה בשכם במטרה להנהיג את העיר בזמן משבר.<BR> הקמתה הביאה להקמת ועדות לאומיות נוספות בערים ערביות נוספות.<BR> למעשה הוקמה הנהגה מקומית בכל עיר אשר נציגיה התכנסו בירושלים והקימו את "הועד הערבי העליון".<BR> | |||
* הועד הכריז על שביתה כללית ללא הגבלת זמן.<BR> החל מסוף אפריל 1936, כאשר התביעה העיקרית הייתה להפסיק את העליה היהודית לאלתר.<BR> בראשה עמד חאג' אמין אל חוסייני והיא הסתיימה באוקטובר 1936.<BR> | |||
התנועה הציונית גמרה אומר שמולה ניצב עם מאורגן בעל דרישות מוסדרות ולא סתם חבורה של חוליגנים בעלי דרישות מוגזמות.<BR> הבריטים הבטיחו לערבים שבאם הם יפסיקו את השביתה והטרור, הם ישלחו ועדה מלכותית שתחקור את דרישותיהם ותענה להן במידת הצורך.<BR> הבריטים אף הגבילו את אישורי העליה.<BR> | התנועה הציונית גמרה אומר שמולה ניצב עם מאורגן בעל דרישות מוסדרות ולא סתם חבורה של חוליגנים בעלי דרישות מוגזמות.<BR> הבריטים הבטיחו לערבים שבאם הם יפסיקו את השביתה והטרור, הם ישלחו ועדה מלכותית שתחקור את דרישותיהם ותענה להן במידת הצורך.<BR> הבריטים אף הגבילו את אישורי העליה.<BR> | ||