בניין הבית הלאומי בארץ ישראל בשנות ה20: הבדלים בין גרסאות בדף

===3. היערכות היישוב היהודי בשנים 1939-1936===  

החרם בכלכלי שהטילו הערבים על היישוב היהודי אילץ אותם להתמודד מול איום זה.כאשר הושבת נמל יפו על-ידי הערבים הופעל לחץ על השלטונות הבריטים לתת רשיון לנמל עברי,ואכן,במאי 1936 נפתח נמל יפו,שהיה מסוגל לקלוט אוניות שהביאו מטענים ולהוציא משלוחים לייצוא,בנמל חיפה נמנעה השביתה הודות למאות יהודים שעבדו בנמל ובינהם חברים מהקיבוצים באזור.העצמאות הכלכלית של המשק היהודי באה לידי ביטוי בקטיף פרי הדר בו תפסו היהודים את מקומם של הערבים,גם בבנין ובמפעלי תעשיה מלאו היהודים את תפקידי הערבים ששבתו.

שטחי העיבוד החקלאי הורחבו,חל איסור משמעותי בתוצרות הלול,באספקת החלב ומוצריו,בירקות,נהגים יהודים תפסו את מקום הערבים בתחבורה הציבורית ואכן הוגשם עקרון העבודה העברית בתקופה זו והאבטלה היהודית פסקה.היישוב הקים את קרן"כנפר היישוב" במגבית למס בטחון שבעזרתה נאסף כסף למימון פעולות הבטחון היהודיות,לאור ההוצאות הרבות ומכיוון שתרומות היהודים בתפוצות לא הספיקו להגנה.המשק היהודי הצליח לשרוד ואף התפתח ושגשג בשנות העלייה החמישית כונו "תקופת הזוהר של היישוב  היהודי בארץ".