admin
664
עריכות
על מנת לערוך סיכומים נדרש לפתוח חשבון.
בניין הבית הלאומי בארץ ישראל בשנות ה20: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
בניין הבית הלאומי בארץ ישראל בשנות ה20 (הצגת מקור)
גרסה מ־08:24, 12 באוקטובר 2005
, 12 באוקטובר 2005←ג.המרד הערבי
Ran.Rutenberg (שיחה | תרומות) |
Ran.Rutenberg (שיחה | תרומות) |
||
| שורה 315: | שורה 315: | ||
התאטראות "הבימה" ו"האוהל" שהוקמו בשנות ה-20 העלו הצגות לפני קהל חובב תאטרון. | התאטראות "הבימה" ו"האוהל" שהוקמו בשנות ה-20 העלו הצגות לפני קהל חובב תאטרון. | ||
== | ==המרד הערבי== | ||
===1. הסיבות למרד=== | ===1. הסיבות למרד=== | ||
# '''חולשת האימפריה הבריטית באירופה''' - בשנת 1935 התנהלה מלחמה בין איטליה לאתיופיה, שהסתיימה בכשלונה של אתיופיה. הבריטים תמכו באיתיופיה אך לא עזרו להם ואילו כלפי איטליה היו פייסנים. הערבים ראו בכך חולשה של בריטניה והאמינו שיש להם סיכוי להשיג את רצונם בארץ. בנוסף, התחזקותו של היטלר מול חולשתן של בריטניה וצרפת עודד את הערבים שקיוו שאויבי בריטניה שדגלו באנטישמיות יעזרו להם במאבק נגד הבריטים בארץ ויסייעו להם להקים מדינה ערבית עצמאית בארץ-ישראל. | |||
# '''עצמאותן של מדינות-ערב השכנות''' - מדינות ערביות שכנות לארץ-ישראל קיבלו עצמאות כמו עיראק ב-1932, סוריה, מצרים ולבנון. היו בדרך לעצמאות. כל עוד היו המדינות הערביות תחת שלטון זר, המאבק על ארץ-ישראל נתפס בעיני ערביי ארץ-ישראל כמאבק כלל ערבי. לאחר מתן עצמאות למדינות ערב השכנות, חששו ערביי ארץ-ישראל שמדינות ערב לא יעזרו להם להקים מדינה ערבית בארץ-ישראל ולכן החליטו למרוד על מנת לעודד אותן לתמוך בהם. | |||
# '''התחזקות היישוב היהודי בארץ''' - בשנים 1936-1933 גדל מספר היהודים בארץ ל-400,000 והם היוו כ-31% מכלל האוכלוסייה הארץ. היישוב היהודי התבסס מבחינה כלכלית ובכך הפך לאיום על ערביי ארץ-ישראל. הערבים חששו שיווצר רוב יהודי בארץ, שהערבי ינושל מעבודתו ומגזילת אדמתיהם. | |||
# '''ביטול התוכנית להקים בארץ-ישראל מועצה מחוקקת''' - הנציב הבריטי בארץ, ארתור ווקופ, הציע להקים מועצה מחוקקת שתכלול 11 נציגים מוסלמים, 7 יהודים, 3 נוצרים ו-5 פקידים מטעם השלטון.<BR> | |||
ההצעה לא התקבלה בפרלמנט הבריטי, מהחשש שמדינות אחרות בשליטת בריטניה ידרשו גם הן מועצות. | |||
# '''התחזקות התנועה הלאומית הערבית''' - מאורעות תרפ"ט חיזקו את מעמדו של המופתי חאג' אמין אל חוסייני. בשנות ה-30 חלה הקצנה בקרב צעירים קיצוניים על חשבון "זקני העדה" שנהגו במתינות יחסית. אגרת מקדונלד גרמה לרבים בתנועה הערבית-לאומית לראות באנגלים אוייבים וב-1932 קמה מפלגת "העצמאות", שדרשה עצמאות לפלסטין הערבית, עודדה את הערבים לא להכנע לפשרות ולפתוח במרד. | |||
ההצעה לא התקבלה בפרלמנט הבריטי, מהחשש שמדינות אחרות בשליטת בריטניה ידרשו גם מועצות. | |||
===2. דפוסי המאבק של הערבים כלפי הבריטים וכלפי היהודים=== | ===2. דפוסי המאבק של הערבים כלפי הבריטים וכלפי היהודים=== | ||