על מנת לערוך סיכומים נדרש לפתוח חשבון.

למידה: הבדלים בין גרסאות בדף

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
נוספו 2,751 בתים ,  22 באוקטובר 2005
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
שורה 21: שורה 21:
1. <B>הכחדה</B> - כאשר לאחר הCS לא יבוא הUCS. תהליך זה יביא לתהליך דעיכה ובסופו להכחדת הCR.<BR>
1. <B>הכחדה</B> - כאשר לאחר הCS לא יבוא הUCS. תהליך זה יביא לתהליך דעיכה ובסופו להכחדת הCR.<BR>
2. <B>החלמה סופנטנית</B> - אם לאחר הפסקה מתהליך ההכחדה נראה לאורגניזם מחדש את הCS לפני UCS. התהליך יביא לCR בעקבות הCS, אם כי בכמות קטנה יותר של CR בהשוואה לכמות שהייתה לפני ההכחדה.<BR>
2. <B>החלמה סופנטנית</B> - אם לאחר הפסקה מתהליך ההכחדה נראה לאורגניזם מחדש את הCS לפני UCS. התהליך יביא לCR בעקבות הCS, אם כי בכמות קטנה יותר של CR בהשוואה לכמות שהייתה לפני ההכחדה.<BR>
3. <B>הכללה</B> - גירויים הדומים לCS מביאים לCR.<BR>
3. <B>הכללה</B> - גירויים הדומים לCS מביאים לCR.<BR> ככל שהגירוי החדש יותר שונה מהגירוי המקורי, כך נחלשת ה- CR.
4. <B>הבחנה</B> - תהליך שמטרתו ללמד את האורגניזם לתת CR רק לCS המקורי. נבצע את התהליך ע"י קבלת הUCS לאחר הCS המקורי (תהליך התניה) ואי-קבלת הUCS לאחר גירוי השונה מהCS המקורי (תהליך הכחדה).<BR>
4. <B>הבחנה</B> - תהליך שמטרתו ללמד את האורגניזם לתת CR רק לCS המקורי. נבצע את התהליך ע"י קבלת הUCS לאחר הCS המקורי (תהליך התניה) ואי-קבלת הUCS לאחר גירוי השונה מהCS המקורי (תהליך הכחדה).<BR><BR>
 
<B>התניה אופרנטית:</B> את יסודות ההתניה האופרנטית הניח החוקר ברהמס פרידריך סקינר. סקינר ערך ניסוי שלמטרתה בנה תיבה (הנקראת "תיבת סקינר"). התיבה מכילה: מנורה, מגש מזון ודוושה. כאשר לוחצים על הדוושה משתחרר מזון הישר למגש המזון. אל התיבה סקינר הכניס חולדה. בשלב זה, סקינר שינה את פונקצית המדוושה, כך שלא ישתחרר מזון בלחיצתה. הוא נתן לחולדה להסתובב כרצונה בתוך התיבה ובדק באיזו תדירות החולדה לוחצת על הדוושה. בשלב השני, החזיר את המדוושה לפונקציה שתוכננה: כל לחיצה על הדוושה מביאה למזון. גם כאן בדק באיזו תדירות תלחץ החולדה על הדוושה. נמצא כי בשלב השני תדירות הלחיצות של הדוושה גדלה באופן ניכר.<BR>
המסקנה המתבקשת: החולדה למדה לקשר בין פעולת הלחיצה על הדוושה לבין קבלת המזון.<BR>ולכן ההגדרה של הפעולה הפעולה האופרנטית היא: שינוי בסביבה שמופיע קרוב לאחר התנהגות מסוימת ומשנה את ההסתברות של הופעת התגובה בעתיד. שינוי שגורם לעלייה בהסתברות הופעת התגובה הוא חיזוק.<BR>
<B>חיזוק חיובי</B> כאשר מדובר במתן משהו חיובי.<BR><B>חיזוק שלילי</B> כאשר מסולק גירוי בלתי נעים.<BR> סקינר לדוגמא, המשיך את הניסוי בכך שפיזר בכל התיבה אותות וזרמים חשמליים. כל פעם שהחולדה לחצה על הדוושה הזרמים החשמליים חלדו, ולכן גדלה ההסתברות בה לחצה החולדה על הדוושה. זהו חיזוק שלילי.<BR>
נתינת חיזוק (חיובי או שלילי) לאחר התגובה המסויימת היא <B>חיזוק מלא</B>. נתינת חיזוק הניתן רק בחלק מן הפעמים לאחר התגובה המסויימת היא <B>חיזוק חלקי</B>. כדי ללמד משהו מישהו, נתחיל בד"כ מחיזוק מלא ולאחר מכן נעבור לחיזוק חלקי. היתרון של חיזוק חלקי: ההכחדה בו איטית יותר, וזאת משום שהאורגניזם לומד להמשיך להתנהג בדרך מסויימת למרות אי-קבלת החיזוק.
@
138

עריכות

תפריט ניווט